ממש עד ערב פרוץ מחאת הצדק החברתי בקיץ, קידמה הקואליציה בחריצות גל של הצעות חקיקה אנטי-דמוקרטיות. מחוק החרם לחוק ועדות הקבלה, מחוק הנכבה לוועדת החקירה נגד ארגוני זכויות האדם. נדמה היה שכמעט מדי יום נקבעו בכנסת שיאים חדשים של לאומנות, גזענות ונכונות לשנות את כללי המשחק ולפרק נדבכים בסיסיים של משטר דמוקרטי.
האג'נדה האנטי-דמוקרטית הזו של ערב הקיץ הייתה פסולה, בין אם הייתה לה תמיכה ציבורית ובין אם לאו, שכן בדמוקרטיה מהותית אין מצביעים על ערכי יסוד ואין מכפיפים אותם לעריצות הרוב. עם זאת, עד כמה באמת הייתה לאג'נדה זו בכלל תמיכה ציבורית זו שאלה לגביה אין תשובה ברורה.
הציבור ימשיך לשלם
ואז, מיד עם צאת הכנסת לפגרת הקיץ, הגיעה מחאת הצדק החברתי, שסחפה מאות אלפי ישראלים במשך חודשים. ישראלים שלא תמכו ברדיפה אחרי אויבים מדומיינים מבית ולא התגייסו למען חקיקה גזענית, אלא להפך. ישראלים שביטאו דאגה לסוגיות חברתיות ולקידום שוויון למען כל מי שחי כאן. ישראלים שאמרו בקול צלול שהם רוצים חקיקה חברתית, שהמחוקקים שלנו יתעסקו בפתרון בעיות אמיתיות שפוגעות בחיים שלנו דיור, תעסוקה, חינוך, רווחה ולא ישחיתו את זמנם, על חשבוננו, בקידום חקיקה שמערערת את היסודות הדמוקרטיים הנותרים של חיינו המורכבים כאן.
הקיץ חלף, פגרת הקיץ תמה. הכנסת חזרה לעבודתה. מאז בקושי חלף שבוע. האם הכנסת תחליט להקדיש את זמנה למה שהעסיק את כולנו בקיץ, או שתשוב לסורה? התוצאות, בינתיים, עגומות מאוד; וקשה שלא להבינן אלא כסטירת לחי לציבור הרחב. חקיקה חברתית? הקואליציה נגד. חקיקה אנטי-דמוקרטית? הקואליציה עובדת במרץ.
לפני שבוע בדיוק, הקואליציה סיכלה את כל הצעות החוק החברתיות שהוצעו במליאה, ובהן את חוק יסוד: זכויות חברתיות. את הקול אותו ביטא הציבור לאורך הקיץ, את החקיקה שהיה ראוי שהכנסת תקדם את אלו בדיוק הקואליציה דחתה בבוטות. להבדיל, ההצעות האנטי-דמוקרטיות זוכות לקידום ותמיכה. איומים על בית המשפט העליון ועצמאותו, מהלכים לפגיעה בחופש הביטוי אשר יו"ר הכנסת (מהקואליציה) כינה "מתקפה חוקתית שבאה מתוך הכנסת", יוזמות חקיקה בתמיכת ראש הממשלה להגבלת פעילותם של ארגוני זכויות אדם, ועוד היד נטויה.
הציבור בשלו, בעד חקיקה חברתית - והממשלה בשלה, עוסקת בערעור יסודות הדמוקרטיה. זהו מחירה של ממשלה מנותקת, המחיר ניגבה מכולנו: הציבור ממשיך לשלם על מדיניות חברתית-כלכלית קלוקלת, בצירוף מחיר נוסף - השחתת הדמוקרטיה שלנו.
הכותב הוא מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח