נתניהו בכנסת: "מי שפוגע בנו - דמו בראשו"

(צילום: באדיבות ערוץ הכנסת)

מושב החורף של הכנסת ה-18 נפתח היום (שני) בישיבה חגיגית, שבה נאמו נשיא המדינה שמעון פרס, יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני. ראש הממשלה נתניהו התייחס בתחילת דבריו לשינויים שחלו בחודשים האחרונים במזרח התיכון ואמר כי "הכנסת שבה למושב החורף, על רקע אירועים אזוריים שהם מהדרמטיים ביותר בדורנו. הרחוב הערבי התעורר, משטרים ישנים נפלו, משטרים נוספים מתנדנדים ומשטרים חדשים מתחילים לקום. איש אינו יכול לערוב ליציבותם של משטרים חדשים אלה וגם איש אינו יכול לערוב ליחסם כלפי ישראל. לא ניתן לצפות את ההתפתחויות העתידיות בעולם הערבי. יחס המשטרים הערביים החדשים לישראל לא צפוי להשתפר".

ח"כ דב חנין (חד"ש) קטע את דבריו של ראש הממשלה ואמר כי "אחריות זה קודם כל לא הרפתקאות צבאיות. ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) השיב לו: "תפסיקו לירות טילים עלינו". בהמשך אמר נתניהו כי "סוללות כיפת הברזל נותנות מענה חלקי ובכוונתנו לפרוס סוללות נוספות במקומות נוספים בארץ. אנו פועלים ונמשיך לפעול בנחישות". ח"כ שלמה מולה (קדימה) קטע את ראש הממשלה ואמר: "בינתיים אתה מחזק את חמאס". נתניהו המשיך בנאומו ואמר כי "שני דברים מנחים אותנו בהגנה עלינו: אחד, הקם להרגך השכם להורגו. השני – מי שפוגע בנו – דמו בראשו".

בהמשך אמר ראש הממשלה כי "מאז כניסתי לתפקיד ראש הממשלה הנחיתי את צה"ל לפעול באופן שיטתי ותקיף נגד ראשי הטרור ומבצעיו. כך פעלנו מול חוליית הטרור מסיני לפני חודשיים, כך גם פעלנו בסוף השבוע האחרון. נמשיך לפעול במלוא העוצמה כדי להגן על עצמנו". ח"כ אורית זוארץ (קדימה) קטעה את הנאום ואמרה: "למה אתה לא עושה כלום בעזה?" וח"כ זהבה גלאון (מרצ) השיבה בתגובה: "פעולה צבאית, זה מה שאתם רוצים בקדימה? קדימה יותר קיצונית מהליכוד". גם ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) קרא קריאות ביניים.

בהמשך אמר ראש הממשלה כי "אנו מבקשים שלום שמבוסס על הכרה במדינת ישראל. אנחנו מוכנים לפשרות, אך איננו מוכנים להפקרות ביטחונית. במשא ומתן לשלום נמשיך לעמוד על האינטרסים הלאומיים שלנו, ובראשם הביטחון. נאמר עליי שאני נושא ונותן קשה. אני רואה זאת כמחמאה. אני רוצה לומר ליו"ר הרשות הפלסטינית, הנשיא עבאס, אינני קשוח ביחס לשלום. אני קשוח ביחס לביטחון ישראל ואזרחיה. אמשיך כך, כי זו חובתי העליונה וחובתי הבסיסית לביטחון ישראל".

ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) בקריאת ביניים: "אתה מתואם עם שר החוץ?". נתניהו התעלם והמשיך בנאומו: "כל הסדר שלום צריך להיות מעוגן בהסדרי ביטחון בשטח. קראתי לרשות הפלסטינית פעם אחר פעם להיכנס למשא ומתן ללא דיחוי. נעניתי בחיוב גם להצעת הקוורטט. למרבה הצער הפלסטינים ממשיכים בסירובם לנהל משא ומתן ישיר. במקום לשבת סביב שולחן משא ומתן, הם בחרו לכרות ברית עם חמאס ולבצע צעדים חד-צדדיים, כולל היום (נתניהו התכוון להחלטת אונסק"ו להכיר ברשות הפלסטינית כחברה מן המניין. פ.ו) לא נשב בחיבוק ידיים מול צעדים אלה הפוגעים בישראל ומרים בצורה בוטה את ההתחייבויות של הצדדים".

נתניהו הוסיף כי "בשעה שאנחנו תומכים בהקמת מדינה פלסטינית במסגרת שלום, הם תומכים במדינה פלסטינית בלי הסכם שלום. לכך לא אסכים, ושום מנהיג אחראי לא היה מסכים לכך. ידידתנו ארה"ב עומדת איתנה לצדנו מול המהלכים החד-צדדיים באו"ם ואנחנו מעריכים זאת מאוד". ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) קראה לעבר נתניהו "מה עם פולארד?" ונתניהו השיב לה: "תמתיני".

נתניהו התייחס לשובו של גלעד שליט ואמר כי "לפני שבועיים החזרנו הביתה את שליט אחרי למעלה מחמש שנים בשבי חמאס. כמו כל העם, גם אני מאוד התרגשתי כשראיתי אותו יורד מהמסוק ובמשך כמה ימים עמדה המדינה כולה מאוחדת, מלוכדת, נרגשת, סביב חייל אחד בודד שהחזרנו הביתה. בשבוע שעבר שחררנו בתיאום עם מצרים ובסיוע ארה"ב וגם ח"כ ישראל חסון, את אילן גרפל. נמשיך לפעול לשחרורו של עודה טראבין שכלוא 11 שנים, ואני מבקש לומר לכל עם ישראל – אינני שוכח אף לרגע את יונתן פולארד שיושב בכלא בארה"ב כמעט 27 שנים".

בהמשך נאמה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני (קדימה). לבני אמרה בתחילת דבריה כי "ישראל נמצאת בבידוד עמוק רגע לפני שהאביב הערבי מוריד עלינו גשמי זעם. ישראל נמצאת רגע לפני שהפרטנר היחיד להסדר ייעלם, אחרי שחמאס התחזק ומקבל לגיטימיות מהעולם ורגע לפני שמשתלט על יו"ש, ישראל קצת לפני שרעיון שתי מדינות נזנח לטובת קמפיין של מדינה אחת שלא תהיה מדינה יהודית. ישראל נמצאת רגע לפני שנהפוך למדינה את של שבטים שונים שכל שבט קובע לעצמו את מקורות הסמכות. נכון שלפעמים הדברים נראים בסדר".

לבני הוסיפה כי "כשאין טרור, הרשות הפלסטינית נראית לאזרחים כמו מרחק שנות אור. אבל מגיע לנו יותר בכל תחום – מדיני-ביטחוני וגם חברתי-כלכלי. לא מגיע לנו לראות את ישראל מבודדת". אקוניס: "את מבודדת!. כשגם הליכוד אומר שתי מדינות לאום ומוכן לחלוקת הארץ, אני שומעת שאי אפשר להתקדם בגלל הביטחון, אז בוא נדבר על ביטחון, כי מגיע לנו יותר גם בביטחון. ולנו מודעים לזה שאביב הערבי יכול להיות תחילתו של חורף ערבי איסלמי וקר. מה אתה עושה בעניין חוץ מלהזהיר את הציבור. אתה לא יכול להיות רק בעמדת משקיף, יש לנו כבר שר ביטחון כזה, תתחיל לעשות. ההבדל הוא בין אסון לבין תקווה".

עוד אמרה יו"ר האופוזיציה כי "רוח רעה נושבת באזור, אך גם בירושלים כלפי השותפים הטבעיים של ישראל. אלה השותפים הטבעיים של מדינת ישראל, אולי לא שלך. הושבת שגריר טורקי על כיסא נמוך. אומרים בממשלה הזאת שיש לבטל את הרשות הפלסטינית כי הם פונים לאו"ם. נכון עשה ראש הממשלה שיצא לאו"ם ונשא את נאומו, אך דברים ממשיכים לקרות לנו. האם באמת מישהו מתנחם בזה שארה"ב כן תעביר או לא תעביר תקציבים לאונסק"ו אחר כך? עכשיו משרד החוץ שוקל להפסיק שיתוף הפעולה עם אונסק"ו. אנחנו מבודדים את עצמנו עד כלות".

בתחילת הישיבה נאם יו"ר הכנסת ריבלין. יו"ר הכנסת פתח את דבריו בנושא המחאה החברתית. לדבריו, "בחודשים האחרונים זכתה החברה הישראלית לרגעים נדירים של התרוממות הרוח; לרגעים נדירים בהם אומה, חופשית ועצמאית, נושמת יחד, כגוף אחד. בימים האלה, קם הריבון ממיטת חוליו ושטף את הרחובות ואת הכיכרות בתביעה לשינוי; בימים האלה קם העם על רגליו כשבפיו הבשורה שמעתה זה 'אנחנו' ולא רק 'אני'".

בהמשך דבריו התייחס יו"ר הכנסת לגלעד שליט ואמר כי "בימים האלה, שב בן אובד לחיק אמו, שב בן אובד לחיק עמו. שובך גלעד, נתפס עבור רבים בתוכנו כנס שאירע לנו. בבחינת אדם אשר הצליח לשוב מן המתים. עם שובך לחיק משפחתך ולחיק עמך אנו מתפללים כי מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב (סלה), לאורך ימים ושנים".

