פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קח אותי קוזו

      הריאליטי החדש של וואלה! בעלי חיים: מי יזכה בכלב המדהים, קוזו, ויצעד איתו אל האופק באושר ועוד קצת אושר

      הכלב קוזו (הבהיר) והכלב מוצ'צו (השחור), אוקטובר 2011 (יח"צ , תמי ביסטריצר)
      קוזו (מימין) ואני (צילום: תמי ביסטריצר)

      הנידון: קוזו, כלב מיוחד, מחפש משפחה מיוחדת לקשר ארוך טווח

      הדרך: בשבוע הקרוב יציגו שלושה חברים של קוזו את הייצור הקסום – כי גם לכם מגיע ליהנות מהחיים בחברתו, וגם כי לו מגיע בית קבוע ומחבק. וואלה! בעלי חיים הרימה את הכפפה, ופתחה את המייל שלה למשפחות או בתים אחרים שירצו בו. מתוכם, לצערנו, נבחר בסופו של דבר רק אחד.

      הכלב קוזו (הבהיר) והכלב מוצ'צו (השחור), אוקטובר 2011 (יח"צ , תמי ביסטריצר)
      חינך את עצמו לצרכים. קוזו ומוצ'צ'ו בטריטוריות הפרטיות (צילום: תמי ביסטריצר)

      ממליץ מספר 1: מוצ'צ'ו – החבר (או בשפתכם: הכלב המארח)

      כלבים, אתם ודאי יודעים, הם כמו בני אדם. יש ויש. אני, תאמינו לי, ראיתי כבר את כולם. הבעלים שלי, בני אנוש רכי לב כידוע, אירחו כבר בעבר לא מעט כלבים שהיו זקוקים לפתרון זמני או אבדו ברחוב. מה אני חושב על זה, הם אף פעם לא שאלו. וכך, נפלו עליי באמצע הלילה פינצ'רים עצבניים, לברדורים רגשניים: גונבים לי את השמיכה, מתעלקים לי על האוכל, משתינים לי בחדר, ועוד רוצים שאני אשחק איתם אחר כך. פחחחח.

      כשקוזו הגיע ראיתי משהו אחר. ראיתי גבר. למה גבר, והוא כולה בן ארבעה חודשים? כי הוא לא עשה פרצופים. מהמבט שלו הבנתי שהוא בסך הכל עוד כלב חסר מזל שננטש בכלבייה כשהיה גור, אבל שום דבר מזה לא ניכר עליו: הוא לא התבכיין, לא בלבל לי את המוח. הוא חי את החיים. את הירידות והעליות, ומבין שצריך להמשיך הלאה. אין לו שום בעיות נפשיות, כי זה לא יעזור. לכל אחד יש את החבילה שלו, וצריך לחיות איתה. בדרכו הנאמנה, הצנועה והישירה הוא משתלב. אולי זה קשור להיותו רועה בלגי מעורב – משהו בגנים שלהם מבין את חוקי החיים ומכבד אותם יותר מהאחרים. אם לא הייתה לו פרווה, הייתי קונה לו ליום ההולדת מעיל עור.

      הכלב קוזו (הבהיר) והכלב מוצ'צו (השחור), אוקטובר 2011 (יח"צ , תמי ביסטריצר)
      למרות הכל, גבר גבר. קוזו ומוצ'צו על הספה (צילום: תמי ביסטריצר)

      יש כלבים שלא מבינים זאת. ליטוף אחד והם לא עוזבים את הבן אדם (או אותי). יש כאלה שחושבים שכל בני האדם בגדו בנו, ומסרבים להתקרב. קוזו, הקול, לא כזה ולא כזה. הוא מבין את החיים. הוא יודע מתי בן אדם צריך חום, אבל גם מתי להניח לו. ישן בפינה שלו ונכנס לטריטוריה שלי רק כשהרשתי לו. גבר, גבר. הכי הרשימה אותי השליטה שלו בצרכים. כאילו מבין שבעולם שלנו לכלבים שלא יודעים לעשות זאת יהיה קשה לשרוד. אז הוא למד זאת לבד. בעצמו. מודע לתחרות הקשה על כל בית, לזה שגם לבני אדם יש דרישות. אם היו לנו בארץ עוד כמה כלבים כמוהו, הרבה דברים היו נראים אחרת והקשר שלנו עם בני האדם היה הרבה יותר מוצלח.

      אם בא לכם עליו, שלחו מייל, תסבירו גם למה, תפרטו קצת עליכם, על הבית שלכם ועל העבר שלכם עם בעלי החיים. לזוכה מובטח כלב עם אופי נהדר שגם נראה מעולה (למרות שחשוב שכל השכונה תזכור שאני כלב סטרייט, כן?)

      home4kozo@walla.com