האביב קצר בארץ ישראל, בקושי מתחיל וכבר נגמר, וכך גם הסתיו. עוד מעט קט והגשם ישטוף את דמעות השמחה מעל פני מיליוני הישראלים שחגגו את שובו של גלעד שליט. ברקים ורעמים של חורף יבליעו את תרועת החצוצרות של פסטיבל התקשורת הגדול ביותר שהיה בישראל מאז הניצחון האדיר במלחמת ששת הימים. אולם חוששני שהפסטיבל עלול להפוך לאסון אם לא נפיק לקחים ומסקנות. ואשר על כן, ממש לפני שסיפור שחרורו של גלעד שליט עובר משורות ההווה לדפי ההיסטוריה, מאופוריה לאפרוריות, חשוב להקדיש עוד דקה למחשבה כדי להסיר טעות שעלולה לקנות מקום של אמת וכבוד בתת המודע הקולקטיבי של החברה הישראלית, חברה צעירה שעדיין מחפשת את דרכה בנבכי מציאות מורכבת ומסובכת.
גלעד שליט הוא גיבור יהודי. הוא אינו גיבור ישראלי ורצוי מאוד להבחין בין סוגי הגבורה, ולא להתבלבל ביניהם כי בנפשנו הדבר.
הגבורה היהודית היא גבורה שהתגבשה במשך אלפיים שנות גלות. גבורה של שרדנים יושבי חושך וצלמוות שבתנאים נוראים החליטו להמשיך ולהתקיים ובעיקר לשמור על שפיות דעתם.
תורת פדיון השבויים התגבשה באותן שנות גלות כאשר היהודים היו נתונים לרדיפות ולמרמס. אין עוד בני אומה בעולם שהיו מסוגלים לגייס תעצומות נפש כדי להתמודד עם עינויים, גירושים וחיים תלויים על בלימה. ההיסטוריה הפכה את היהודים לגיבורים בעל כורחם.
אבי תורת גבורת השרידות היהודית היה רבן יוחנן בן זכאי שבימים של מצור ביקש מהמצביא הרומי שצר על ירושלים את "יבנה וחכמיה". הוא העדיף קבוצה קטנה של תלמידי חכמים שבאמצעותם הוא האמין שעם ישראל יוכל להמשיך ולשרוד אחרי חורבנה של ירושלים.
גבורת הגלות קיבלה ביטויים מופלאים בימי מסעי הצלב, גירוש ספרד, גזירות ת"ח ות"ט ועד ימי השואה האיומה במאה ה-20. יהודים בתנאים הקשים ביותר שמרו על צלם האדם שלהם, שימרו את אמונתם וקיוו ליום שבו גבורת הגלות תתחלף בגבורת הישראליות.
אבי תורת הגבורה הישראלית הוא רבי עקיבא. ענק רוח שהאמין כי על היהודים להילחם ולא להרים ידיים גם כאשר אימפריות עומדות עליהם להשמידם. הוא האמין בלב שלם כי עם שלא מוכן למסור את נפשו על חירותו הוא עם של עבדים חסרי תקומה.
גבורת הישראליות קיבלה ביטויים מופלאים בימי דוד ושלמה, בימי בר כוכבא, על המצדה, במרד גטו ורשה, בתעוזת הנפש של לוחמי המחתרות במאבק מול השליט הבריטי ובקרבות חיילי צה"ל במלחמות ישראל.
גבורה של לוחמים האוחזים בנשק ואינם מרפים ממנו גם מול רבים, עזי נפש הלוחמים עד כלות גם כשהסיכויים לשרוד הולכים וקטנים.
דווקא בימים אלה כשעם ישראל חוגג, בצדק, את שובו של גלעד שליט, הבן השבוי שלנו, שהצליח לשרוד בשבי האויב, חשוב שנזכור כי אחרי אלפיים שנות גלות עלינו לאמץ ולחנך לגבורת הישראליות. גבורה של מאבק ולחימה בשדות הקרב ובגבולות הארץ.