פרשנות: החלטת הליגה הערבית מקרבת התערבות בסוריה

החלטת הליגה הערבית להשעות את סוריה היא מכה בבטן הרכה של אסד ואיתות שהערבים מוכנים לקבל החלטות בינלאומיות נגד סוריה. אייל זיסר סבור שהמהלך עשוי להוביל להתערבות צבאית במדינה

פרופ' אייל זיסר
12/11/2011

לפני למעלה מעשרה חודשים, כשאך פרץ האביב הערבי בתוניס ובמצרים, התפאר בשאר אסד כי "סוריה אינה מצרים או תוניס" וכי "בסוריה אירועים מעין אלו שקרו למובארק או לבן עלי אינם אפשריים". אסד הוסיף והסביר, ביוהרה שהתבררה בדיעבד כחסרת בסיס, כי הוא קשוב לרחשי הלב של הציבור הסורי התומך בו תמיכה מלאה בזכות עמידתו האיתנה נגד ישראל ונגד ארצות הברית.

מבחינה זו המהלומה שספג מחברות הליגה הערבית שהחליטו להשעות את חברותה של סוריה בארגון ולהטיל עליה עיצומים, היא מכה בבטן הרכה של סוריה, מי שהתיימרה לראות עצמה כ"לב הפועם של העולם הערבי" וכמצודת הערביות. ואכן, אתמול התברר כי העולם הערבי, וליתר דיוק הרחוב הערבי, מזדהה עם המפגינים בסוריה, הנטבחים בעשרות מידי יום, וממילא, העולם הערבי איבד את אמונו בבשאר אסד ורוצה לראות בנפילתו.

חשיבותו של הצעד שנקטה הליגה הערבית כפולה: ראשית, יש בו משום אור ירוק להתנעת תהליך שסופו עשוי להיות מהלך צבאי בינלאומי נגד סוריה. מהלך כזה לא ניתן היה לעלות על הדעת אך לפני כמה חודשים, אך ההרג המתמשך בעריה של סוריה הולך ומקרב אותו והופך אותו למהלך אפשרי ואף נדרש. כמו בלוב, גם במקרה הסורי, מהווה ההחלטה הערבית לגנות את סוריה ולהשעות את חברותה בליגה הערבית משום איתות כי העולם הערבי נכון להעניק לגיטימציה לקבלת החלטות בינלאומיות נגד סוריה.

רוח גבית למתקוממים

זהו כאמור ראשיתו של תהליך, אבל סופו ידוע מראש. בלא לגיטימציה ודחיפה ערבית, אין ארה"ב ומדינות מערב אירופה מסוגלות להוביל מהלכים של ממש נגד המשטר הסורי, בשל התנגדותן של רוסיה וסין. אבל כאשר העולם הערבי לצידן - יפגין המערב נחישות רבה יותר נגד בשאר אסד. יתרה מכך, יש להניח כי אחרי הליגה הערבית תבוא גם תורה של טורקיה, ובכך יושלם בידודה של דמשק.

שנית, החלטתה של הליגה הערבית מעניקה רוח גבית למתקוממים בסוריה. היא גם מהווה מהלומה פסיכולוגית קשה למשטרו של אסד, הנאבק מאבק של חיים או מוות באויביו. יש בהחלטה של הליגה הערבית כדי לסמן משהו הברור לכל מי שעוקב אחרי הנעשה בסוריה מאז פרץ האביב הסורי בחודש מרץ: המומנטום הוא בבירור לצידם של המתקוממים וכל יום שעובר מביא עימו בשורות איוב חדשות לבשאר ולמשטרו. אם תתמיד מגמה זו היא עלולה להביא על בשאר את סופו.

בינתיים ממשיך אסד להשיב מלחמה שערה. משטרו מגלה כלפי חוץ יציבות ואיתנות. מערכות הממשל הסוריות מוסיפות לתפקד, הצבא הורג במפגינים בשליחותו אסד, בלא שנגלים בקיעים של ממש בשורותיו, ולבסוף, הערים הגדולות בהן חייה מרביתה של האוכלוסייה עודן שקטות והתושבים בהן מעדיפים עדיין להישאר בבתיהם ולא לצאת להפגין נגד בשאר אל-אסד.
המאבק על סוריה עשוי אפוא להיות ארוך ועקוב מדם. אבל החלטתה של הליגה הערבית היא עוד מהלומה בשורה של מהלומות העשויות בסופו של יום למוטט ברעש גדול, בשל האפקט המצטבר שלהן, את המשטר הסורי, איתן וחסין ככל שיהיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully