מנהיגי גוש היורו הגיעו לבריסל בשבוע שעבר ביודעם כי מאמציהם להרגיע את משבר החובות בשנתיים האחרונות כשלו בבניית אמון ביורו. התדמית של אירופה איומה, אמר ראש ממשלת לוקסמבורג, ז'אן-קלוד יונקר, העומד בראש קבוצת שרי האוצר של גוש היורו, ב-21 באוקטובר. עד שכל המנהיגים התפזרו למדינותיהם בשעות הקטנות של הלילה אתמול, אירופה כבר הצליחה לשדרג את תכנית החילוץ ליוון, למגן את הבנקים ולהגן על איטליה מהידבקות במשבר.
במהלך הפסגה ניצתו ריבים, הוטחו איומים, וטינתו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כלפי עמיתיו בבריטניה ובאיטליה נחשפה. "מצאנו פתרון יציב למשבר ביוון", אמר סרקוזי לפנות בוקר, בעודו ממהר להיות הראשון שמקיים מסיבת עיתונאים לאחר הפסגה. אך מי שהכתיבה את לוחות הזמנים הייתה גרמניה, ולא צרפת - כאשר הפרלמנט הגרמני דרש לאשר את תכנית החילוץ, מה שדרש פסגה הן ב-23 באוקטובר והן ב-26 באוקטובר.
קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, נעה בין המחוקקים בברלין, לחדרי הועידה בבריסל וחדר המלון שלה בלב העיר. את הטון היא קבעה כבר בדרך לפסגה. לאחר שקיבלה זר פרחים מסיעת הנשים במפלגתה ב-22 באוקטובר, נשאה נאום שבו כיוונה את חיציה לאיטליה, שנטל החוב שלה שני רק ליוון, ואמרה כי המשקיעים אינם טועים כאשר הם דורשים תשואות גבוהות יותר מממשלתו של סילביו ברלוסקוני. עוד באותו ערב, תפסה את ברלוסקוני לשיחה בגנים הבוטניים בקרבת בריסל, שם הדגישה בפניו את המסר: עליו להתאמץ יותר לצמצום החוב של איטליה.
מאוחר יותר באותו הערב, הצטרפה מרקל לסרקוזי לפגישה עם נשיא הבנק המרכזי של אירופה (ECB) הפורש, ז'אן-קלוד טרישה, נשיא האיחוד האירופי הרמן ון-רומפוי, נשיא הנציבות האירופית ג'וזה בארוסו, והנציב הכלכלי והמוניטרי של האיחוד האירופי, אולי רן. כרסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF) נכחה אף היא בפגישה.
כאשר פגישה זו הסתיימה, לגמה מרקל יין יחד עם צוותה, שכלל גם את סגן שר האוצר יורג אסמוסן - ממובילי צוות המשא ומתן של גרמניה בנוגע לתספורת למחזיקי האג"ח של יוון - ואת הדובר שלה, סטפן זייברט, בבר של מלון אמיגו, עד לשעות הקטנות של הלילה. קסביאר מוסקה, היועץ הכלכלי הבכיר של סרקוזי, עצר לשיחה קלה בעמידה.
סרקוזי החל את היום הבא שלו בריצה ב-8 בבוקר ברויאל פארק של בריסל, בעודו כותב הודעות טקסט ומלווה ב-4 שומרי ראש. לאחר, במחווה של אחדות, העניקה מרקל לסרקוזי דובון מתוצרת מרגרטה שטייף עבור בתו הטרייה ג'וליה. התמונות הראו כי סרקוזי דיבר בטלפון תוך שהוא פותח את המתנה.
