האם ארה"ב תנטוש את הסכסוך?

אברהם בן צבי

במהלך ששת העשורים האחרונים הומחש שמבין כל המתווכים השונים (ולעיתים גם המשונים) בסכסוך הישראלי-ערבי רק אחד הצליח - בנסיבות ובתנאים מסוימים - לסייע להתקדם בתהליך ההסדר. ארצות הברית. כך למשל מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר גיבש את מתווה הסכם הביניים בסיני שנחתם ב-1975 בין ישראל לבין מצרים. שלוש שנים מאוחר יותר, ב-1978, הנשיא קרטר תרם ליישור ההדורים בין בגין לבין סאדאת וסלל את הדרך להסכם השלום ההיסטורי.

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

לכתבה המלאה
"אמריקה של אובמה מוכנה כעת להעביר את הבכורה גם בחזית הפלסטינית למסגרות כמו הקוורטט" . ברק אובמה (צילום: רויטרס)

על רקע תרומה אמריקנית מסורתית זו, שאחד מביטוייה העיקריים היה בהענקת תמריצים כלכליים נדיבים לצדדים, בולטת החלטתו של אובאמה להתנתק, לפחות עד נובמבר 2012, מן המרחב הישראלי-פלסטיני בכל הקשור בהעלאת יוזמות מדיניות חדשות ולהובלת המשא ומתן.

אמריקה של אובמה, שלפני חודשים ספורים מיהרה להפקיע מידיה את שרביט ההובלה של הפעולות הצבאיות נגד קדאפי בלוב, מוכנה כעת להעביר את הבכורה גם בחזית הפלסטינית למסגרות רחבות יותר כמו הקוורטט. שעון החול האלקטורלי, השואב את אובמה למגרש הבית ולמאגרי הקולות המתנדנדים, התווסף כעת לאסטרטגיית הפעולה הרב-צדדית שנקט מלכתחילה בהקשרים בינלאומיים אחרים. העובדה שארצות הברית נכנסה לעונת הבחירות מחייבת את הנשיא ה-44, שמעמדו בקרב הציבור היהודי נשחק בהדרגה במרוצת השנתיים האחרונות, למאמץ במזעור הנזק האלקטורלי הצפוי לו בזירה זו. הגם שרגישות זו לקול היהודי ולהלכי רוח ציבוריים הרווחים בתקופה זו, שבה נלחם אובמה על חייו הפוליטיים, מובנת, נשאלת השאלה אם הוויתור על ההגמוניה האמריקנית במישור הפלסטיני לא תגביר את הסכנה להיווצרותו של חלל מסוכן במזרח התיכון כולו. מאחר שהכוחות האמריקניים עתידים להשלים בקרוב את נסיגתם מאדמת עירק, ומאחר שהאביב הערבי אינו מבשר בהכרח על התחממות ביחסים שבין העולם הערבי לבין העולם המערבי, אפשר שהימנעותה של ארצות הברית מניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני תהפוך לחוליה בתוך רצף מתגלגל של תהליכים והתפתחויות העלולים להביא לשקיעת העידן האמריקני במזרח התיכון. זאת, תוך כדי העתקת מרכז הכובד לכוחות אחרים, שזיקתם לביטחונה ולרווחתה של ישראל רופפת בהרבה מזו של בעל הברית האמריקני.

החודשים הקרובים יסייעו להבהיר אם מעצמת העל היחידה בשלב זה אכן נמצאת בתהליך של שיבה הביתה, וזאת בתוך ויתור על מעמדה המוביל באזור עתיר חשיבות זה. בעוד 13 חודשים יתברר גם אם ברק אובמה יירשם בספרי ההיסטוריה כנשיא הרביעי מאז שנת 1932 שנכשל בניסיונו לזכות פעם שנייה באמונו של הבוחר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully