השבוע נפלה בחלקו של כותב המדור הזכות לפגוש את הצלמת דפנה טלמון לדרינק במסיבה בוהמיינית. דפנה היא היהלום הנוצץ ששום אירוע, השקה או מסיבה בתל אביב או מחוץ לה, לא יהיו שלמים בלעדיו. ולא רק הודות לשורות השנונות שהיא מנפקת במהלך השיחה ולאישיותה הכובשת אלא בעיקר - הודות לכישרון הצילום הנדיר שלה, שמנציח את מה שאירע וגורם לכל ידוענית לחוש נינוחה, כי היא יודעת שיש בסביבה צלמת בעלת כושר נדיר למצוא את היופי שבאדם.
אבל עזבו אתכם מהמין האנושי, דפנה היא בעלת רגישות נדירה לבעלי החיים באשר הם וכמובן - לכלבתה נינה, רטריבר מעורבת והכוכבת הראשית של צילומיה.
מה ההבדל בין צילום כלבים ובני אדם?
"לצלם כלבים? רובם לא יודעים מתי אני אלחץ, הם לא עושים פוזה וממתינים ללחיצה. ואני חושבת שאת הסטאז' שלי עשיתי כשעבדתי ב"תנו לחיות לחיות", והייתי מדי שבוע מצלמת את הכלבים לאימוץ לעיתונות, ולמדתי ברגע מסוים לתת איזה שריקה או לקרוא להם, ובשנייה שהם מביטים - לתת את הלחיצה. אני חושבת שאני אשפית בדיוקנאות כלבים (צוחקת והמדור מסכים בפה מלא). בני אדם מצפים ומחכים ושמחים להצטלם כי הם מודעים והם גם מאוד ביקורתיים אחרי זה תראי לי, זה כן, פה יש לי סנטר כפול. אף כלב מעולם לא התלונן. ואני חושבת שהכלבים שהיו הכי הרבה שנים בכלבייה, מצאתי להם בתים בזכות תמונות וסיפורים שצילמתי וחיברתי."
מה לדעתך השינוי המהותי שצריך להיעשות בתחום בעלי החיים בארץ?
"לחנך קודם כל שזה בעל חיים ושיש בו חיים. וזה מתחיל מגיל אפס. אני רואה הורים שעוברים ליד נינה (הכלבה של דפנה), ואומרים לילד "אל תיגע! זה כלב! הוא ינשך אותך!" אז לא, הוא לא נושך, רובם לא נושכים. רובם מחונכים כפי שאנחנו מחנכים אותם: אוהבי בעלי החיים. אז זה מתחיל בחינוך. והייתי מאוד שמחה, באמת שאנשים יאמצו כי הכלביות מלאות ואנשים לא מבינים כמה שמחה זה מוסיף לחיים כשיש לך כלב. אני באה ממשפחה שבה כמעט לכולם יש כלב וזה ה-א.ב. (צוחקת)"
בזירת התערוכות, יצרה טלמון את התערוכה "מרכיבים" שהוצגה בחנות הרהיטים קסטיאל ברחוב אלפסי, תל אביב. עבור יצירת התערוכה צילמה למעלה מאלף אנשים עם משקפי הראיה שלה, סימן ההיכר האישי, ולצדם כמה כלבים וחתולה אחת. הודות לתערוכה שזכתה לתמיכת אירגון 'ליונס' הבינלאומי (ארגון לפעילות התנדבותית-חברתית, הפועל לטובת הקהילה), זכו נזקקים לזוגות משקפיים. בנוסף הציגה בעוד מספר תערוכות מביניהן נמנה את "רגעי קפה ישראליים".
אגב, איך נינה הגיעה אלייך?
"נסענו אני וזה שהיה בן זוגי לפני אחת עשרה שנה לאס. או. אס בשבת. כל הכלבים הסתכלו עלינו בעיניים והתחננו "קחו אותנו! קחו אותנו!" והיא היחידה שלא הביטה - שיחקה אותה הארד טו גט, אז היא זו שנבחרה."
הטיפ של דפנה טלמון נקניק מהשוק לשבת!
"בסוף יום שישי, הקצב בשוק הכרמל שומר את כל הנקניקים שהוא כבר לא יכול לחתוך בלי לחתוך את האצבעות...הוא שם אותם בצד, והוא מוכר אותם לבעלי כלבים במחיר נהדר. ונינה מתה על זה. יש לה קצוות של פסטרמה ושל סלמי ושל כל מיני שאני לא אוכלת ו...זהו. אני חושבת שהיא הכלבה האהובה והמאושרת בתבל - שהיא מקבלת חתיכות כאלה של נקניק..."
נשמע טעים, אבל, מה אומר הווטרינר?
"אף וטרינר לא ימליץ על זה, אבל רבאק היא בת 12 היא ראתה כבר הכל. אני יודעת שאצלנו המוטו הוא ליהנות מהחיים - מקסימום הם יהיו קצרים יותר. שנהנה כולנו!"
גררר בתיאבון!