הבשורה על שחרורו הקרוב של גלעד שליט היא יום שמח למשפחת שליט אך יום של עצב למדינת ישראל.
לאחר שחרורו של גלעד תוכל משפחת שליט לחוש באושר בלא גבול. זכותה אכן להרגיש כך ולשמוח ככל שתוכל. הם בני אנוש, והרצון לשחרר את הילד מהשבי גובר על כל שיקול. כולנו היינו נוהגים כמותם לו היינו במצבם, ואולי אף היינו תוקפניים וחריפים יותר במאבקנו לשחרורו.
אבל זה לא יום של שמחה ואושר למדינה. זהו בעצם יום עצוב למדינת ישראל. זו אולי הדוגמה הכי דרמטית שיכולה להיות לשני הפכים קיצוניים וקוטביים המתקיימים יחד כתוצאה מאירוע מכונן אחד - שמחה ועצב בחייה של אותה אומה.
מצד אחד, שחרור של 1,027 טרוריסטים נגד שבוי ישראלי אחד מעניק לישראל ציון גבוה על המחיר שהיא מוכנה לשלם תמורת שחרורו של חייל שבוי אחד. מנגד, מחיר השחרור הוא איום ונורא מבחינתנו כחברה. חיזקנו את אחד האויבים הכי קשים שלנו, חמאס, והחלשנו את הרשות הפלשתינית, שעימה אולי היה אפשר לנהל מו"מ על הסכם השלום. במו ידינו גזרנו פסק דין מוות לאותם ישראלים בלתי ידועים כיום, שבעתיד יירצחו על ידי הטרוריסטים שישוחררו.
ושלא יהיו לנו שום אשליות בעניין. כולנו יודעים עמוק בפנים שזה בלתי נמנע. כשלנו בעניין זה במאבקנו מול הטרור. הוכחנו שדי בשבייתו של חייל אחד כדי לסכל מאמצים של שנים במאבק בטרור, פגענו בעבודה אדירה שנעשתה, הגברנו את המוטיבציה של ארגוני הטרור לשבות חיילים נוספים.
ועולה עוד שאלה: איך ננהג בעתיד אם אכן ישבו לנו חייל? מה נאמר למשפחתו של החייל שייפול בשבי בעתיד בדבר המחיר שנהיה מוכנים לשלם כדי לשחררו?
תג המחיר כבר נקבע, ומאז עיסקת ג'יבריל ב-1985 המחיר רק עולה. פגענו קשות בכל אותן משפחות שיקיריהן נרצחו על ידי הטרוריסטים המשוחררים כיום. הם יראו בקרוב כיצד מי שרצח את בני משפחתם מנופף ב"וי" באצבעותיו.
* * *
ומעל לכל, מי שלא צריך לחגוג הם כל אלה שיצאו בתהלוכות הפגנה אנושיות והפעילו לחץ על מדינת ישראל ועל ראשיה לשחרר את שליט בכל מחיר. הם אלה שגרמו לכך שתהליך שחרורו של שליט ארך יותר מחמש שנים, והם בדיוק אותם האנשים שגרמו לכך שמחיר השחרור היה גבוה. אנא, אל תחגגו ואל תתפארו בניצחון שהושג עקב הלחץ שהפעילו על ראש הממשלה.
מדינת ישראל והציבור צריכים לדעת לקבל את אקט שחרורו של שליט בהתאפקות ובבגרות. עלינו לתת למשפחה ליהנות מן האושר, אך לא לעשות מזה ניצחון לאומי ולא לעשות מזה הישג לאומי. עלינו למתן את החגיגות התקשורתיות. אין לנו מה לחגוג. את החגיגה צריך להשאיר למשפחת שליט ולידידיה הקרובים בלבד.