צניחה בתקציב הביטחון

אחד מהתוצרים המרכזים של ועדת טרכטנברג קובע כי יש להסיט תקציב ממשרד הביטחון על מנת לממן את הרפורמות האזרחיות המוצעות בתחומי החינוך והרווחה. על רקע מסקנה זו התגלעה מחלוקת קשה בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר, בכך אין חדש. הריטואל של עימות בין שני המשרדים מלווה את סדר היום הציבורי כל איימת שמתקיים דיון על התקציב.

הטיעון המרכזי של האוצר הוא כי היעדר שקיפות בכסות מעטה הסודיות של תקציב הביטחון מטרפד כל ניסיון לקיים בקרה תקציבית ולבחון את היעילות של משרד הביטחון. האוצר דחה את ההודעות על פגיעה דרמטית בבניין הכוח של הצבא וגרס כי יש מקום לקיצוץ הנרחב ללא פגיעה ביכולת המענה של הצבא לאתגרי הביטחון של ישראל.

משרד הביטחון מנגד, עשה שימוש מושכל במציאות הנתפסת של הציבור ביחס לאיומים על קיומה של ישראל. מונחים כגון 'ועדת וינוגרד 2 בפתח', 'כרסום ביכולת ההרתעה של צה"ל', 'פגיעה בכושר המוכנות' ו-'היכולת למלא את ייעודו ככוח מגן'. אלו המסרים שראשי מערכת הביטחון משדרים בערוצי התקשורת כקונטרה לדרישה לקיצוץ המוצע של ועדת טרכטנברג.

בעת הזאת הציבור נדרש לאקטיביזם חברתי, יש לאתגר ולבקר את השיח המתקיים בסוגיית תקציב הביטחון, שהציבור היה ממודר ממנו עד כה. הצבא מציג את ההשלכות של הקיצוץ בביטחון באופן דיכוטומי, כלומר הפחתת המימון תביא בהכרח לפגיעה במערכות הצבא. בפועל כל מי ששירת בצבא בשירות סדיר ובשירות מילואים יודע כי לראשי המערכת יש "לקויות ראייה" בכל האמור להתקיימותם של יחידות ובסיסים מיותרים שהם ביטוי לחשיבה מאובנת שצריכה לעבור מהעולם.

מערך הצניחה בצבא הוא עדות מובהקת לכך. תחום זה עתיר משאבי כוח אדם בסדיר, קבע ומילואים בעל תקורות גבוהות של אחזקה, רכש ושעות אימונים רבות. די אם נציין כי מחיר שעת טיסה של מטוס קרנף היא עשרת אלפים דולר בקירוב. מכאן שהעלות והתחזוקה הכוללת של מערך זה מתקרב למונחים של מיליוני שקלים בכל שנת עבודה. האם כיום יש תכלית מבצעית להצנחת גייסות?

לדברי מח"ט הצנחנים, הצניחה היא יכולת שיש לשמר וכל צבא מערבי מחזיק בשרותיו גייסות מוצנחים. בחינת הנושא במדדים של תועלות ביחס לחלופות יגלה מציאות אחרת. ההסתברות כי יעשה שימוש באקט הצניחה כדי להעתיק כוחות לוחמים בסדר גודל של חטיבה קטן מאוד - אם בכלל. הראייה לכך היא שמאז הקרב במיתלה לא השתמשו בצה"ל בשיטה זו מאחר וההיתכנות המבצעית של הצנחה מאוד מוגבלת.

הצבא עושה שימוש במערך המסוקים כדי להתמודד עם אתגרים גיאו-אסטרטגים בזירת הלחימה. כמי שמלווה את מערך הצניחה בצה"ל מזה כשני עשורים, אני סבור כי האמצעי הפך למטרה, דהיינו הצניחה אינה רק יכולת מבצעית בארסנל היכולות של צה"ל.

בפרקטיקה הנהוגה בצבא הצניחה הפכה למטרה, תחזוקה שוטפת של אתוס הצנחנים באמצעות האייקון של כנפי הצניחה. קהלי יעד נוספים של בית הספר לצניחה הם חיילים ויחידות צבאיות שהצניחה היא צו'פר עבורם, מאחר ואין להם ולא יהיה להם שום קשר מבצעי לצניחות במהלך השירות שלהם. כערך בפני עצמו לצניחה יש משמעות עמוקה בקרב ציבור המתגייסים לחטיבת הצנחנים והיא מייצרת יסוד מבדל בינם לבין שאר יחידות השדה. כאזרח וכאיש מקצוע בתחום, אני סבור שיש לקדם מהלך של רה-אוריינטציה בצבא כך שיימצא מתווה שיקטין את התקציב השוטף של משרד הביטחון ללא פגיעה ביכולות המערכת לספק ביטחון. את התקציב העודף יש להקצות באופן מושכל למימון צרכים חברתיים כמו יום לימודים ארוך או סבסוד מעונות היום.

הכותב עופר בכר משרת כמדריך צניחה במילואים