האיום מאיראן עדיין כאן: דרכי התמודדות

ראובן ברקו

הפעם האחרונה שבה יהודים נלחמו בפרסים היתה בתקופת מרדכי היהודי ואסתר המלכה. אירנים רבים זוכרים כי בפורים היהודים מציינים גם טבח שערכו באלפי תושבים של האימפריה הפרסית. לאחרונה איימו מאות סטודנטים אירנים זועמים כי ישמידו את אתר הקבורה של מרדכי ואסתר בעיר המדאן, בשל טענתם כי ישראל מתנכלת למסגד אל-אקצא. האם זהו שורש השנאה של אירן כלפי ישראל? מובן שלא. אנו משמשים עבורם בעיקר תירוץ לחדירה לאזורנו.

יש לאירנים עניין בלתי גמור דווקא עם הערבים הסונים זה אלפי שנים. חמושים בחרבותיהם הביסו המוסלמים בקלות בלתי נסבלת את האימפריה הפרסית בקרב אל-קאדסייה בשנת 637. לחשבון היסטורי לאומי זה נוספו גם המשקעים הכואבים שנוצרו בין צאצאי האימפריה הפרסית, שאימצו דווקא את דרך האמונה השיעית, לבין כובשיהם. בכך קראו הנדכאים תיגר על הערבים הסונים, שמצידם ראו בשיעים כופרים.

סיפור הניצחון הערבי-איסלמי הכפול לא היה יכול להתרחש אלמלא התישו שתי האימפריות, הפרסית והביזנטית, זו את זו בקרב נינווה ב-627. כך הובסו השתיים בקלות בידי הערבים שהמתינו מהצד בסבלנות לחורבנן ההדדי.

עוד בוואלה!

הסוף ל-FOMO: גילינו איפה נמצא המייק-אפ שלעולם לא תרצו להחליף

לכתבה המלאה
"הפעם האחרונה שבה יהודים נלחמו בפרסים היתה בתקופת מרדכי היהודי ואסתר המלכה". אחמדינג'אד (צילום: AP, Hussein Malla)

ההיסטוריה מצביעה על כך שבעימותים בין שני צדדים יושב לו בדרך כלל צד שלישי, ממתין להיחלשות יריביו, ולבסוף נהנה מתבוסתם. במקרה שלנו, לנוכח ההתשה הצבאית והכלכלית של האמריקנים בעיראק ובאפגניסטן, יושבים להם בצד הסינים, הרוסים ואפילו הערבים וממתינים בסבלנות לבאות. הטורקים בונים אימפריה איסלמית ומאיימים על ישראל, ואילו האירנים בונים יכולת גרעינית כדי למחותה מהמפה. מה צריכה ישראל לעשות? משל ערבי אומר "כשמדינות נמצאות בעימות זו עם זו, שמור על ראשך". בעקבות תבוסת סדאם חוסיין חוסל הנסיוב האנטי אירני שבלם את מדינת הרשע. עתה מתהווה באזורנו מצרף כוחות המזכיר שוב את ההיסטוריה. האביב הערבי מצמיח חורף המבשר השתלטות איסלמית סונית על האזור המשתרע מטורקיה לעבר אפריקה ולעבר חצי האי ערב. מזוקני האחים המוסלמים במדינות מהפך אלה חורשים מזימות נגד ישראל. ברם, בירותיהם צפופות האוכלוסין, סכרי המים ומצבורי הנפט הענקיים שלהם חשופים גם למזימותיה של האימפריה הפרסית השיעית המתחמשת בעיקר כנגדם. חלוקת קשב זו משרתת היטב את ביטחונה של ישראל.

סימני החיכוך בין הסונה לשיעה האירנית בגבול מדינות אלה מחריפים. רק לאחרונה הכשילה ברית מדינות המפרץ, יחד עם ירדן, ניסיון אירני להשתלטות על בחריין. לו צלח המהלך האירני, היה הדבר מחליש את האמריקנים במאחזיהם הימיים במפרץ ומכניס את האייתוללות לעיר מכה בסופו של המהלך. ברור לערבים כי האירנים משתמשים בישראל רק כהטעיה וכתירוץ למעורבותם באזור. סיטואציה זו מצביעה על ישראל כנכס אזורי היכול להרתיע.

יש לזכור כי טיליה הגרעיניים של אירן אינם מסכנים רק את ישראל, אלא את כל המזרח התיכון, טורקיה ואירופה. טהרן מניחה כי לישראל יש מענה לטילי השיוט הראשונים שלה ויכולת למכה שנייה מהחלל ומהים. עוצמה זו עשויה לרסן כוונות כלפינו, אך יוצרת ציפיות שישראל תכניס עבור האחרים את הערמונים לאש, תפתח חשבון דמים עם איראן ותחשוף את עצמה להרס והתשה. או אז יאפשר הדבר לשכנותיה החביבות להתפנות ולחזור לתוכניתן המקורית כלפינו. לכן מוטב לתת להן לתלות בעצמן את הפעמון על צוואר החתול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully