וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זהירות, רפואה פרטית

רן רזניק

11.11.2011 / 6:00

עם בחירת המנתח, טיפול צמוד ואכסניה נעימה יותר, לרפואה הפרטית יש לכאורה יתרונות רבים על פני הרפואה הציבורית, אולם שורת טענות על רשלנות מעידה שזה לא תמיד כך.

בתי החולים הפרטיים הם ה"רולס רויס" של מערכת הבריאות, לפחות בתודעה. רבים מאמינים שאם יטפלו בבעיותיהם הרפואיות באופן פרטי, יבחרו את רופאיהם בעצמם ויעברו ניתוחים בבתי חולים פרטיים - יקבלו את הטיפול הבטוח והטוב ביותר. כך חשבה גם תושבת דרום הארץ, בת 45, שעברה ניתוח גב ובעקבותיו נותרה נכה. על פי התביעה שהגישה, התעכב הצוות הרפואי במשך כ?20 שעות בטיפול בסיבוכים שנגרמו מהניתוח, דבר שגרם לה לנכות בלתי הפיכה. ב', תושב חיפה בן 30, עבר ניתוח אורתופדי לתיקון קרע ברצועת הברך, אך עקב זיהום לקה בדלקת קרום המוח.

חקירת משרד הבריאות חשפה כשלים חמורים בהשגחה על הסטריליות בחדרי הניתוח בבית החולים. חולה מהדרום טוען בתביעה שהגיש כי הרופא הכירורג ניתח אותו בטעות במפשעה השמאלית במקום בימנית, וכרת בטעות את העורק הראשי של הרגל. הסיבוך הקשה בניתוח לא הוזכר במכתב השחרור מבית החולים, ויומיים מאוחר יותר אושפז החולה בבית חולים אחר, אבל מאמצי הרופאים להציל את הרגל נכשלו והם נאלצו לקטוע אותה. משפחתה של תושבת ירושלים בת 52 טוענת כי היא נפטרה בעקבות זיהומים שנגרמו מטיפול כושל ורשלני בניתוח קוסמטי לשאיבת שומן ולעיצוב הבטן שעשה לה רופא פלסטיקאי בכיר.

כל המקרים האלה אירעו בשנים האחרונות בבתי חולים פרטיים ברחבי הארץ. חשוב להדגיש כי סיבוכים ומקרי רשלנות מתרחשים כמובן גם בבתי החולים הציבוריים, שבהם מטופלים מרבית אזרחי המדינה. אבל מתביעות הרשלנות הרפואית נגד בתי החולים הפרטיים עולים כשלים ייחודיים לבתי החולים האלה, שעלולים לגרום לסיבוכים בניתוחים ולטיפול מאוחר מדי - או כושל - בסיבוכים אלה.

הכשל הבולט ביותר הוא קבלת החלטות לגבי ביצוע ניתוחים וטיפולים שאין בהם כל צורך, הן מבחינה רפואית ולעיתים אף מבחינה מוסרית. הבקרה בזמן אמת על החלטות הרופאים לבצע את הניתוחים רופפת מאוד, אם בכלל. בעיה שכיחה נוספת היא הטיפול וההשגחה לאחר ניתוחים: מאחר שרוב המנתחים עוזבים את בית החולים הפרטי מייד לאחר הניתוח - עיקר עבודתם היא בכלל בבתי חולים ציבוריים - ההשגחה והמעקב נעשים לעיתים על ידי רופאים שאינם בכירים ומיומנים דיים. יתר על כן, מערך הסיוע והחירום הקיים בבתי החולים הציבוריים - כוננים בכירים בכל מקצועות הרפואה 24 שעות ביממה, מחלקת טיפול נמרץ, מעבדות ומכוני הדמיה שעובדים סביב השעון, בנק דם, בתי מרקחת ועוד - לא תמיד מצוי באיכות ובזמינות מספקת בבתי החולים הפרטיים.

התביעות שמפורטות בכתבה הן רק חלק מתביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו בשנים האחרנות נגד בתי החולים הפרטיים בארץ. חשוב לציין כי לא קיים מאגר נתונים פומבי ופתוח לציבור לגבי כל התביעות שהוגשו נגד בתי החולים בישראל, וכן אין נתונים פומביים לציבור על כל הדיווחים על מקרים של רשלנות, טעויות וסיבוכים בטיפולים הרפואיים.

מבקר המדינה חוקר

כ?80 אחוזים מהניתוחים בישראל נעשים בבתי חולים ציבוריים. על פי נתוני משרד הבריאות, כ?20 אחוזים, 150 אלף ניתוחים מדי שנה, מתבצעים בבתי החולים הפרטיים. רשת בתי החולים הפרטית הגדולה והדומיננטית במדינה היא אסותא, שנמצאת בבעלות מלאה של קופת חולים מכבי. ברשת יש חדרי ניתוח, מכונים ומרפאות ברחבי הארץ. בית החולים אסותא ברמת החייל שבצפון תל אביב הוא בית החולים הפרטי הגדול בארץ, ונוסף עליו יש לרשת מרפאות גם בראשון לציון, בחיפה, באשדוד ובבאר שבע. מלבד אסותא פועלים בארץ בית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר (בבעלות חלקית של קופת חולים כללית), בית החולים הפרטי אלישע בחיפה (בבעלות פרטית מלאה, שאוחד לפני כמה שנים עם בית החולים הפרטי חורב), ועוד כמה בתי חולים ומכוני רפואה פרטיים קטנים יותר. מרבית הניתוחים והטיפולים הפרטיים נעשים במימון ביטוחי הבריאות - הביטוחים המשלימים של ארבע קופות החולים, שמאפשרים בחירת רופא בבית חולים פרטי, וביטוחי הבריאות הפרטיים בחברות הביטוח.

בשנים האחרונות הועלו טענות על תפקודם של חלק מבתי החולים הפרטיים ועל הפיקוח הרופף של משרד הבריאות בתחום. זה כמה חודשים שמשרד מבקר המדינה עורך בדיקה מעמיקה של הנושא, ובמסגרתה כבר פנה בחודש אוגוסט להנהלת משרד הבריאות וביקש תשובות בנוגע לדרך הפיקוח של המשרד על בתי החולים הפרטיים וההגבלות על שעות העבודה של הרופאים בבתי החולים הפרטיים (והציבוריים). גורמים במשרד הבריאות טוענים כי ממצאים שהגיעו מעלים סוגיות מהותיות לגבי בטיחות המנותחים בבתי החולים הפרטיים.

מדובר, למשל, בניתוחי לב מורכבים שנעשו השנה בבית החולים אסותא בתל אביב ובבית החולים שיבא בתל השומר על ידי ד"ר ליאוניד סטרניק, סגן מנהל מחלקת ניתוחי לב בשיבא. היו שישה מקרים שבהם הניתוחים שעשה סטרניק באסותא התקיימו בשעות הערב והלילה והסתיימו בשעות מאוחרות - 22:20, 23:00, 24:34, 24:45, 01:08 ואפילו 01:41. הניתוחים באסותא הם לרוב מתוכננים מראש, שלא כמו בבתי החולים הציבוריים, שבהם פועלים חדרי מיון, וניתוחים דחופים נערכים בכל שעות היום והלילה, בהתאם למצב החולה. על פי הנתונים שנחשפים כאן, בחלק מהימים שבהם ניתח ד"ר סטרניק באסותא בשעות הלילה המאוחרות, הוא ניתח לפני כן בשיבא בשעות הבוקר או הצהריים. קרה גם שלמחרת ניתוח שהסתיים מאוחר בלילה הגיע ד"ר סטרניק לנתח בבוקר למחרת בבית החולים שיבא.

לדברי מקור בכיר במשרד הבריאות, מבקר המדינה בודק מהי עמדת משרד הבריאות ביחס לעבודתם של רופאים המנתחים במשך שעות ארוכות באופן פרטי לאחר סיום שעות עבודתם בבית החולים הציבורי, ואם נקבעו הגבלות כלשהן על היקף העבודה הפרטית. ביום שלאחר ניתוח שמסתיים מאוחר באסותא, המנתחים אמורים לעבוד בבית החולים הציבורי כרגיל, ואם אין להם מספיק שעות מנוחה - הם מסכנים גם את המנותחים בבית החולים הציבורי.

על פי נתונים שבידי משרד הבריאות, ב?7 במארס 2011 ערך ד"ר סטרניק ניתוח באסותא, שהסתיים - לפי הרישום הפנימי של בית החולים - בשעה 22:27. אלא שהניתוח הזה בוצע מייד לאחר שסטרניק סיים ניתוח אחר בבית החולים שיבא, שארך - על פי רישומי בית החולים - ארבע שעות וחצי, והסתיים בשעה 21:00. למחרת החל סטרניק ניתוח נוסף בשעה 08:20. לטענת ד"ר סטרניק ועורך דינו אשר חלד, הרישום בגיליון הניתוח של שיבא אינו מדויק, ובפועל, כפי שעולה מתיעוד היחידה לטיפול נמרץ לב בשיבא, הניתוח שם הסתיים סופית ב?20:10, וכבר ב?20:20 הועבר החולה למחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מיוצב. לדבריהם, סטרניק עזב את שיבא ונסע לאסותא רק לאחר שהמטופל בשיבא הועבר מחדר הניתוח לטיפול נמרץ. ד"ר סטרניק טוען כי יצא משיבא ב?20:30 והגיע לאסותא ב?20:45, למרות שעל פי רישומי אסותא, הניתוח שם החל כבר ב?20:38. את פערי הזמנים הוא מסביר בכך שאת הניתוח התחיל, כנהוג, ד"ר ירון מושקוביץ, מנהל מחלקת ניתוחי לב באסותא, שהכין את המנותח לשלב המרכזי של הניתוח (השקת המעקפים בלב), וד"ר סטרניק ביצע את השלב הזה בסביבות 22:00.

עו"ד אשר חלד מסר: "מנתחי לב כמו ד"ר סטרניק, כולל במרכזים החשובים בעולם, מבצעים ניתוחים במספר גדול בהרבה משניים?שלושה ביממה, ובמשמרות עבודה של 30 ו?40 שעות. הניסיון להשוות אורח חיים זה עם דפוסי עבודה של אדם סביר הוא ניסיון טפל ומנותק מהמציאות. ד"ר סטרניק הוא מנתח לב בכיר ביותר, מוכשר בתחומו מאין כמוהו, העוסק כעניין של יום יום בהצלת חיים. הפציינטים שלו, כמו הקולגות שלו לעבודה, מעידים עליו כי הוא רופא מסור ונאמן ללא גבולות. על פי דברים שנמסרו לנו מגורמים בכירים ביותר בשיבא, שיעורי ההצלחות בניתוחים שמבצע ד"ר סטרניק הם מהגבוהים בארץ".

