צדק חברתי דורש עם

אנשים אומרים שהם אינם מאמינים באלוהים. לפיכך, הם מודים שהוא ישנו אבל הם לא מאמינים בו. צריך היה לומר: "אני לא מאמין שהוא ישנו", שכן התשובה לזה מהצד השני תהיה: "אני כן מאמין שהוא קיים". באתי אתמול לברך את הצועדים, כי זה נפלא להבעיר את המדינה בכעס גובר, אבל בדרכי משם חשבתי, מה זה משנה? הסיסמה שהיה על המפגינים לצעוק צריכה הייתה להיות "צדק חברתי מחפש עם". הצדק החברתי מחפש עם שלא היה ולא יהיה בכיכר, הצדק החברתי מחפש עם שירצה צדק חברתי.

העם חונך לא לרצות צדק חברתי, כי צדק מפחיד את העם. כיצד אפשר לחלום להיות עשיר כקורח, אם יהי צדק חברתי? העם חושב, בטח מותחים אותי. משום כך, הוא מקבל את המצב בו לא יכול - וגם לא צריך להיות צדק חברתי. ביבי או ברק, או מי מהאחרים, אמרו להם את זה, ועיתונאים ציטטו אותם. הם שם למעלה, הם בטח יודעים יותר מהצעירים של רוטשילד שמדברים עברית כה גאה וכה נטועה בתרבות שהייתה ואיננה עוד. ישנה מדינה, יש דגל וישנה מגילת העצמאות, שאין בה אלוהים, והיא כוננה על ידי צעירים כמו החבר'ה בכיכר, אבל אותם צעירים שהקימו את המדינה סיימו להקים חלום אנושי ופסעו החוצה, והמדינה על חבלי נעוריה היפים והקשים אכן קיימת, אבל האנשים התחלפו.

במקום "העם דורש" צריך היה לקרוא "החליפו את העם", אבל זה כבר לא ניתן. אולי צריך לעורר את העם בקולות אחרים, שהרי העם יודע כמה רע לו - וכמה הוא דפוק במדינה שלא שמה עליו קצוץ. העם מאמין באלוהים ובמזל, בפיס או בגורל וחושב שאם יש לו אלוהים, ואלוהים הוא גם ממשלה וגם הון ושלטון וגם אונס הנשמה, וגם מין אפתיה, ואם יש אבא ביבי שיודע הכול והוא כבר יעשה משהו, אז יש אלוהים והוא ידאג. לכן הסיסמה שלו איננה "צדק חברתי" אלא "בעזרת השם".

הדמוקרטיה הישראלית היא אכן שלטון דמוקרטי, אבל בלי עם. הדמוקרטיה שלנו דומה לאנרכיה. היא המון פרוע, שקוטף כל פרח שרואה בדרכו או בערוץ 2. תמיד יש בעיות של קואליציה. מדינה יהודית-דמוקרטית הוא בלוף, כי דת היא דין ודוגמה, ואילו דמוקרטיה בונה מערכת מאבקים בין אדם לאדם נגד דין, ואיננה תאגיד פוליטי אחד למשנהו. הדמוקרטיה הישראלית איננה לאלה שצעקו אתמול "העם רוצה".

העם רוצה ביבי, רוצה שיכו בו, רוצה שככל שיתעמרו בו כן יפרוץ וכן יחבק את נוגשיו. ראיתי אתמול כמאה אלף חולמים יפים, הם לא יצליחו. בכיכר רבין היו היפים והטובים בעם ישראל. אך העם, שהם חלק קטן ממנו, נשאר בבית וצפה בהישרדות או ב-"מעושרות", מחכה להתגורר בקיטש דירות הפאר של "המעושרות". ובסופו של דבר מה שאוהבים כאן זה נס, מחכים כל העת למשיח ואין מביאים אותו. הציונות הייתה המשיח היחידי שבא, אך היא הולכת ונעלמת. והעם שלא צועק "צדק חברתי" אוהב את החזקים, את הנוגשים ואת המלקים, כי מה שהעם באמת רוצה איננו צדק חברתי, אלא אבא - שיגיד לו מה נכון ומה לא נכון.