ברלוסקוני, עליו הופעלו לחצים מצד משקיעים לבצע קיצוצים בתקציב ומצד צרפת להוציא את לורנצו ביני סמאגי מדירקטוריון הבנק המרכזי של אירופה, הרגיש דחוק הצידה. ב-5 בערב של אותו יום, מרקל וסרקוזי כבר הבדחו על חשבונו של ברלוסקוני במסיבת עיתונאים משותפת. כאשר נשאל על ידי עיתונאים האם ברלוסקוני הצליח להניח דעתם, סרקוזי החליף חיוכים מביני עניין עם מרקל. מרקל ענתה כי מדובר בשיחה "בין חברים", וכי היא מצפה שברלוסקוני יספק מענה לדרישות. העיתונות האיטלקית חגגה עם תמונות של השניים מחייכים בציניות ובאיטליה התחוללה סערה קטנה סביב הנושא. ברלוסקוני אמר כי מרקל התנצלה על הצחוק במסיבת העיתונאים. לשכתה של מרקל טענה כי "לא הייתה התנצלות, כיוון שלא היה על מה להתנצל".
ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון חש את זעמה של סרקוזי לאחר שלחץ על מנהיגי גוש היורו לטפל בבעיות שלהם. סרקוזי, בטונים מוגברים, השיב כי עם בריטניה הייתה רוצה להתערב, היה עליה להצטרף לגוש היורו, לדברי אנשים שישבו עם השניים בארוחת צהריים.
כאשר עזבו המנהיגים את הבנין ללא החלטות, הם ידעו כי ישובו לשם ב-26 באוקטובר. הסיבה: מרקל הייתה זקוקה לאישור הפרלמנט הגרמני על התכנית עליה הסכימו המנהיגים. מרקל הצליחה לזכות בתמיכה מכל צידי המפה הפוליטית וזכתה בהצבעה ברוב גדול.
עם מתווה כללי לתכנית, מנהיגי אירופה שבו לבריסל, וזימנו את הבנקאים בחצות על מנת לסגור פינות. בהתאספם במשרדו של ון-רומפוי, הבנקאים, שיוצגו על ידי צ'רלס דלארה, מנהל המכון הבינלאומי למימון, שמעו את האולטימטום: קבלו חבילה הכוללת מחיקה של 50% מחובות יוון, או התמודדו עם השלכות חמורות יותר. כעבור שעתיים קיבלו המנהיגים תשובה.
"מרקל, סרקוזי ויונקר הביעו עמדה נחרצת כי אם לא יושג הסכם מרצון עם הבנקים, הם יפעלו לפשיטת רגל מולטת של יוון", אמר יונקר. "זה היה עולה למדינות הרבה כסף, אך הבנקים היו פשוט קורסים", אמר.
וכשהבורסות באירופה ובארה"ב נפחו כעבור שעות ספורות, המנהיגים קיבלו את אישור השווקים לתכנית - המניות והיורו זינקו. "אנו כאירופאים הוכחנו כי הגענו למסקנות הנוכחות", סיכמה מרקל את השבוע האחרון.
מרקל יצאה מ-10 שעות של מגעים עם תכנית שכמעט הוכתבה מברלין עצמה. קאנלרית גרמניה כופפה את סרקוזי להיענות לדרישותיה - להשתמש בקרן החילוץ האירופית רק כמפלט אחרון; היא שללה תפקיד אוטומטי של הבנק המרכזי של אירופה כמוסד חילוץ, וגררה את הבנקים למשא ומתן מחודש בסופו הסכימו לספוג הפסדים גדולים בהרבה ממה שסוכם בקיץ. היא אפילו הצליחה לזכות בהתחייבות מצד ברלוסקוני לצמצם את התקציב של איטליה יותר מכפי שתכנן.
שנתיים לאחר תחילת המשבר, מרקל סוף סוף מתרגמת את מעמדה כמנהיגת הכלכלה הגדולה באירופה, והתורמת הגדולה ביותר לקרן החילוץ האירופית, לכוח בינלאומי. אולי זה מאוחר מכדי לשנות את העמדות בגרמניה, בה כבר נענשה הקואליציה שלה בבחירות האזוריות השנה, אך היא הצליחה לשדר החלטיות וכוח שעשויים להטות את הכף בחזרה לכיוונה. "העולם מריע לאנגלה מרקל", נכתב בכותרת הראשית של העיתון הנמכר ביותר בגרמניה, "בילד".