פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשש: פרטי מרשם האוכלוסין ישמשו לתביעת חיילי צה"ל

      בעקבות פיענוח דליפת מרשם האוכלוסין, מזהירים מומחים למשפט כי פרטי המאגר החסוי עלולים להגיע לא רק לידי גורמים עבריינים, אלא גם לידי מי שמעוניין לתבוע חיילים או סוכני מוסד

      "קיים חשש שפרטים אישיים כגון מיקום מגורים ופרטיהם של קרובי משפחה יגיעו לידיהם של גורמים עבריינים, או חמור מכך, לידי גורמים עוינים. אנשי מוסד, כוחות הביטחון או חיילי צה"ל שהיו על ה'מרמרה' - פרטיהם חסויים, והצבא מנסה שלא לחשוף את זהותם. אלא שאפשר בקלות לגלות מיהם, אפילו באמצעות ראשי תיבות, ולגלות את כתובת המגורים שלהם" - כך אמר אמש (שני) ד"ר חיים שיין ממכללת שערי משפט בהוד השרון, על רקע הודעת משרד המשפטים כי פיענח את האופן שבו דלף מאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין לאינטרנט. "ברמה הבסיסית ביותר, יש כאן בעיה גדולה של פגיעה בפרטיות. אף אחד לא רוצה שכל העולם ידע בן כמה הוא, איפה הוא גר, ופרטים אישיים נוספים"

      לדברי ד"ר שיין, באמצעות התוכנה שהועלתה לרשת, ניתן לדעת את כל ענפי המשפחה של אדם, לרבות הוריו, ילדיו, סביו, ואפילו בני או בנות זוגו, והדבר יכול לשמש לצורכי התחזות: "למי שיודע את הפרטים אין בעיה, לצורך העניין, להשיג פרטי אשראי של אדם כלשהו, ובאמצעות הפרטים האישיים להתחזות לאדם אחר". שיין גם מוטרד מכך שלקח שנים לחשוף את זהות המדליפים. "למה צריך כמעט חמש שנים כדי לגלות מי ביצע את העבירה ולזהות אותו? זה חמור שבעתיים. זה יכול להדאיג גם היום, עם המאגר הביומטרי, יש חשש שלרשות העוסקת באכיפת החוק לביטחון-מידע אין מספיק כלים כדי להגן על המידע הזה".

      עוד בנושא
      פוענחה הדלפת מאגר המידע של אוכלוסיית ישראל
      פרשנות: הדלפה חמורה, אבל למי אכפת ממנה?

      הדלפת מאגר המידע של כל אוכלוסיית ישראל (מערכת וואלה! NEWS)

      עורך הדין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח מציין את העובדה שלא רק מרשם האוכלוסין נגנב, אלא גם מאגרי מידע נוספים, דוגמת מאגר המאומצים. "הכוח של מאגר זה בריכוז מידע והיכולת לבצע הצלבות. הסכנה היא שאפשר לאסוף מידע רב ומפורט על אדם ולנצל את זה לרעה".

      לדבריו, אנשים שפוגעים בפרטיות עושים זאת למטרה מסוימת ולא מתוך מציצנות. "כדי לאסוף מידע צריך להשקיע הרבה מאמץ, וזה מחסום בפני הרבה אנשים. אבל ברגע שיש את כל המידע בלחיצת כפתור, נפתרה הבעיה. לדברים האלה יש שוק, אנשים קונים את המידע הזה ומשתמשים בו שלא לטובת האנשים שעליהם הוצא המידע".

      עורך הדין פינצ'וק הוסיף שככל שעובר הזמן, פוטנציאל הנזק של המאגר הספציפי שנחשף קטן, מכיוון שיכולים להתרחש שינויים רבים במידע שמצוי בו. זאת, בניגוד למאגר הביומטרי, שהדלפתו עלולה לגרום נזק רב במיוחד. עם זאת, הוא מציין את החשיבות הרבה של חקירות כאלה, בעוד שבעבר היה צורך להפעיל לחץ על המשטרה לחקור את המקרה.

      ששת המעורבים בפרשה חשודים בעבירות של חוק הגנת הפרטיות, חוק המחשבים, וגניבה בידי אויבי ציבור. מדובר בעבירות שהעונש המקסימלי עליהם נע בין שלוש לעשר שנות מאסר. החשודים, חרדים ותלמידי ישיבה, נחקרו בפרשה ושוחררו בתנאים מגבילים, וכרגע נאסר עליהם לעזוב את הארץ. בקרוב הם יזומנו לשימוע לפני שיוחלט האם להגיש נגדם כתבי אישום. במקביל פועלים ברשות להסיר את התוכנה מרשת האינטרנט.

      (עדכון ראשון: 22:49)