(צילום: גדעון צנטנר, דניאל בוק, רותם אזולאי, רויטרס. עריכה: טל רזניק, קריינות: אביב אברמוביץ')
קרוב לשעה 1:00 בלילה, בחדר ישיבות הממשלה נראה שלשום מחזה לא רגיל. מזכיר הממשלה, צבי האוזר, סיים את ספירת הקולות בהצבעה לאישור עסקה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, והשרים התחילו לצאת לביתם, אחרי ישיבה סוערת של למעלה מארבע שעות. תור ספונטני של שרים השתרך לפתחו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שביקשו ללחוץ את ידו ולברך אותו על "ההחלטה המנהיגותית האמיצה", שקיבל. "זה היה מפגן רגשי נדיר בפוליטיקה הזו", אמר גורם בלשכת נתניהו, "היה ניכר שזה היה מאוד מרגש מבחינתו, וגם מבחינתם". בכל זאת, לא בכל יום מחזירים את החייל שנמצא כבר מעל חמש שנים בשבי הביתה, ושיחת הטלפון שעשה נתניהו מוקדם יותר באותו יום לאביבה ונועם שליט, בה בישר להם, "אני מקיים את הבטחתי ומחזיר את גלעד הביתה", היא שיחה לה ציפו מיליוני אזרחים בישראל זה זמן רב.
גלעד חוזר הביתה - סיקור נרחב בוואלה!
משפחת שליט בבית הנשיא: "מקווים שגלעד ישתקם"
ברוב של 26 שרים: אושרה עסקה לשחרור גלעד שליט
השלבים הצפויים בדרך לשחרור גלעד מהשבי
חמאס מאשר: מרואן ברגותי וסעדאת לא בעסקה
ראש השב"כ: "זו העסקה הטובה ביותר שאפשר לקבל"
שלוש מילים זוכות לתואר המילים המושמעות ביותר בערב יום שלישי בקומה השנייה של משרד ראש הממשלה בירושלים: "דילמה" ו"פדיון שבויים". ראש הממשלה הוסיף לאלה וציטט בסוף דבריו את חז"ל, באומרו: "כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו".
לשרים לא הייתה עבודה קלה. הם היו נתונים למתקפה של עשרות, אם לא מאות מסרונים מפעילי ימין שביקשו למנוע את אישור העסקה. לבסוף, שרי ממשלת הימין של נתניהו קיבלו הערכה מודיעינית ישירה ובלתי משתמעת, על "חלון ההזדמנויות החד פעמי" לשחרור גלעד שליט, ובסופו של דבר הצביעו 26 שרים בעד אישור העסקה שתביא את החייל החטוף הביתה, אחרי למעלה מחמש שנים.
אך בין ההתרגשות והשמחה שמתארים רבים מהשרים, עולות גם תחושות קשות של חשש ודכדוך. "זה יום שמח לגלעד שליט", הסביר גורם פוליטי בימין, "אבל יום קשה למדינת ישראל". מילים אלו מתמצתות את הדילמה של שרים רבים בממשלת נתניהו, שאמנם הצביעו בעד אישור העסקה, אך עשו זאת בלב כבד.
פתח ישיבת הממשלה היה המועד שסוכם עם אנשי חמאס על התרת האיפול התקשורתי על הבשלת התנאים לעסקה, והגיעה השעה לנאומו הגורלי של נתניהו, שעמל על התיקונים האחרונים לדברי הפתיחה שלו, אותם כתב בעצמו. "ההתרגשות ניכרה על פניו", העיד מקורב לראש הממשלה, ששקד עמו על דברי הפתיחה ההיסטוריים. עוד תיקון ועוד תיקון, כיאה למעמד, עד שנעצר נתניהו והתעכב על סוגיית המחיר, ועל הקושי להציג עסקת חילופי שבויים בפני ציבור המשפחות השכולות, ואמר ליועציו: "אבל אני גם בן למשפחת הטרור. אני נפגעתי בעצמי מהטרור".
מי שבנה עצמו כאחד מנביאי סכנות ואיומי הטרור, נאלץ להתמודד עם מסר מצרי חד משמעי: "זה עכשיו או לעולם לא". לפתע נתניהו הוא זה שמכריז על שחרור מאות מחבלים, חלקם הגדול מעורב במעשי טרור קשים בעשרים השנים האחרונות. "ברגע הזה ראו את הדילמה הגדולה עמה ראש הממשלה התמודד", סיפר גורם בסביבת נתניהו, "הוא הבין שהוא צריך לקבל החלטה אבל הוא הבין גם מה המחיר שלה".
כידוע, לא רק נתניהו ניצב בפני דילמה. השרים, שהחלו לקבל זימונים מאנשי צוות מזכירות הממשלה סביב השעות 17:30-18:00 לא קיבלו הודעה רשמית על תוכן הישיבה, שהוגדר חסוי, אך רבים כבר ידעו במה מדובר; חלקם הגדול פשוט לא העריך שהעסקה תתבצע מהר כל כך. אחדים מהשרים, אם בשל קרבתם או אם בשל החשש שיתנגדו למתווה העסקה, קיבלו את שיחת הטלפון מראש הממשלה בעצמו, שפירט בקווים כלליים ביותר את עקרונותיה. בשעתיים שלאחר מכן, החלו שרי הממשלה להתאסף בירושלים, ניזונים בעיקר מדיווחי כלי התקשורת לגבי פרטי העסקה, ומנסים לברר פרטים מדויקים לגבי השמות, המספרים, והתנאים של העסקה. חלקם מתארים את האווירה כשמחה, אך עבור רבים מהם מדובר היה באירוע לא קל, כששאלת המחיר מרחפת מעל ראשיהם, בטח למשמע הספקולציות התקשורתיות על השמות הכבדים שישוחררו או לא.
"קיים מתח מובנה בין הרצון להחזיר חייל או אזרח חטוף הביתה, לבין הצורך לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל", פתח ראש הממשלה את הישיבה, כשבחדר נוכחים השרים, אנשי המזכירות הצבאית של משרד ראש הממשלה, סוללה שלמה של אנשי ייעוץ משפטי ואנשי מערך ההסברה של ראש הממשלה. מיד לאחר סיום דברי נתניהו הציגו שלושת ראשי הור"ש (ועדת שירותי הביטחון) הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ, ראש השב"כ יורם כהן, וראש המוסד תמיר פרדו, את אותו מתח מובנה.
ראשית דיבר השליח המיוחד, דוד מידן, שהציג לשרים את המתווה הכללי של העסקה. אחריו, פירט ראש השב"כ את שמות האסירים שישוחררו, מספרם והמיקום הגיאוגרפי אליו יגורשו. לא מעט אנחות רווחה נשמעו ברחבי החדר כשהתברר כי השמות "הכבדים באמת", כפי שהגדיר זאת אחד הנוכחים, "ובעיקר עבדאללה ברגותי, מרואן ברגותי ואיברהים חאמד", אינם ברשימה. "התחושה הייתה שזה מחיר שאפשר לשלם", התרשם אחד היועצים, "ושהשאירו בחוץ את הקווים האדומים".
הדברים שאמרו היו ברורים וישירים: כולם הציגו את הסיכונים, אך ההמלצה הייתה חד משמעית: צריך ללכת לעסקה. לשמע המלצת ראש השב"כ, התקומם השר עוזי לנדאו: "אתה דרג מקצועי, אין תפקידך להמליץ", הטיח. אך מרבית הנוכחים לא הסכימו. במקומו של כהן השיב פרדו - "אם לא אהיה מסוגל להמליץ, אגיש מכתב התפטרות", וגם הרמטכ"ל הדגיש את חובתו הפיקודית במתן המלצה לפעולה. שר הביטחון עצמו בילה בימים האחרונים שעות בשיחות בארבע עיניים עם ראש הממשלה כדי להדגיש את תמיכתה המלאה של מערכת הביטחון בעסקה. "מה שהיה יפה זה שלא היה ניסיון לייפות את התמונה", התרשם אחד השרים. "הם הציגו תמונה אמיתית של הסיכונים, אבל הסבירו את היכולת להתמודד עם הקשיים".
