וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

25 שנה לנפילת ארד בשבי: חיל האוויר מתכונן לגרוע מכל

22.10.2011 / 17:20

בחיל האוויר לא שוכחים את סיפורו של רון ארד גם 25 שנים אחרי שנפל בשבי. בחיל עורכים "אימוני נטישה וחילוץ", למקרה שטייס ייאלץ לנטוש את המטוס מעל שטח אויב. הצצה ראשונה לאימונים

מאורעות ה-16 באוקטובר 1986 נחקקו לעד בדברי הימים של חיל האוויר. טייס הפנטום ישי אבירם והנווט רון ארד טסו בשמי לבנון כאשר נאלצו לנטוש את המטוס, שנפגע כתוצאה מתקלה טכנית. אבירם חולץ על ידי מסוק קוברה, כשהוא נאחז במגלשי המסוק. לארד לא היה מזל שכזה, והוא נפל בשבי בידי פעילי הארגון השיעי "אמל". בשנתיים הראשונות לשבי שלחו פעילי הארגון תמונות ומכתבים מארד, אבל כעבור שנתיים, לאחר שכפי הנראה הועבר לארגון התנגדות אחר, נותק הקשר עמו לחלוטין.

סיפורו של רון ארד מתנוסס מעל ראשו של כל טייס קרב בחיל האוויר כבר 25 שנים, ופעמיים בשנה עוברים הטייסים הכשרה לתרגול טכניקות של מילוט ממטוס וחילוץ, במידה ויהיה צורך בכך. מערכת וואלה! חדשות קיבלה הצצה ראשונה לאימונים בבסיס תל-נוף.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"ההחלטה לנטוש מגיעה לרוב כתוצאה מתקלה טכנית או פגיעת אויב. לשם כך מותקן כיסא מפלט במטוס הקרב"/מערכת וואלה!, צילום מסך

האימונים נפתחו בסיפורו של רון ארד. עשרות טייסים התקבצו בחדר הדיונים שבסיס להרצאה על דגשי הבטיחות, האימונים ופרטי האירוע שהובילו לנפילתו בשבי של הנווט. "סיפורו של ארד מלווה כל טייס בחיל האוויר. מצד אחד, חשוב שנזכור אותו, אבל מצד שני, אף אחד לא רוצה להתעמק בו, כדי לא לשקוע במחשבות שליליות", סיפר סרן ג', דקות אחדות לפני שקפץ ממתקן המדמה צניחה, כחלק מהתרגיל.

מפקד בית הספר לחילוץ קרבי, רב-סרן יוני, המפקח מקרוב על תרגול הנטישה, הסביר כי האימון מתחיל ברגע בו החליט הטייס לנטוש את המטוס. "ההחלטה לנטוש מגיעה לרוב כתוצאה מתקלה טכנית או פגיעת אויב. לשם כך מותקן כיסא מפלט במטוס הקרב". לדבריו, חלק אינטגרלי באימון הוא מניעת אובדן הכרה בעת נטישת המטוס, אשר עלול להיגרם כתוצאה מכוחות הג'י החזקים המופעלים על הטייס. "מהרגע שקורא הטייס בקשר 'נטישה, נטישה, נטישה' מתחיל סדר פעולות מוגדר. הטייס מודע לכך שהאויב יחפש אותו – ועליו להתחיל לשרטט לעצמו נתיב מילוט", הסביר.

"אתה מבין שרודפים אחריך"

לאחר אימוני הנטישה והצניחה, עוברים הטייסים לבריכה לצורך תרגול נטישה ונחיתה בלב ים. ברשות הטייס סירה, שתתנפח בלחיצת כפתור, אך ראשית עליו לחמוק מן המצנח הרטוב, בים שייתכן שיהיה סוער. "אף אחד לא רוצה לנחות בים. בטח לא כשהמים קרים מאוד, ותוך זמן קצר אתה מסוגל להגיע למצב של היפותרמיה. תמיד עדיף לנחות ביבשה", הסביר רב-סרן ד'.

על הטייס לבצע את הנחיתה עצמה באופן מדויק, בכדי להימנע מפציעות. "מאותו רגע מתחיל מרוץ אחרי הזמן", הסביר רב-סרן יוני. על הטייס לנתק את עצמו מהציוד, לקרוע את המיתרים מהמצנח, זאת בכדי להשתמש בהם מאוחר יותר, לאסוף את התיק עמו צנח, או את סירת הגומי, במידה ונחת בים, לקבור את המצנח עצמו – ולהתרחק כמה שיותר ממקום הנחיתה, על מנת למצוא לעצמו מקום מסתור. מהרגע בו נודע לחיל האוויר על נטישת המטוס מתחילות פעולות מהירות לחילוץ הטייס על ידי יחידת החילוץ העילית "669".

"הטייס נמצא בנקודת תורפה מהרגע שנחת בשטח אויב", הסביר רב-סרן ד', "עליו גם לגרום לכוח החילוץ לזהות אותו, כאשר הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה מנטלית הוא נמצא במצב של נחיתות. אם נתכונן למצב הזה נהיה הרבה יותר מוכנים. בסופו של דבר, אתה מבין שרודפים אחריך. האימון הזה מכין אותנו למשימה טוב יותר, ומעניק לנו תחושה שאם זה חלילה יקרה נהיה יותר ממוכנים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully