המתמחים: זכותם, חובתנו

אוריאל לין

אני תומך בעיצומי המתמחים במערכת הבריאות. ראשית, הם אינם מתמחים. הם רופאות ורופאים צעירים. הכינוי שהודבק להם, "מתמחים", לא הוגן. הם צעירות וצעירים שמקדישים את חייהם למען בריאות הציבור.

אבל המערכות הציבוריות והתקציביות שלנו לא ידעו לתגמל אותם כפי שהוגן לתגמלם. מערכות ציבוריות ותקציביות אלה ידעו יפה לתגמל את אלה העובדים בשירותים החיוניים במגזר הציבורי שבבעלות המדינה, כמו עובדי חברת החשמל, עובדי רשות שדות התעופה, ובאופן מיוחד - עובדי הנמלים. הם ידעו היטב להיכנע לכוח של הוועדים החזקים כל אימת שהם יצרו עילת שביתה, על אף תנאי העבודה המופלגים שהם זוכים להם.

לעומתם, הרופאות והרופאים הצעירים נוצלו - רמת שכר משפילה ושערורייתית, ושעות עבודה ומשמרות ארוכות ברמה לא אנושית. איני מבין מאיפה שאבה המדינה את החוצפה להעסיק אותם בתנאים כאלה. כיום אומרים למתמחים שכדי לתגמל אותם על פי המגיע להם, תיווצר בעיה תקציבית חמורה. אולם לא הם יצרו את הבעיה התקציבית. לא הם צריכים להיות הקורבן. אם הרפואה ואם מערכת הבריאות ייפגעו מהתפטרותם של המתמחים, לא תהיה זו אשמתם. זו תוצאה של חוסר ההגינות של המערכות הציבוריות שלנו.

"המתמחים הם דוגמה לעיוות הערכי במשק"

כמה מהר אנו ממהרים להתרפס לפני תביעות השכר של הוועדים החזקים, עד כדי כך שגם אם הם מבזים צווים של בתי דין, המערכת מתכנסת בקשר שתיקה ומתעלמת מכך שזו עבירה פלילית. אבל מול הרופאות והרופאים הצעירים מנהלים מאבק, התשה בלתי פוסקת, וזאת כשידוע כי הנפגעים יהיו אותם חולים שאין אנו רואים אותם. מסכנים אמיתיים, לא אלה הזקוקים לשירותי רשות שדות התעופה ולא אלה הזקוקים לשירותי הנמלים.

טוב שראש הממשלה מתערב במאבק, זה בלתי נמנע. אולם יש לזכור כי לרופאות ולרופאים הצעירים נגרם עוול ממושך. מדובר בציבור שכדי שיזכה לתת שירות חיוני לציבור הוא חייב להקדיש שנים רבות בעבודה מאומצת. תחילה שירות צבאי ולאחר מכן תקופת לימודים מפרכת באוניברסיטאות. רפואה היא מקצוע שלא מעגלים בו פינות, והרופא חייב להיות בעל ידע רחב ויכולת מקצועית גבוהה.

מדובר באחד המקצועות הקשים ביותר והחיוניים ביותר. דווקא הרופאים, שמשקיעים את מיטב שנותיהם בלימודים ובעבודה, אינם זוכים לשכר הוגן. הם מהווים דוגמה לעיוות הערכי המשתקף ברמות השכר השונות בשירות הציבורי. לא הממשלה הנוכחית יצרה את הבעיה, אולם במשטר דמוקרטי ממשלות נבחרות חייבות לפתור בעיות גם כשלא הן יצרו אותן ישירות.

עד היום ניתנה שהות מספקת למשרדי האוצר והבריאות להגיע לפתרון. נכון שנעשו מאמצים על ידי הסתדרות העובדים הרפואית והעומד בראשה, ד"ר ליאוניד אידלמן, להגיע להסכם. אבל אם ציבור כה גדול שההסכם חל עליו חש קיפוח כה עמוק - אי אפשר להתעלם מכך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully