סיפור עצוב: כשנשיא לשעבר נשלח לכלא

את משה קצב הכרתי לראשונה לפני שנים רבות, בעת שהיה סגן שר הבינוי והשיכון לנושא שיקום השכונות. הערכתי מאוד את כישרונו, התמדתו ונחישותו. ביום שבו אושרה הרשעתו במעשים מהחמורים בחוק העונשין, אני חש כאב וצער. במעשיו הוא גרם סבל רב לנשים שנפגעו מהתנהגותו העבריינית. סבל וכאב שאולי אינם חולפים לעולם. זהו גם יום קשה למדינה ולעם היהודי. נשיא המדינה הוא, בפועל, נשיא העם היהודי כולו, והרבב שדבק בו מכתים עם שלם. בספר ויקרא נאמר "אשר נשיא יחטא". יש שפירשו את המשפט בכך שאשרי העם אשר נשיאו חוטא והם יודעים להסיק את המסקנות הראויות מהמעשה.

מעבר למעשים האיומים שבהם הורשע קצב יש כאן גם סיפור אישי עצוב. קצב היה סמל לשינוי ולמהפכה שהתחוללה בחברה הישראלית. דור של מנהיגים צעירים, שהשתייכו למה שנהוג היה לכנות ישראל השנייה, החליטו לקחת אחריות ולקדם את החברה שבה הם חיים ואת עיירות הפיתוח שבהן גדלו וצמחו. קצב, נער צעיר ממעברת קריית מלאכי, הגיע לעמדות הבכירות ביותר בחברה הישראלית בזכות יכולותיו. עבור רבים הוא היה סמל של דו-קיום בין עדות, בין דתיים לחילונים, בין יהודים לערבים ועוד גוונים המרכיבים את הפסיפס המיוחד המצוי בישראל.

מנחם בגין זיהה את הפוטנציאל המיוחד במשה קצב ובחבריו ראשי עיירות הפיתוח, דאג לשלבם בהנהגת תנועת החירות והליכוד, ובעזרתם הצליח להוביל את המהפך השלטוני בישראל. מהפך שאיפשר למיליוני אזרחים שנדחקו אל שולי הדרכים להוביל מדינה וחברה. את פרי פועלם של קצב וחבריו אפשר לראות היום בצבא, בכלכלה, בהשכלה הגבוהה ולמען האמת בכל תחום של חיינו.

אלא שכעוצמת העלייה כך גודל הנפילה. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אל מאגר הסבל הבלתי נתפס של הנשים שנפגעו ממנו אפשר לצרף גם את כאבם של בני משפחתו ואנשים רבים שהכירו את משה קצב לאורך דרכו הציבורית. חבל שכך חולפת תהילת עולם.

בשולי פרשת הרשעתו של קצב שני נושאים שדורשים דיון ציבורי והתייחסות רצינית. הנושא הראשון הוא סוגיית עסקאות הטיעון. קשה להבין את היחס שבין עיסקת הטיעון המקילה שהציעו לקצב לבין התוצאה הסופית במשפט. השיקולים של מי שעמדו בראש מערכת האכיפה נראים תמוהים ובלתי ברורים. עסקאות טיעון עם נאשמים הן לעיתים על חשבון הקורבנות והחברה שראויים למלוא ההגנה. לא ייתכן ששיקולי יעילות יתפסו את מקום מיצוי הדין ובירור האמת.

הנושא השני הוא הסיקור העיתונאי והתקשורתי של תיקים התלויים ועומדים בבית המשפט. ברור כי עניינו של נשיא המדינה מעורר עניין ציבורי רב. אך להבא ראוי לזכור כי עד שהנאשם לא מורשע - גם נבחר ציבור רשאי ליהנות מחזקת החפות.

בכל מקרה, הרשעת נשיא מדינה לשעבר אינה נוגעת רק למישור האישי. יש לה משמעות ציבורית רחבה. בשעה שקצב ישלם את המחיר על מעשיו, גם החברה הישראלית כולה נדרשת לתיקון המידות ולחשבון נפש. אם בארזים נפלה שלהבת, גם הצמחים הקרובים לקרקע חייבים לדאוג.