לחתולה שלי סוסו היה פצע מוגלתי שהתפוצץ. מאז עברה יותר משנה, אך הפצע לא נרפא. תמיד לאחר שהפצע נסגר, היא מנקה אותו ביד עד שהוא נפתח, ואז יורד לה דם ורואים את החור שבמצח. מה עלי לעשות כדי שהפצע יחלים?
לעתים הפצע אינו פצע שמקורו בעור אלא משהו עמוק הרבה יותר, למשל חדירה לחללי הסינוס בגולגולת. לפעמים המקור הוא זיהום כלשהו בסינוס, למשל דלקת סינוסים כרונית או אפילו בעיית שיניים קשה שגרמה לחדירה של מוגלה משורש השן לסינוס. חשוב להרדים את החתולה ולבצע צילומי סקר איכותיים או אפילו לשקול CT כדי להבין מה מקור ההפרשות והפצע. כמו כן, ניתן לבצע תרבית ולזהות אילו חיידקים נמצאים שם ולטפל באנטיביוטיקה מתאימה.
אני ממש רוצה כלב או חתול, אבל אני אלרגית לשערות שלהם (אני ממש נעשית חולה תוך כמה שעות או יום של קרבה/שאיפה). האם ניתן לעשות משהו?
בהחלט כן. יש גזעים של כלבים וחתולים שאינם בעייתים בנושא הזה. לדוגמה, החתול המדהים ספינקס. זהו חתול ללא שיער בכלל, קירח וחלק, הנקרא כך כי הוא דומה לחתולים שבציורי ההירוגליפים שהתגלו באיזור הפירמידות במצרים.
יש כלבים בעלי שיער שאינם גורמים לתסמיני האלרגיה, למשל קאיירן טרייר שהוא גזע שלא נושר ולא מפריש כלל אפיתל או שיער שיגרה את גופך. בנוסף ניתן לרחוץ מדי פעם את הכלב או החתול במים מזוקקים. יש הטוענים שזה מפחית מאוד את האלרגניות של גוף החיה.
ד"ר ויקטור זאלוב מעמותת קאטלנד הוא מומחה לגזע הספינקס, ודרכו תוכלי להגיע להמלטות.
מה הסיבה לנשירת שיער מאסיבית אצל חתול זכר מסורס בן שבע החי לרוב בבית, ומה הטיפול המומלץ? החתול מאוד בעייתי בהעברות ממקום למקום, ולכן אני מעדיף לא לנייד אותו שלא לצורך.
נשירת שיער היא למעשה ביטוי למצב זקיקי שיער החתול. סיבות נפוצות ופשוטות לטיפול הגורמות להיחלשות זקיקי השיער הן:
1. מחסור בחלבון: חתולים חיים "על חרבם", וכחלק מהאבולוציה הסתגלו לצרוך כמויות חלבון גדולות, שמקורן מבשר ציד. החלבון משמש בגוף החתול גם לבניית שרירים, שיער, איברים פנימיים, עצמות שינים וכו', אך גם כמקור זמין לאנרגיה. מזון שמכיל כמויות נמוכות של חלבון יגרום לנשירת שיער. בהמשך ייתכנו תופעות נוספות כמו פחות ברק בפרווה, השמנה ועוד.
2. פרעושים: גורמים לגירוי אלרגי. גם אלרגנים אחרים כמו מרכיבים סביבתיים שונים - אבק הבית וקרדיות אבק - עלולים להיות חלק מהתהליך של אלרגנים המשפיעים על הפרווה.
3. מצב בריאותי: סטרס, מחלה, שלשול או כל גורם אחר המוביל לפגיעה בספיגת המזון וניצול החלבון לזקיקי השיער.
אני מציע לנסות כפתרון ראשוני להעביר את החתול למזון "פרו פלאן" לחתולים החיים בבית. במזון זה יש ריכוז גבוה של חלבון, מעל 40%, מה שתורם במיוחד לשיפור מצב הפרווה ולהפחתה משמעותית של הנשירה. בהמשך ניתן לצפות לשמירה על מסת גוף רזה ושיפור בברק הפרווה.
לאחרונה אימצנו חתולת רחוב פצועה, ובעזרת וטרינר ואנטיביוטיקה היא שוקמה. הווטרינר אמר שיש לה "הרפס חתולים" שמתבטא בדלקות בעיניים, בעיות בדרכי הנשימה והתעטשויות. יש לנו בבית עוד שני חתולים ואנו חוששים שהם יידבקו. מה לעשות?
אפשר לצמצם הידבקות בנגיף ההרפס בעיקר על ידי תזונה. נגיף ההרפס רגיש במיוחד לחומצה אמינית שנקראת ליזין. ליזין הוא חלק חשוב ממרכיבי החלבון במזון. במזונות איכות אף מוסיפים ליזין בנוסף לנוכחותו ברכיבי המזון (חומרי הגלם מהם המזון עשוי). מומלץ להוסיף ליזין לחתול החולה באופן מלאכותי, ואפשר לתת לחתולים הבריאים מזון עשיר בחלבון והמכיל ליזין כחלק מהרכיבים שלו. לדוגמה פרו פלאן עוף ואורז לחתול בוגר.
טבליות או קפסולות של ליזין ניתן להזמין דרך הווטרינר. הליזין פוגע בווירוס בשלב השכפול, ומונע את ההפצה שלו. הטריק עובד יפה מאוד, ומפסיק להשפיע לאחר הפסקת הטיפול. יש סיכוי טוב שהחתול יזדקק לליזין באופן ממושך.
צילומים: ShutterStock
יש לכם שאלה לווטרינר? שלחו לנו, ושאלות נבחרות יפורסמו
לאתר המרפאה של ד"ר איל נחמיאס