בסיום הסקירה הביטחונית, החלו השרים את הדיון. כל אחד מהשרים דיבר, וראש הממשלה הגביל את הדברים ל-3-4 דקות, כדי למנוע גלישה של הדיון לשעות הבוקר המוקדמות. איש איש הציג את עמדתו; "בלב שבור אצביע בעד", אמר השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', "אבל אין עסקה טובה יותר"; השר גדעון סער הדגיש את התמודדותו של ראש הממשלה עם מאהל המחאה של משפחת שליט בפתח ביתו בשנה האחרונה; "אני היחידי שיודע איך זה נראה מהצד השני של הסורגים", נזכר השר יולי אדלשטיין בחוויותיו כאסיר ציון, וביקש מהשרים לסייע בימים הקרובים בשיחות עם המשפחות השכולות כדי לנסות והסביר ולשכנע בחשיבות העסקה; השר לענייני מודיעין, דן מרידור, נזכר בפגישות שקיים עם אמו של רון ארד וסבו של צבי שליט.
השר וילנאי, וכן רבים אחרים, שיבחו את ההחלטה המנהיגותית של ראש הממשלה. כבר מהשלבים המוקדמים של הדיון התברר שהרוב מובטח, ונדמה כי ההצגה של השיקולים הביטחוניים, בהם גם אי היציבות במזרח התיכון והנחישות המצרית לסגור עסקה, שיכנעה את רוב השרים. אפשר לומר שהפחד מהלא נודע במזרח התיכון "המשתנה מדי דקה", הגדיר זאת אחד השרים, בשילוב הרצון העז לקיים מצוות פדיון שבויים ולהחזיר את גלעד הביתה, גברו על הדילמה הפנימית והפוליטית של רבים.
שר החוץ, אביגדור ליברמן החליט לעזוב את הישיבה אחרי ששמע את כל הסקירות הביטחוניות, ולהשאיר פתק עם עמדת הנגד בה בחר. ליברמן, שבחר שלא להטיל משמעת קואליציונית בנושא בקרב חברי "ישראל ביתנו", קיבל, לדברי מקורביו, "החלטה עניינית, אחרי שנכח בכל הדיונים המצומצמים ושמע את כל הסקירות הביטחונית", אך בדומה להחלטה על אי הטלת משמעת קואליציונית, הדגישו מקורביו, הוא אינו "מתכוון לעשות קמפיין בנושא העסקה".
"אני מכיר את האנשים האלה מזמן היותי מפקד אוגדת יהודה ושומרון", הסביר השר משה (בוגי) יעלון את התנגדותו. "כשמסתכלים על הפנים היפות של משפחת שליט, יש גם להסתכל בפנים של אלה שייפגעו מהמשוחררים בעסקה הזו". כמו ליברמן, גם השרים המתנגדים הנוספים "לא עשו נפשות בניסיון לשכנע נגד", כפי שהגדיר זאת גורם פוליטי, "הם שמרו על ווליום נמוך ולא עשו יותר מדי בלאגן".
"העסקה לא הושלמה כל עוד גלעד לא כאן"
עם זאת, לא כל השרים עסקו בדילמה הביטחונית. שרי ש"ס, הסביר גורם במפלגה, ועמם גם שרים דתיים נוספים, דווקא לא עסקו בדבריהם בשאלה האסטרטגית. "פיקוח נפש ופדיון שבויים", סיכם הגורם את מה שהכריע את הכף ושלט ברטוריקה של דברי השרים, ולא הדיון האסטרטגי סביב השאלה ביטחונית. בש"ס הסבירו כי ערב החג, מצוות פיקוח נפש ופדיון שבויים הן שהכריעו את הכף. השר ישי יצא במהלך הישיבה לביקור חטוף עם נועם שליט אצל המנהיג הרוחני של התנועה, הרב עובדיה יוסף, וקיבל את ברכתו העקרונית לביצוע העסקה.
בעוד שרי הממשלה מתפזרים לבתיהם, נכנס ראש הממשלה ללשכתו. "הוא אפילו לא חייך, אלא רק התעניין בשלב הבא, ובמה עוד מצפה לנו", סיפר גורם בסביבתו. לאחר ניצוח על מבצע אינטנסיבי של עבודה מתחת לרדאר עד שהפציע מפגן יעילות הסברתית תקשורתית וניהולית של ההתרחשויות הדרמטיות, בלשכת ראש הממשלה עדיין לא נחים על זרי הדפנה. "העסקה לא הושלמה כל עוד גלעד לא כאן, וצריך לנהוג באיפוק עד שהוא יהיה בבית", סיכם גורם בלשכה.
(עדכון ראשון: 15:15, 12.10.11)
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.com