לאחר מכן שב ריבלין לנושא המחאה החברתית ואמר כי "אכן, החודשים האחרונים הפיחו בנו רוח חדשה. בעורקינו זרם רגש ציוני גאה, רגש עמוק של ערבות הדדית, שעיניים זרות לא יתפסוה. הם השילו מאיתנו שכבות של ציניות מאוסה, שכבות של עייפות ואדישות. והדבר קרה, רגע לפני שכבר השלמנו בעצב עם הבינוניות וחוסר ההשראה; רגע לפני שההשלמה הגלויה עם חוסר הצדק, כבר השתלטה על השיח הציבורי שלנו".

לישיבה החגיגית הוזמנו גם מובילי המחאה החברתית. ביציע המיוחד יושב יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי וביציע האורחים יושבים דפני ליף, סתיו שפיר ויונתן לוי.

אחרי ריבלין נאם נשיא המדינה שמעון פרס. הנשיא פתח את דבריו בשיגור תנחומים למשפחתו של משה עמי מאשקלון, שנהרג במוצאי שבת מפגיעת רקטת גראד, שנורתה מרצועת עזה. בהמשך ביקש הנשיא להעביר מסר של "הערכה רבה לתושבי העורף בדרום, אשר שהו בימים האחרונים במרחבים המוגנים בשקט ובאיפוק, ואפשרו לצבא ולמקבלי ההחלטות לבצע את משימותיהם". פרס תקף את ארגון חמאס ואמר כי הוא "נטל בכוח את השלטון בעזה והאחריות הישירה מוטלת עליו. הכתובת על הקיר והם יישאו בתוצאות מעשיהם ומחדליהם. לחמאס אין עתיד, לחמאס אין תקווה".

לחברי הכנסת אמר הנשיא כי "אתם נכנסים לתקופה רבת משמעות. ברוך שובכם לירושלים. ת?שרה הברכה על דבריכם ומעשיכם, כשטובת המדינה ויושביה לנגד עיניכם. אלפי שנות היסטוריה, אזרחי ישראל ויהודי התפוצות, צופים בכם ועוקבים אחרי פעילותכם והכרעותיכם. כולי תקווה שישפטו את מעשיכם בצדק ובחן. בחסד ובהזדהות. מאז קמנו והיינו לעם, 'כל ישראל ערבים זה לזה' היה ללחם חוקינו. ולסמלנו בקרב אומות העולם. ומאז, וחרף חילוקי דעות קוטביים, בבוא המבחן - אנו עם אחד. דורות של חיילי צה"ל התחנכו על ערך זה. ומסרו נפשם למענו".

פרס התייחס גם לעסקת החילופין, שבמסגרתה שוחרר גלעד שליט בתמורה ל-1,027 אסירים. לדבריו, "גלעד שליט חזר הביתה, והארץ נשמה לרווחה. העם התלכד בהתרגשות, ונפש הילדים ולב ההורים, התעלו למראה הבן שנפדה משוביו. הממשלה וראשה, זכו בהוקרת האומה. ובצדק. משפחות השכול שילמו מחיר כואב. פעמיים. הן פגשו בכאב את יציאתם מהכלא של רוצחי יקיריהן. יקירי העם כולו. מילים – אין בכוחן להקהות כאב וסבל כזה. העם מאמץ ללבו משפחות אלה באהבה, מול תמונה מרעידה, מוכרת בתולדות עמנו, כאשר דמעות השכול נמהלות בדמעות השמחה".

בהמשך דיבר הנשיא על המחאה החברתית שפשטה בארץ בחודשים האחרונים ואמר כי "ישראל עברה קיץ חברתי שבו מאות אלפי צעירים בחרו להרחיב מעבר לבעיות המשק והביטחון הקשות, ולהיאבק בעוולות חברתיות המכרסמות בתוכנו כבר שנות דור. 'הצדק החברתי' אינו רק עניין של הפגנה. הוא מקפל בתוכו תביעה חוזרת שהצדק ינחה שינוי בסדרי עדיפויות לאומיים: בחינוך, בבריאות, בדיור ובגידול ילדים. שתהא חלוקה צודקת יותר של הכסף הקיים. שייווצרו מקומות עבודה נוספים להגדלת ההכנסות. שמעגל העבודה יכלול את כל המגזרים. האבטלה בישראל ירדה ל-5.5 אחוז, שיעור האבטלה הנמוך ביותר מזה 30 שנה. זהו הישג שהרבה עמים היו מתכבדים בו. והוא מראה גם שהמשק פתוח לקלוט עוד עובדים. ארצנו קטנה ועל כן כל אדם צריך לעבוד בה. להיות שותף למאמץ הכללי להגדיל יכולתה. התורה מצווה שעלינו לכבד את מנוחת השבת. ואת העבודה בימי החול".