ההזדמנות האחרונה של סעודיה

בשבוע שעבר, שבו התבשרנו על סופו של מועמר קדאפי ועל השתתפותם של 90 אחוזים מבעלי זכות הבחירה בטוניסיה בבחירות שנערכו שם, התקבלה גם הבשורה מסעודיה: הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז א-סעוד הוכרז כיורש העצר. גם הוא אחד מבניו המזדקנים של מקים השושלת של בית סעוד, היורשים זה את זה מאז מות אביהם.

* * *

נאיף, בן 78, חולה סוכרת, מילא תפקידים שלטוניים מאז ילדותו כמעט; היה שר פנים במשך 36 שנה, ונחשב לשמרן באחת המדינות השמרניות ביותר בעולם. הוא תומך נלהב ביציבות (לא מפתיע, בייחוד במצב שבו היציבות מבטיחה רק למשפחתך את הסיכוי למשול), איש משפחה למופת (ולראיה: מינה את בנו לסגן שר הפנים), פרגמטי, ספקן, סבלן עד אין קץ, הרואה בשימוש בכוח כלי לגיטימי להבטחת הסדר.

יש לו יחס חיובי לנשים והוא נאמן לכל נשותיו, אבל בראיון שהעניק לתקשורת לפני שנתיים, בהשיבו לשאלה על אודות הצבעת נשים, הסביר כי לדעתו אין הנשים צריכות להצביע. חד וחלק. נאמניו בוודאי יאמרו כי כוונתו היתה שאין צורך להטריח נשים לעשות מעשה שאין לו כל משמעות בקבלת ההחלטות הסעודיות; די בכך שהגברים יבזבזו את זמנם...

* * *

יהיו תוצאות האביב הערבי אשר יהיו, העובדה שדווקא על רקע זה מתקרב הרגע שבו יהפוך נאיף למלך המדינה העשירה והמשפיעה הזאת אינה מרנינה.

יכולים להתרחש, כמובן, גם תסריטים אחרים; המלך עבדאללה עשוי להאריך ימים, וייתכן שמישהו אחר מקרב האחים יירש אותו. ככל שיאריך ימים, כך יגדל הסיכוי שזה יהיה בן הדור השלישי שיחליף אותו, וכבר מדברים נכבדות על כמה נסיכים כאלה.

אבל בינתיים מדובר על כך שמצבו הבריאותי של המלך מעורער, ואילו יורש העצר הוא האדם השמרן ביותר מקרב מקבלי ההחלטות בחצר מלך סעודיה.

* * *

המערב מודאג, ואפשר להניח שהסעודים המשכילים, הרחוקים מלהשלים עם המשטר בארצם, מודאגים עוד יותר.

אפשרות ההשפעה הפוליטית בתוך המדינה אינה קיימת, ואילו הפגנות ומאבק ציבורי ימצאו מולם את נאיף, יורש העצר החדש ושר הפנים הישן, שהצליח לסלק את אל-קאעידה מסעודיה לתימן, שלא היסס לדכא את סימני ההתעוררות בסעודיה באביב ולא יהסס לעשות זאת שוב בעתיד הקרוב.

* * *

למעשה, כרגע נראה שהאיש היחיד המסוגל לערוך שינויים שיזכו ללגיטימיות בממלכה הסעודית הוא המלך עבדאללה עצמו. הוא יודע שמשך הזמן העומד לרשותו אינו ארוך. סביר להניח כי החלטות שיקבל יכובדו על ידי כל מי שיירש אותו.

הוא כבר ערך כמה רפורמות בתחום זכויות הנשים, וסביר להניח כי הוא מבין שארצו אינה יכולה להישאר לנצח בימי הביניים (וזו מחמאה היסטורית).

אמנם בהחלט ייתכן ששינויים בתחום ההעצמה הפוליטית של אזרחיו והרחבת זכויות הנשים כבר מאוחרים מדי. ייתכן שאל מול מה שמתרחש בדור האחרון בסעודיה עומדת המהפכה מאחורי הפינה, אבל ייתכן שהרפורמה עדיין אפשרית לפני חילופי המשמרות.

באופן פרדוקסלי הופך המלך הישיש הזה, המתקשה לעמוד בנטל הניהול היומיומי של ממלכתו, לתקווה האחרונה לשיפור, לפני האפילה הצפויה לארצו בעת שלטון יורשו.