יום הרעה חלף, יום הטובה הגיע

קשה לכתוב דבר שעוד לא נאמר בעניין גלעד שליט. תלי תלים של מילים נשפכו וכן היפוכן, אין היבט שלא נסקר ולא נחקר, והאמביוולנטיות רבה, והטלטלה עזה, וכגודל השמחה וההתרגשות כן גם עומק החשש והכאב.

ליוויתי את הוריו של גלעד במאבקם על שחרורו בלב מייחל ומאחל. לעומת רבים וטובים, הליווי שלי היה פסיבי ביותר. אחותי למשל, בת ירושלים, הגיעה לאוהלם של אביבה ונעם כל יום שישי, הניחה על השולחן עוגה או חלה שאפתה בעצמה, בירכה את הנמצאים בשבת שלום ויצאה.

אני לא דרכתי מעודי על ספו של האוהל ולא רק משום שאיני תושבת העיר. נדמה לי שפחדתי. לא העזתי להעמיד את עצמי במקומם, כמו מי שנרתע מלהביט לתוך בור שחור אפילו ממרחק. אבל התבוננתי מרחוק במשפחת שליט, ואהדתי אותם והתפעלתי מהם. רבות דובר על האצילות והאיפוק, על התבונה והנחישות שהפגינו ההורים והסב לאורך כל תקופת השבי הארוכה ומורטת העצבים.

כשראיתי את גלעד חוזר אתמול, חשבתי בלבי שכמו תמיד גם הרע צופן טוב וגם באי-המזל טמון מזל. גלעד חזר להורים נדירים שיצרו משפחה מיוחדת במינה, שנצרפה בכור המצרף הנוראי של הסבל ויצאה מנצחת.

לא פעם אנו מלקים את עצמנו על ישראליותנו הבוטה, אולם משפחת שליט מציגה בפנינו אופציה מעודנת של ישראליות הקיימת בתוכנו, כמעט סמויה מן העין. והלוואי ונפגוש בה יותר, והלוואי שתהיה אמת המידה ודרך החינוך ודרך הכלל, ולא היוצאת מן הכלל.

ולסיום – פנייה אישית לגלעד, לאביבה, לנועם לסב וכל המשפחה, ויסלח לי החכם מכל אדם על שאני מצטטת רק את חלקו הראשון של אחד מפסוקיו הנבונים: "ביום טובה- היה בטוב." (קוהלת, ז, יד). יום הרעה חלף, יום הטובה הגיע. היו בטוב. אך ורק בטוב.

יהודית רותם היא סופרת ועורכת

גלעד שליט חזר הביתה - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות

מתרגל לחופש: גלעד שליט יצא לצעידה במצפה הילה
הדקות הראשונות: "גלעד אכל בננה, ידע מי הרמטכ"ל"
שליט: צפיתי בטלוויזיה בשבי, אך רק טבע וספורט