בחודש אוגוסט השנה חשף "ישראל היום" כי בבית הדין למשמעת בנציבות שירות המדינה מתנהלת תובענה נגד ד"ר סטרניק, בטענה כי בעשרות מקרים דיווח בחתימתו על עבודה בשיבא, בעת שבאותו הזמן היה עסוק בניתוחים פרטיים באסותא ובבתי חולים ברוסיה. סטרניק דוחה את ההאשמות, והדיונים בתובענה טרם הסתיימו.

בית החולים שיבא (שהוא בית החולים הציבורי הגדול בארץ) טוען כי "מטבע הדברים, דווקא החולים במערכת הפרטית נמצאים בסיכון גבוה יותר של ביצוע ניתוחים על ידי רופאים עייפים, מאשר חולים המאושפזים במערכת הציבורית. במערכת הפרטית, רובה המכריע של הפעילות נעשה בשעות שלאחר העבודה ובערבים, לאחר ימי עבודה עמוסים במערכת הציבורית. הנהלת שיבא יודעת כי הפעילות הניתוחית באסותא מסתיימת בדרך כלל לפני חצות, כך שתיאורטית, יש לרופאים הבכירים לפחות שש שעות שינה לפני שהם מגיעים לעבודתם בבית החולים הציבורי". הנהלת בית החולים נותנת גיבוי מלא לד"ר סטרניק: "מחלקת ניתוחי לב בשיבא היא המובילה בארץ מבחינת הכירורגיה המורכבת, איכות המנתחים והתוצאות המושגות. המחלקה, על צוותה, פועלת לילות כימים ומצילה חיים גם במקרים מורכבים וקשים שאף גוף אחר בארץ לא יכול לנתחם, וזאת בכל שעות היממה, לרבות בסופי שבוע וחגים. להנהלת בית החולים אין כמובן כל פיקוח על בתי החולים הפרטיים או על הרופאים הבכירים בשיבא, שלהם אישור לעיסוק בפרקטיקה פרטית בפעילותם בבתי חולים פרטיים מעבר לשעות העבודה. עמדתו של פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי, היתה ועדיין ברורה וחדה: יש להעסיק את הרופאים הבכירים רק בבית החולים הציבורי ולאפשר להם להתפרנס כיאות. לאור זאת, הוא תמך ותומך בשילוב שירות רפואה פרטי (שר"פ) בפעילות בית החולים הציבורי. שר"פ הוא בהחלט פתרון המאפשר בקרה של ההנהלה הרפואית לטובת המטופלים. מנהל בית החולים תומך בקיום החוק ובתקנות שעות המנוחה לרופאים באופן דומה לטייסים, דהיינו, חיוב בשעות מנוחה, כדי שלא לאפשר לרופאים עייפים לבצע פעולות ניתוחיות מורכבות לא דחופות".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"כיום אין שום פיקוח ובקרה על הנעשה בבית חולים פרטיים"/מערכת וואלה!, צילום מסך

הנחיות חדשות ומהפכניות

באוגוסט השנה, בעקבות תלונות ובדיקת הכשלים, מיהר והוציא מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו הנחיות למנהלי בתי החולים, כי אסורה עבודה של רופאים בבתי החולים הפרטיים לאחר תורנות לילה בבתי החולים הציבוריים. הנהלת המשרד הפיצה לפני כחודשיים טיוטה לנוהלי עבודה חדשים לבתי החולים הפרטיים, שאמורים לתת מענה לחלק מהכשלים שהתגלו בשנים האחרונות בבתי החולים האלה.

הנהלים החדשים, הנחשפים כאן לראשונה, כוללים שורה של הנחיות שלא היו קיימות עד עתה במערכת הרפואה הציבורית בישראל, וחלקן מעידות גם על הכשלים הרבים שהיו במערכת הרפואית הפרטית עד כה. על פי ההנחיות החדשות, מנהל בית החולים הפרטי יהיה חייב לבחון באופן שוטף את הביצועים של כל רופא שפועל ומנתח בבית החולים. בדיקה זו תתבצע לפחות פעם בשנה, והיא תכלול את סוגי הניתוחים שעשה הרופא ביחס לחומרת המחלה וההוראות הטיפוליות המקובלות, וזאת במטרה לבדוק את ההצדקה הרפואית בעצם ההחלטה לבצע את הטיפול והניתוח.

עוד נקבע כי המנהל הרפואי של כל בית חולים פרטי יתפקד כ"כונן על" של בית החולים בכל זמן (אלא אם ימנה מראש ממלא מקום לתפקיד זה), כדי לתת מענה למקרים דחופים. בנוסף נקבע כי המנהל הרפואי יחייב את הצוותים הרפואיים לדווח להנהלה על כל האירועים החריגים בטיפול הרפואי (טעויות, תקלות, תאונות רפואיות, סיבוכים, ועוד), ויקיים פגישות עם הרופאים שבהן ידון הצוות הרפואי בתמותה ובתחלואה של כל החולים שטופלו בבית החולים.

משרד הבריאות הוציא לאחרונה הנחיות חדשות, הקובעות שלכל מטופל בבית חולים פרטי ייקבע רופא שיוגדר כ"מנהל הטיפול" - בדרך כלל הרופא שנבחר לטפל בחולה ולנתח אותו, או רופא מומחה אחר מטעמו. הוא יהיה אחראי לקיום מעקב יום?יומי אחר המטופל ויידרש להיות זמין לייעוץ ולהגעה לבית החולים 24 שעות ביממה במקרה של סיבוך או החמרה במצב הרפואי, ממועד קבלתו של החולה ועד שחרורו. על הרופא יהיה לעקוב אחר הטיפול היום?יומי במטופל ולהיות אחראי לתיעוד מלא של הטיפול.

מנהל בית החולים הפרטי יהיה אחראי להקמת מנגנון שיקבע אילו טיפולים חדשים וחדשניים מותרים לביצוע בבית החולים, וכן יהיה עליו לבדוק את כשירות כוח האדם והמכשור לביצוע פעולה רפואית חדישה. בכל בית חולים פרטי תופעל מרפאה מיוחדת, שאליה יגיעו המטופלים לפני הניתוחים כדי לעבור בדיקות והכנה לקראת הניתוח, וכן תופעל יחידת התאוששות לטיפול בחולים לאחר הניתוחים.

אחד המקרים שבהם עולה באופן נוקב השאלה על איכות ההשגחה הרפואית בבית חולים פרטי אירע למיכל אדמוני (45) מקיבוץ כפר עזה. ב?2006 היא החלה לסבול מכאבים עזים בגב התחתון ומתחושות של זרמים ברגל שמאל. לאחר שהטיפולים המקובלים לא הועילו, היא פנתה לבדיקה פרטית אצל האורתופד ד"ר גד ולן, מומחה בניתוחי עמוד שידרה, שהכירה במהלך טיפולים שעברה במחלקה האורתופדית בבית החולים סורוקה בבאר שבע. ולן המליץ על ניתוח לקיבוע עמוד השידרה, וב?20 בדצמבר 2007 אושפזה אדמוני באסותא לצורך ביצוע הניתוח על ידי ולן. הניתוח בוצע למחרת. הבעיות החלו מייד לאחר הניתוח. עם העברתה של אדמוני לחדר ההתאוששות הופיעו אצלה, על פי דיווחי הרופאים והאחיות באסותא, סימנים לנזק נוירולוגי, שבהם אי הזזת אצבעות כפות הרגליים וכאבים עזים בכל הרגל. רק למחרת עברה אדמוני בדיקת סי.טי, והתברר כי הקיבוע שהושתל בניתוח גרם ללחץ על עמוד השידרה. הוחלט לבצע ניתוח נוסף כדי לשחרר את הלחץ ו"למקם את הקיבוע בעמדה נאותה". לאחר הניתוח החוזר אושפזה אדמוני לצורך שיקום למשך חמישה חודשים בבית החולים לוינשטיין ברעננה. למרות זאת, היא נותרה עם נכות קשה ובלתי הפיכה בפלג גופה התחתון.

בספטמבר 2008 אושפזה אדמוני בסורוקה עקב מצוקה נשימתית קשה והוגדרה במצב של סכנת חיים מיידית, אך הצליחה להתאושש. לפני שבוע היא שוחררה מאשפוז נוסף בסורוקה בעקבות הופעת נמק קשה ברגל, שנפגעה באופן קשה ובלתי הפיך לאחר הניתוח באסותא. היא זקוקה לטיפולים ולהשגחה רפואית צמודים.

אדמוני נשואה ואם לשניים. לאחרונה הגיש עורך דינה, דורון כספי, תביעה נגד ד"ר ולן ואסותא, המסתמכת על חוות דעתו של פרופ' צבי רם, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים איכילוב. פרופ' רם קבע כי הבעיה המרכזית בטיפול הכושל באדמוני היתה העיכוב בטיפול בבעיות שהתגלו אצלה לאחר הניתוח, שהיו סימן לנזק עצבי הולך וגדל. עוד קבע כי היה על הצוות הרפואי באסותא לבצע את בדיקת הסי.טי והניתוח מייד לאחר שהתגלו הבעיות, וכי "אי ביצוע הבירור ההדמייתי והטיפול הכירורגי מייד עם אבחון הבעיה גרם לעיכוב של כ?20 שעות בטיפול באדמוני. התנהלות זאת אינה בגדר הסביר מצד הצוות הרפואי, והיא הגורם לקיבוע הנזק הנוירולוגי שממנו היא סובלת... כאשר מאובחן סיבוך כזה, הניתן לתיקון (על ידי שחרור הנזק על שורשי העצבים מהשתל שזז ממקומו ולחץ על תעלת השידרה), קיים מירוץ נגד השעון לנסות ולתקנו במידת האפשר ולתת לחולה את הסיכוי להיפוך הנזק ולשיפור התפקוד העצבי. סיכוי זה ניטל מאדמוני מהרגע שבו בחר הצוות הרפואי להתעלם מהתמונה הקלינית הברורה ולהיתלות באופן בלתי סביר בתקוות שווא לשיפור במצב החולה, שהתבדו, כצפוי. ניתן לקבוע כי לו פעל הצוות הרפואי במועד שנתחייב מן המידע הקליני אשר היה בפניו, עת היו נזקיה של אדמוני ברי היפוך, וניצל את חלון ההזדמנויות אשר עמד לרשותו, היו נמנעים הנזקים שעימם נותרה עד היום". אסותא וד"ר ולן טרם הגישו כתב הגנה. ד"ר ולן בחר שלא להגיב לכתבה.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

זיהום בחדר הניתוח

תביעה נוספת, המתבררת בבית משפט השלום בתל אביב, נוגעת לזיהום שבו לקה מנותח בבית חולים פרטי. ב' (31), תושב הצפון, עבר ניתוח אורתופדי לתיקון קרע ברצועה בברך בבית החולים הפרטי חורב בחיפה בחודש מאי 2005. הניתוח עבר בהצלחה וב' שוחרר, אך למחרת חלה החמרה במצבו והוא סבל מצמרמורות, כאבי ראש עזים, בחילות, הקאות וכאבי בטן. הוא אושפז בבית החולים רמב"ם והתברר כי לקה בדלקת קרום המוח. לפי טענת התביעה, שהגישו עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין (שהוא רופא במקצועו), עו"ד שמואל יקירביץ ועו"ד איתי נאור?צברי, בעת אשפוזו ברמב"ם המשיך ב' לסבול מכאבי ראש עזים ומתופעות נוספות. הדבר גרם לו לנזקים שחלקם בלתי הפיכים.

בעקבות המקרה ערך משרד הבריאות חקירה, שממצאיה הוגשו כראיה לבית המשפט במסגרת התביעה. התברר כי בבית החולים הפרטי התגלו באותה תקופה עוד מקרים של חולים שנותחו והורדמו על ידי אותו רופא, ולקו בדלקת קרום המוח. בחקירת המקרה התגלתה שורה של ליקויים בתפעול חדרי הניתוח ובמילוי אחר נוהלי הסטריליות בביצוע ההרדמות, אשר הגבירו משמעותית את הסיכון בהדבקת חולים בזיהומים בעת הרדמות ובניתוחים. בניגוד למתחייב, הרופא המרדים לא עטה מסיכה חדשה לפני תחילת כל ניתוח, ותהליך החיטוי של אזור ההרדמה אצל המיועד לניתוח נעשה באופן שגוי. בחדרי הניתוח נמצאו כביסה וציוד משומש ומלוכלך באזור שאמור להיות נקי.
לפי מסמכי משרד הבריאות, כשלושה חודשים לאחר המקרה נערכו בדיקות מעקב נוספות בבית החולים, והתגלתה "התנהלות בלתי נתפסת בתחום מניעת זיהומים", בין השאר ניקוי שטחי של חדרי הניתוח, מקרה שבו מיטת ניתוחים כלל לא נוקתה ומקרה שבו באחד מחדרי הניתוח נעשה שימוש באותו מזרק לשני חולים שונים. כמו כן נתגלה כי הצוות הרפואי לא נהג בהתאם לכללים ולנהלים של חדרי הניתוח, החל בהקפדה על ביגוד סטרילי וכלה ברחיצת ידיים. בבית החולים לא היה אז מערך למניעת זיהומים, הכולל רופא ואחות מומחים למחלות זיהומיות.

בכתב ההגנה דחה בית החולים אלישע (שהתאחד עם חורב) את כל טענות התביעה. בין היתר נטען כי לב' "נמסר מידע מלא על אודות הטיפול, לרבות בנוגע לסיכונים הטמונים בו ולרבות בנוגע לסיכונים בהרדמה, והוא נתן את הסכמתו לביצוע טיפולים אלה. הנזקים נגרמו לתובע עקב התממשות סיבוך מוכר הטמון בניתוח או בהרדמה, ואין בהתממשות של הסיבוך כדי להצביע על רשלנות בביצוע הניתוח או ההרדמה". מהנהלת בית החולים אלישע נמסר: "כל מתקני בית החולים חורב הועתקו לאלישע, ובמסגרת האיחוד נבנו שישה חדרי ניתוח חדשים וממוגנים. במקרה המדובר נדבקו שלושה חולים על ידי חיידק שיכול לגרום לדלקת קרום המוח. כל החולים טופלו והבריאו. התברר שמקור ההדבקה נבע מעובד שהיה נשא של החיידק - וללא ידיעתו, באמצעות נשימה, הועבר החיידק לאותם החולים. עובד זה כנראה נדבק על ידי אחד המטופלים, דבר זה עלול לקרות. גם העובד טופל ונהפך נקי מהחיידק. עם רכישת חורב על ידי אלישע גם התביעה הזאת הגיעה לטיפולנו, והיא מתבררת כעת בבית המשפט".

חדרי ניתוח. חדשות HOT
"שורת ליקויים בתפעול חדרי הניתוח ובמילוי אחר נוהלי הסטריליות/חדשות HOT

"שוכנעה לעבור ניתוח"

באפריל 2009 עברה דליה בלסן ניתוח קוסמטי לשאיבת שומן ועיצוב הבטן בבית החולים הפרטי אסותא בפתח תקווה על ידי פלסטיקאי בכיר. בלסן, תושבת ירושלים, היתה בעת הניתוח בת 52, אם חד?הורית לילד.

על פי התביעה שהגישה משפחתה לבית משפט השלום בירושלים, בלסן עברה עוד ב?1997 ניתוח לכריתה חלקית של המעי הגס, ולאחריו היא הוזהרה על ידי הרופאים לבל תבצע ניתוח פלסטי למתיחת בטן בשל מצבה הכירורגי המורכב. אולם "ב?2009 היא שוכנעה על ידי רופא פלסטיקאי לבצע את הניתוח הקוסמטי, שעלותו כ?40 אלף שקלים". בזמן הניתוח הפלסטי נפגע המעי הדק, ולחדר הניתוח הוזעק כירורג כללי שכרת את המעי הפגוע, תיקן את הבקע והניח רשת מעל התיקון. בלסן שוחררה לביתה לאחר שלושה ימי אשפוז באסותא. זמן קצר לאחר שחרורה היא החלה לסבול מכאבים עזים ומהפרשות באזור הניתוח. היא אושפזה בבית החולים ביקור חולים בירושלים, ושם נמצאו אצלה פתח של המעי שהגיע אל העור וזיהום קשה בפצע הניתוח. היא נותחה פעמיים ושוחררה לביתה.

בדצמבר 2009 שבו כאבי הבטן העזים. בניתוח חירום שבוצע בהדסה עין כרם נמצאה פגיעה במעי הדק. לאחר הניתוח נזקקה בלסן להנשמה ממושכת, והיא מתה בבית החולים בינואר 2010.

לכתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ירון מויאל, צורפה חוות דעתו של ד"ר אביעל רועי שפירא, מומחה בכירורגיה כללית וטיפול נמרץ בבית החולים סורוקה בבאר שבע. שפירא קובע כי "המנתח הפלסטי לא ביצע בדיקה גופנית מלאה ולא לקח אנמנזה מפורטת, כפי שנדרש לפני ביצוע כל ניתוח מתוכנן, ובגלל מחדל זה המעי ניזוק, התפתח זיהום תוך בטני שגרם מאוחר יותר למורסה המורכבת שגרמה לפטירת החולה... הפגיעה במעי היתה יכולה להימנע לו המנתח היה יודע מראש על הבקע ועל לולאת המעי שבתוכו. לו היה יודע מראש, הוא היה חייב להסביר לה על אלטרנטיבות אחרות. לפני הניתוח החולה תיפקדה והשתכרה למחייתה, לא היה דחוף לעצב לה את הבטן. לכן סביר לחשוב שלו היתה החולה יודעת על הסיכון הנוסף, היא היתה מוותרת על הניתוח בכלל או שהיתה בוחרת לדחות אותו עד לאחר תיקון הבקע".

"המקרה ממחיש כי לטיפול בבית חולים פרטי יכולים להיות, בצד יתרונות כמו קיצור תור, בחירת המנתח והיחס האישי - גם לא מעט חסרונות", אומר עו"ד מויאל. "זה בולט בעיקר בניתוחים שאינם הכרחיים ומצילי חיים. במקרים מסוימים השיקול הכספי מהווה אצל הרופאים שיקול נכבד כשהם מזדרזים לבצע ניתוחים - שבנסיבות אחרות ייתכן שהיו חושבים פעמיים אם לבצעם".

בכתב ההגנה של הרופא הוכחשו כל טענות התביעה. בין השאר נטען כי דליה בלסן פנתה לרופא לצורך "ייעוץ והתעניינה בניתוח פלסטי בבטן על רקע מבנה בטנה, שפגע באופן ממשי בתפקודה היום?יומי, באיכות חייה ובבריאותה... במהלך הניתוח אירעה פגיעה בלולאת המעי הדק, והפגיעה תוקנה בהצלחה על ידי כירורג מטעם הרופא הפלסטיקאי... בביקורות שנערכו במרפאתו של הרופא, לאחר הוצאת התפרים, התברר כי המנוחה היתה במצב בריאותי מצוין והיא דיווחה על חזרה לתפקוד מלא ולעבודה... אין קשר סיבתי בין הפטירה ובין הניתוח שביצע הפלסטיקאי".

מקרה נוסף שמעלה תהיות לגבי האופן שבו ממליץ רופא על ניתוח פרטי עלה במשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז נגד רופא עיניים בכיר ובית החולים הרצליה מדיקל סנטר בהרצליה. את התביעה הגישה תושבת הדרום, שעברה בבית החולים ניתוח בעיניה לצורך הסרת משקפיים בשנת 2001. לאחר הניתוח סבלה האישה מתופעות קשות של פגיעה בראייה, ועד היום היא סובלת מפגיעה קשה בראייה ונזקקת לעדשות מגע מיוחדות שמחייבות הסרה פעמים רבות ביום, למשך 20 דקות בכל פעם.

