שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, מצטרף למתנגדים לתיקון בהצעת חוק איסור לשון הרע. "אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית, אבל הדמוקרטיה שלנו נסדקה", הוא אומר לוואלה!. "כל פעם שמוסיפים פגיעה קטנה זה נזק מצטבר".
אחד הסעיפים השנויים במחלוקת בתיקון החוק מציע להגדיל את הפיצויים בתביעות לשון הרע לגובה של 500 אלף שקל מבלי הוכחת נזק. זאת לעומת החוק הנוכחי, שקובע כי ניתן לתבוע דיבה עד 50 אלף שקל בלי להוכיח נזק. "זו הצעה מאוד מאוד בעייתית", אומר מצא. "הכוונה שלה די ברורה: על בעל המכולת שלי לא כותבים בעיתונים. הוא לא נפגע ואין לו ממה לחשוש. כותבים על אנשי ציבור, פוליטיקאים וטייקונים, זה האובייקט הטבעי לפרסומים עיתונאיים, במיוחד עיתונות חוקרת. כשמאיימים בסנקציות כל כך קשות, זה עלול להרתיע את העיתונות מלעשות את עבודתה נאמנה".
לדבריו, באופן עקרוני, כשאין נזק לא צריך לפסוק פיצויים, אבל הוא חי בשלום עם החלטת המחוקק בעבר שקבעה שיש לתת פיצוי במקרה של לשון הרע. "50 אלף שקל זה נראה לי תרופה ראויה לאדם שלא נגרם לו נזק, אדם שכתבו עליו בעיתון שאף אחד לא קורא או ביישוב שבקושי גרים בו אנשים. זה מלמד את המפרסם לקח ונותן הכרה לשמו הטוב של האדם", הוא מסביר. "אם יש נזק, אז שבית המשפט יפסוק לתובע מיליון, שני מיליון או עשרה מיליון. אבל במקרה שלא נגרם נזק, זה בעצם ענישה של התקשורת".
חוק לשון הרע - בכירי התקשורת תוקפים:
שלום קיטל חושש מהרס התקשורת
חגי סגל חושש דווקא לאנשי הימין
חוק לשון הרע: במה בכלל מדובר?
אפשר לכתוב רק דברים טובים
מצא חושש שהחוק עלול לגרום לכך שכלי התקשורת יחששו לפרסם תחקירים נגד פוליטיקאים או בעלי הון. "כשמאיימים בסנקציות כל כך קשות זה יכול להרתיע את התקשורת מלעשות את עבודתה נאמנה", הוא אומר. "העיתונאי עלול לחשוש אם יאיימו עליו בתביעה, או שמישהו יגיד לעורך תגרש את הכתב או שאני מגיש נגדך תביעה, אז העורך אולי יעשה זאת, או יתריע את הכתב לא לפרסם. זו סכנה גדולה לדמוקרטיה".
השופט בדימוס דוחה את ההסברים של מציעי החוק, הטוענים כי למעשה הוא נועד לוודא שהתקשורת תבדוק את עצמה ושההגנות בחוק נגד תביעה מסוג זה עדיין בתוקף. "ההגנה על עיתונאי באיסור לשון הרע זה עניין מסובך. הוא צריך לפעמים לדלות עובדות מהעבר הרחוק וזה קשה מאוד להוכיח", הוא מסביר ומציין כדוגמא את התביעה שהגיש ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, כנגד עיתון הארץ, תביעה שבה הוא כתב את פסק הדין בעליון. "אחרי הרבה שנים שרון הגיש תביעה", אומר מצא. "זה משהו שקשה מאוד להוכיח. במקרה הזה התקבלה הגנת תום לב. זה לא תמיד אפשרי. צריך להיות איזון. 50 אלף שקל זה לא סכום נמוך אבל לא כל כך גבוה, לכן זה סביר".
לדבריו, הצעת החוק מהווה למעשה ניסיון לקשור לתקשורת את היד, "שתהיה פחות אמיצה, שתכתוב רק כשנוח לפוליטיקאי או לטייקון, שתכתוב רק דברים טובים, כמה הוא נחמד ואיזו מסיבה יפה הוא ערך לבת שלו, ושלא יכתבו על זה שהוא עשה שירקעס עם חברה אחרת להעלות את מחיר הקוטג'", הוא אומר. "להקפיץ את הפיצויים באופן כזה הוא אקט חסר טעם, חסר צדק וחסר הגיון".