בחמש השנים האחרונות, במהלך המשא ומתן לגיבוש עסקת שליט, התעקש חמאס לשחרר במסגרתה את כל האסירים הכבדים, הנחשבים לסמלי הטרור הגדולים ביותר. כל סבב משא ומתן שנערך עלה בסופו של דבר על שרטון, לאחר שישראל סירבה בתוקף לשחרר את עבדאללה ברגותי, מרואן ברגותי, אחמד סעדאת, איברהים חאמד, עבאס א-סייד, ג'מאל אבו אל-הייג'א וחסן סלאמה. בזמן האחרון, במקביל להתגמשות שגילתה ישראל בעניין שחרור אסירים מקרב ערביי ישראל ותושבי ירושלים, חלה גם הגמשה משמעותית בעמדותיו של חמאס. עובדה: הוא הסכים להשאיר את כל האסירים הכבדים הללו בבתי הכלא בישראל ואף הסכים לגירושם מהגדה של 203 אסירים.
עבור ישראל, מדובר בעסקה הטובה ביותר שיכולה הייתה לגבש בשנים האחרונות. ההישגים המשמעותיים ביותר עבורה הם גירוש 203 האסירים, השארת סמלי הטרור בכלא ואי-ההתחייבות לחסל אסירים שישוחררו. ישראל ודאי תציג את הקלפים האלה בימים הקרובים בפני דעת הקהל, התומכת ממילא בעסקה. גם בחמאס כבר התחילו להציג את העסקה כהישג "ענק", שבמסגרתה ישראל "נכנעה" לדרישותיו והסכימה לקבל "99 אחוז מהן". עם פרסום שמות האסירים שיישארו בכלא הישראלי או יגורשו מחוץ לשטחי הגדה, ייאלץ חמאס להסביר לבני המשפחות, לקרובים ולרחוב הפלסטיני מה גרם לתפנית החדה בעמדה הבלתי-מתפשרת שהוביל ראש הזרוע הצבאית של הארגון, אחמד ג'עברי, בשנים האחרונות. זו תהיה משימה לא קלה בכלל עבורו.
בשנים האחרונות נוצרו מספר הזדמנויות לחתום על עסקת שליט, אך בסופו של דבר אחד מהצדדים היה נסוג בו מהחתימה ברגע האחרון, ולרוב הייתה זו ישראל. הפעם נוצרה הזדמנות מעניינת, שקיבלה רוח גבית אדירה בעוצמתה מהשינויים שחולל "האביב הערבי". חשוב להבין, שהפגנות המחאה נגד משטרו של בשאר אסד בסוריה הציבו את חמאס בדילמה בלתי הגיונית: הוא לא היה יכול להביע תמיכה במפגינים משום שהוא ממומן על ידי המשטר ואורח שלו במדינה, אך מצד שני הוא לא יכול לתמוך במשטר של אסד, כי הוא טובח באזרחים, ביניהם בפעילי תנועת האחות שלה האחים המוסלמים.
לכאב הראש הזה של חמאס נוסף איום מצד אירן להפסיק את מימונו, אם לא יביע תמיכה ברורה במשטר הסורי, ונוסף גם משבר כלכלי ופוליטי חמור ביותר בעזה. בחודשים האחרונים מנסה הנהגת חמאס בראשות חאלד משעל "להימלט" מדמשק: היא מתדפקת בעיקר על הדלתות בקהיר, כדי לבדוק אפשרות להעתיק את משרדי ההנהגה לשם. ניתן להניח, אם כך, שמצרים דרשה מחמאס לחתום על עסקת שליט בתמורה לכך שהיא תשקול בחיוב לארח את משרדיו בעיר. גם אם בסופו של דבר הנהגת חמאס לא תעבור למצרים, ברור שהשינויים שעברו על המזרח התיכון הלחיצו מאד את חמאס ואילצו אותו לקבל החלטה שתעניק לו רווחים פוליטיים ואולי גם כלכליים.
הפופלאריות של אבו מאזן הלחיצה את חמאס
ומה חושב על העסקה יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן? עם נחיתתו בוונצואלה היא ברך על חתימת העסקה והביע תקווה כי גם יתר האסירים ישוחררו, אך ברור שהעסקה הזו מביכה אותו מאוד. הזרקור התקשורתי והפוליטי אינו מופנה יותר לעבר מאמציו המדיניים להשגת מדינה, אלא לעבר חמאס ואינסוף החגיגות שיארגן עם שובם של אלף האסירים. אבו מאזן מבין היטב שבעקבות העסקה יצבור חמאס פופולאריות שתבוא בעיקר על הגב שלו. רק לפני שבועיים הוא שב מעצרת האו"ם בניו יורק כגיבור לאומי: הנאום התקיף נגד ישראל, ההליכה ראש בראש מול איומיו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, וההתעקשות לפנות למועצת הביטחון של האו"ם כדי להתקבל כחברה מלאה באו"ם שידרגו את מעמדו הציבורי של אבו מאזן והוא הפך פופולארי יותר מאי פעם.
בחמאס הביטו על הישגיו המדיניים של אבו מאזן בזירה הבינלאומית ועל הפופולאריות הגואה שלו ברחוב הפלסטיני, והבינו כי הכוח נמצא אצלו. היחסים המורכבים עם סוריה ועם אירן, הפלירטוט המדיני עם מצרים, והסביבה המשתנה בעקבות צעדיו המפתיעים של אבו מאזן ובעקבות "האביב הערבי", גרמו לחמאס להבין שהגיעה העת לנקוט בצעד יוצא דופן. בחמאס הבינו שדבר אחד בלבד יוכל להחזיר לו את הכוח, את האהדה, את הפופולאריות ואת ההערכה: חגיגות שחרורם של 1,027 אסירים פלסטינים.
לפניות לכתב: nir_yah@walla.com