האישה טענה, באמצעות עורכי הדין אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ, כי "בית החולים פעל לפי טפסים מובנים של התאמה לניתוח מתוך נקודת מוצא אחת - של רווח כספי, בלא שהשאיר שיקול דעת לצוות המטפל ובלא שהשאיר ברירה אלא להביא את המטופל לניתוח למען הרווח הכספי. התובעים ידעו, או שהיה עליהם לדעת, שבנוכחות המחלה שממנה סבלה התובעת היה אסור עליהם לבצע את הניתוח, והם ביצעו אותו אך ורק למען בצע כסף, תוך העמדת עיניה של התובעת בסיכון מיותר. קבלת החלטה על ביצוע הניתוח לא עומדת בסטנדרט הרפואי הסביר ומהווה רשלנות מקצועית, אשר גרמה לתובעת נזק חמור".

בכתב ההגנה דחו הנתבעים את כל הטענות ואמרו כי הטיפול בעיניים היה "ראוי, מקצועי ומיומן, וכי נעשו למטופלת כל הבדיקות הנדרשות לפני הניתוח". התביעה הסתיימה בהליך גישור, ובסיומו שילם בית החולים פיצויים לאישה.
הנהלת הרצליה מדיקל סנטר מסרה בתגובה: "הפעולה בוצעה ב?2001, וכיום להרצליה מדיקל סנטר אין שירות להסרת משקפיים. התביעה עצמה נבחנה, והמומחה הרפואי שזומן מטעם המגשרת הביע דעתו שלא היתה הוראה רפואית מוקדמת שלא לבצע את הניתוח. בהמלצה לפשרה כספית הודגש שהיא מבוססת על הקביעה שלפיה, כאשר נמצא כי אין לקבוע רשלנות בניתוחים לתיקון ראייה, בתי החולים מפצים את התובעים על פגיעה באוטונומיה (על אי קבלת ההסברים על הסיכונים בניתוח לפני ביצועו)".

"מנצלים מצוקת החולים"

פרופ' עמרם איילון, לשעבר מנהל מחלקת כירורגיה כללית והשתלות בבית החולים שיבא ובעל ניסיון של עשרות שנות עבודה בבתי חולים ציבוריים ופרטיים, הוא אחד היחידים שמוכנים לדבר בפומבי על הבעיות המאפיינות את הרפואה הפרטית - בעיות שהנהלים החדשים של משרד הבריאות אמורים לתת להם מענה. "ראיתי לא אחת שעושים בבתי חולים פרטיים ניתוחים ללא אינדיקציה רפואית. זו לא תופעה נדירה. מדובר בחולים שברור מראש שאין הצדקה לנתח אותם, למשל במקרה מצער של גידול מפושט שכבר לא ניתן לכרות אותו. למרות זאת יש רופאים שעושים את הניתוחים אלה, לוקחים הרבה מאוד כסף מהחולים, ולאחר שהם פתחו את הבטן טוענים שאין אפשרות לכרות את הגידול. זאת למרות שידעו את זה מראש".

הגיעו אליך מטופלים שנותחו על ידי רופאים אחרים באופן פרטי, וחשבת שהם נותחו לשווא?
"כן, בהחלט. היה לי מקרה של חולה עם סרטן מפושט בלבלב, שהיה ברור שאי אפשר לנתחו, ועם כל הצער אמרתי לו את זה. לאחר מכן היה כירורג בכיר מאוד שלקח אותו לניתוח בבית חולים פרטי תמורת כ?50 אלף שקלים. לאחר הניתוח הופיע דימום קשה, שהוא תוצאה אפשרית של הניתוח, והוא נותח שוב על ידי אותו רופא - תמורת עוד 20 אלף שקלים. זה היה ניצול ציני של מצוקת החולה וטיפוח תקוות שווא".

איך אפשר למנוע את זה?
"כיום אין שום פיקוח ובקרה על הנעשה בבית חולים פרטיים. מישהו שואל את הרופאים מה הם עושים שם? מישהו שואל אותם מה תוצאות הניתוחים? בבית חולים ציבורי יש ישיבות צוות גדולות, שבהן מדברים על כל המקרים שמיועדים לניתוח, ושם עולות השאלות אם ביצוע הניתוח מוצדק. בעולם יש בתי חולים גדולים שבהם הרופאים הבכירים מנועים מלקבל תשלום לפי מספר הניתוחים, כדי למנוע מצב שיש להם אינטרס לעשות כמה שיותר ניתוחים".

יש בעיות נוספות בבתי החולים הפרטיים?
"אני מנתח בבית חולים פרטי רק חולים עם סיכון ניתוחי נמוך. במקרה של חולה מורכב אני מקפיד לעשות את זה בבית חולים ציבורי, שם יש מענה לסיבוכים ומערך משומן של תורנים וכוננים".

עו"ד דורי כספי, המייצג זה שנים נפגעי רשלנות רפואית, סבור כי "במקרים רבים של הסתבכות רפואית, המטופל בבית חולים פרטי לא זוכה למענה האיכותי שהיה מקבל במסגרת בית חולים ציבורי - הגם שהניתוחים עצמם מבוצעים לרוב על ידי מנתחים מהשורה הראשונה. יש לזכור כי חלק ניכר מהמנתחים ממלאים במהלך שעות העבודה ה'רגילות' תפקידים בבתי החולים הציבוריים, כך שבמקרים רבים של הסתבכות יש לאתרם שם, ליידעם טלפונית על מצבו של המטופל שלהם ולהמתין עד שיגיעו לבית החולים הפרטי. בסיטואציות אלה, חולף לעיתים זמן יקר עד שהמנתח מגיע אל המטופל. מאחר שבבתי חולים פרטיים לא נמצאים דרך קבע מומחים מכל הדיסציפלינות הרפואיות, נוצר לעיתים מצב של היעדר גיבוי רפואי רוחבי, ואז יש להזעיק מומחים מבחוץ - וגם זה מבזבז זמן תגובה יקר וגורע מהיכולת של בית החולים להגיב באופן מהיר ואיכותי".

