מתברר שתושבי עיראק משוכנעים בעניין משקפי השמש של החיילים האמריקנים, ואי אפשר להזיז אותם מדעתם. החיילים מרכיבים משקפי אוקליס, המגינים עליהם מפני השמש המסנוורת, ואילו לעירקים אין שום ספק כי מדובר במכשיר מתוחכם שכל כוונתו לשקף את מי שהחיילים צופים בו. הם משוכנעים שהמשקפיים משמשים את החיילים גם כדי לצפות בנשים עירקיות מבעד לבגדיהן הצנועים.
דקסטר פילקינס, זוכה פרס הפוליצר, מספר ב"ניו יורקר" על נער עיראקי, מציצן, המבקש מחייל אמריקני להשאיל לו את משקפי השמש שלו. החייל מסיר את משקפיו ללא היסוס, ומעבירם לנער. זה מרכיב אותם על אפו, מתבונן בבחורות העוברות ברחוב, ואינו מצליח אלא לראות את בגדיהן המואפלים-משהו באמצעות המשקפיים. הנער משוכנע שהחייל משטה בו, והוא אומר לו, "נו, תפעיל כבר את המשקפיים!".
עד לרגע הישארותם האחרון יבקשו העירקים מן החיילים האמריקנים להפעיל את המשקפיים, ולא יאמינו לכך שכל הסיפור הזה הוא המצאה מטופשת. הם יעשו זאת משום שהם רואים באמריקנים זרים על אדמתם, כובשים. לא יעזור דבר: האמריקנים הוציאו טריליון דולר מן התקציב שאין להם, כדי להציל את העולם מנשק גרעיני שלא היה בעירק; הצילו את העירקים מדיקטטור אכזר שכן היה שם, ושרובם חרדו מפניו, סייעו להקים מערכת ממשלית דמוקרטית, שילמו בכ-4,000 הרוגים ובאלפי פצועים, והיו מוכנים להישאר בעירק, בהיקף חלקי ולתקופה נוספת, כדי לסייע בהבטחת החוק והסדר. אבל העירקים אמרו להם "לא!".
כיבוש הוא לעולם כיבוש
אובמה הודיע בשבוע שעבר לאומה ולעולם על יציאת כל רבבות החיילים האמריקנים מאדמת עירק התובענית, והביא לידי סיום את המלחמה האמריקנית הארוכה בהיסטוריה, כאשר סימני השאלה הנותרים בה רבים מסימני הקריאה.
במאבק על ההשפעה בין אירן, סעודיה וטורקיה, סיכוייה של אירן נראים, כרגע, הטובים ביותר, ולא זו היתה מטרת האמריקנים בצאתם למלחמה המיותרת הזו. אמריקה היתה חייבת לצאת מעירק, ויפה שעה קודם, אבל היא לא תוכל, בשום אופן, להגדיר את תוצאת המלחמה הזו כניצחון.
אפשר לטעון כלפי העירקים כי מדובר כאן בכפיות טובה. למעשה, אמריקה היתה המעצמה היחידה בעולם שהתגייסה למאבק שהם לא העזו לפתוח בו נגד רודן אכזר. אבל עובדה: עבור העירקים מדובר בכיבוש בידי גורם זר, שהביא למות רבבות עירקים ולטרור ברחובות. המיעוט הסוני לא יסלח לאמריקאים על שנטלו ממנו את הבכורה, ואילו השיעים רואים את שלטונם כמובן מאליו, והדבר האחרון העולה על דעתם הוא להודות ל"שטן הגדול", ארצות הברית של אמריקה.
ללמדך כי כיבוש הוא לעולם כיבוש, גם אם אין לו כוונות אימפריאליסטיות וקולוניאליסטיות. הוא אף פעם אינו רצוי, גם אם כוונותיו דומות לאלה של המנדט הבריטי על ארץ ישראל: לסייע בידי הצדדים להגשים את המטרות המדיניות שלהם ולמנוע מהם לפגוע זה בזה במהלך תקופת הביניים. אין אפס. אין יוצא מן הכלל. עם או בלי כלא אבו גרייב. הכובש הנאור ביותר ייתפס כמי שמפעיל את משקפי השמש שלו, ורואה את מה שאסור לראות.