יש לנו חתול עם פרווה ארוכה וכסופה, השבוע מצאתי את הפדחת שלו קרחת וצבע אפור כהה הופיע על הקרקפת. מה זה יכול להיות ומה עלי לעשות? החתול מנקה את עצמו וניראה בריא בסה"כ
התקרחות נגרמת ממגוון די רחב של בעיות כמו פטרת, פצע שפשוף, ליקוק עצמי מוגבר, נגיעות בפרעושים, אלרגיה, בעיות תזונה, בעיה הורמונלית ועוד. העובדה שיש גם שנויי פיגמנט עשויה להעיד על תהליך מתמשך. שווה לבדוק זאת מאחר ובמידה ומדובר בבעיות עור זיהומיות או התנהגותיות חשוב לזהות ולטפל לפני שיתפשט. בדיקה כוללת מגרד, בדיקת שיער תחת מיקרוסקופ ,יתכן שהוטרינר ימליץ על נטילת תרבית לחיידקים או פטריות ועוד.
יש לי כלב מעורב רועה גרמני ורועה בלגי. הוא בן כ-5 חודשים. את אוזן ימין הוא מצליח להרים אך השמאלית נופלת מה לעשות?
אל דאגה, אני מאמין כי כי מעט כל בעל גור של רועים גרמני שואל אותי את השאלה הזו בערך בגיל הזה. תנוך האוזן בנוי כמו "סנדוויץ'" של סחוס דק המצוי בין שני חלק עור פנימי וחיצוני. כלבי רועים מסיימים את התהליך של התקשות סחוסי האוזניים רק לקראת גיל 7-10 חודשים וכך אין שום סיבה שהאוזן לא תזדקר לה בסופו של דבר. תזונה איכותית עשירה בחלבון וחומצות אמינו חיוניות המכילות גופרית (ציסטאין ומתיונין) חשובות להשלמת התפתחות הסחוס. לדוגמא פרו פלאן גורים לגזע גדול.
יש לי גולדן מעורב בן שנתיים. אני מודע ליתרונות הסירוס, אך הבנתי שאם אשכי הכלב אינם טמירים, אלא ירדו לשק האשכים, אין כל סיבה בריאותית אמיתית לבצע סירוס. האם זה נכון?
ממש לא נכון. גם לכלב רגיל ובריא סירוס עשוי למנוע מגוון רחב מאד של בעיות וביניהן בעיות פרוסטטה, גידולים ובעיות עור שונות הקשורות לפעילות הורמונאלית. ממליץ בחום רב על סירוס בהקדם. הסירוס ימנע בעיות התנהגות שונות כמו השתנה בבית, אגרסיביות, התנהגות יחומית, נטיה לברוח, ועוד.
בין בעיות הבריאות בהן אני צופה בכלבים לא מסורסים:
בעיות של הגדלת הפרוסטטה (ערמונית), דלקות וסיכון לכלב כתוצאה מסיבוכים בערמונית, קשיים במצן צואה, שינויים בעור ונשירה חזקה יותר, שנויי פיגמנט בעור, השפעות הורמונאליות על הכבד ומחזור הדם ועוד. כתבה נרחבת על כך ניתן לקרוא כאן.