"אנו מגבירים את הפיקוח"

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד החל לאחרונה במדיניות של הגברת הרגולציה בבתי החולים הפרטיים, על פי מדיניות מנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו. לפיכך הוצא חוזר תקדימי כטיוטה להערות לכל הצדדים, חלקו על בסיס דיונים שבוצעו במועצה הלאומית לכירורגיה. משרד הבריאות משקיע בנושא לאחרונה תשומת לב רבה".

לגבי הצורך במגבלה על עבודה רצופה של רופאים נמסר: "מערכת הבריאות מבוססת על עבודה רצופה (בבוקר+תורנות) על בסיס הסכמות של לפחות 26 שעות? האם זהו הגבול? בוודאי שאיננו חושבים כך, ולכן בחוזר התקדימי שאנו מפיצים כלולה מגבלה של ביצוע ניתוחים ופעולות לאחר תורנות של רופא או של שאר אנשי הצוות. מכיוון שאין מגבלה לשעות עבודה של רופא אלא הרציפות של 26 שעות בהסכמי הרופאים, וישנם מצבים של שעות עבודה רבות (מדי) של רופאים, במערכת הציבורית עצמה (ששם רוב הבעיה) קשה להגביל לחלוטין, ועוד יותר מזה - בבתי החולים הפרטים. וכי מה נאמר: אסור לרופא להתעייף בבית חולים פרטי, ואנו מבינים (מחוסר ברירה?) את ההכרח שהוא יעבוד לעייפה בבית החולים הציבורי? כמות התורנות והכוננויות שמבצע רופא במערכת הציבורית לא מוגבלת, ומוחרגת הלכה למעשה מחוק שעות עבודה ומנוחה. לשם הגבלתו על ידי משרד הבריאות דרושה הסמכה לכך בפקודת בריאות העם. כיום מאפשרת פקודה זו למנכ"ל לקבוע את סדרי השעות של עבודת האחיות בלבד, ולכן פנה המנכ"ל לאחרונה להכליל גם סעיף לגבי הסמכתו לשעות רופא. זה מחייב שינוי חקיקה והמשרד פועל לשם כך".

באסותא התבקשו להגיב על כל אחד מהמקרים המתוארים בכתבה, ובתגובה מסרו: "האירועים המצערים המתוארים בכתבה קרו בשנים 2007 ו?2009. מאז ועד היום בוצעו באסותא קרוב לחצי מיליון ניתוחים, ובהם ניתוחים מורכבים ומסובכים. שיעור מקרים זה הוא מהנמוכים בעולם ובישראל, ושיעור ההצלחות באסותא הוא מהגבוהים שיש. הצגת אירועים אלה בהקשר לנושא שעות עבודתו של רופא חוטאת למציאות הכרוכה בעבודת הרופאים בישראל ובעולם. מקצוע הרפואה מטיל בחובו אחריות אישית רבה על הרופא. המטופל סומך על הרופא המגיע לטיפול רפואי כשהוא כשיר לבצע את הנדרש. אירועים מצערים מסוג זה הם חלק בלתי נפרד מהסיכונים הכרוכים בעבודת הרופאים בכל בתי החולים, ויש להפחיתם ככל שניתן. לאסותא לא ידוע על חקירה שמנהל מבקר המדינה בנושא זה בבתי החולים הפרטיים.

"עם כל זאת, כל מקרה של אי הצלחה בטיפול בחולה הוא מקרה מצער, ולכן אנו פועלים כל העת למען שיפור איכות הטיפול ובטיחות החולה. אסותא היא מהראשונים שמינתה רופא למנהל בכיר שכל תפקידו הוא לדאוג לבטיחות החולה, ואף קיבלה לאחרונה תו תקן בינלאומי איכותי (אקרדיטציה) של הארגון האמריקאי JCI, שהינו מהמחמירים ומהמקפידים בבדיקות שהוא מבצע גם בנושא זה, דבר המעיד על הרמה הגבוהה שבה פועל בית החולים. אסותא תעודד ותשתתף בכל יוזמה במערכת הבריאות להגברת השקיפות של תוצאות פעילות בתי החולים, וכיוזמת, אסותא מוכנה אף להיות בית החולים הראשון המניף את דגל השקיפות לטובת הציבור".
שלמה רז, דובר משרד מבקר המדינה, מסר: "משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומה של ביקורת על היבטים שונים הקשורים ברפואה הפרטית ובתי החולים הפרטיים בישראל. הביקורת בודקת, בין השאר, את מידת הפיקוח והבקרה של משרד הבריאות ומשרד האוצר על מערכת הרפואה הפרטית. בימים האחרונים נשלחו טיוטות לתגובת הגופים המבוקרים בנושא. ממצאי הביקורת ייכללו בדו"ח השנתי של מבקר המדינה, שיתפרסם במאי 2012".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully