פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה באמת החליט הקוורטט?

      לכאורה מדובר במכנה המשותף הנמוך ביותר שאליו יכלו להגיע ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם. לכאורה מדובר בהישג לממשלת ישראל, משום שמדובר בחידוש המשא ומתן ללא תנאים מוקדמים, בוועידה בינלאומית שתתקיים או לא במוסקבה, במועד שלא הוחלט עליו, ובלוחות זמנים שאינם כרוכים בסנקציות נגד מי שלא יעמוד בהם.

      אבל ממשלה הלוקחת את עצמה ברצינות חייבת להבין למה היא נדרשת להסכים כשהיא מאמצת את החלטת הקוורטט האחרונה: ההחלטה אומרת כי הרביעייה "רושמת לעצמה" את פניית אבו מאזן למועצת הביטחון. בלשון הדיפלומטית המקובלת זהו המושג הקרוב ביותר לאימוץ. היא מתייחסת בחיוב ליוזמה הערבית וקוראת לשני הצדדים להימנע מצעדים פרובוקטיביים, בלי לפרש במה המדובר. בלשון הדיפלומטית המקובלת משמעות הדבר היא דרישה מן הפלסטינים להימנע מאלימות ומישראל להימנע מבנייה בשטחים שנכבשו ב-1967. אפשר היה להיווכח בכך בתגובתם של מרכיבי הרביעייה להחלטה האחרונה לבנות בשכונת גילה שבירושלים.

      "ישראל לא מתכוונת לממש המלצות מיטשל"

      ההחלטה מאשררת חמש החלטות מיוחדות של מועצת הביטחון: 242 (מ-1967) שקבעה את עקרון "נסיגת הכוחות החמושים של ישראל משטחים שנכבשו בסכסוך האחרון"; 338 (מ-1973) שקראה לצדדים להשתתף בוועידה בינלאומית; 1397 (מ-2002) שתבעה מן הצדדים לאמץ את דו"ח מיטשל ואת התוכנית הביטחונית של טנט; 1515 (מ-2003) שאישררה את מפת הדרכים ואת חזון שתי המדינות; ו-1850 (מ-2008) שגיבתה את תהליך אנאפוליס, דרשה מן הצדדים למלא את התחייבותם במפת הדרכים והציעה זימון ועידה בינלאומית במוסקבה ב-2009. נוסף על אזכור החלטות האו"ם, מתייחסת ההחלטה בנפרד למפת הדרכים מאפריל 2003, בלי שהיא מאזכרת את 14 ההסתייגויות של ממשלת שרון. מדובר, בין השאר, בתוכנית לסיום הכיבוש על בסיס העיקרון של שטחים תמורת שלום. מדובר גם בכך ש"ישראל תפרק את המאחזים שהוקמו מאז מארס 2001" ותאמץ את המלצות דו"ח מיטשל, הקובעות כי "ישראל תקפיא את כל הפעילות ההתיישבותית, לרבות צמיחה טבעית של ההתנחלויות".

      אני חושד שאין לממשלה כוונה לממש את ההמלצות, וכי בכוונתה להיאחז באי-קיומם של תנאים מוקדמים למשא ומתן, ולטעון כי בנייה בהתנחלויות אינה צעד פרובוקטיבי. היא תהיה מוכנה, כנראה, למחול על אי-אזכור הסתייגויותיה של ממשלה קודמת באשר למפת הדרכים, בעיקר מתוך הערכה שהפלסטינים ידחו את החלטת הקוורטט ויואשמו בסרבנות. אל תתפלא ממשלת נתניהו אם עוד יטענו שהיא הפרה החלטות שקיבלה, שהרי אין בדעתה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, ודאי לא בנוסח מיטשל. לעומת זאת, אם תקבל הממשלה את החלטת הקוורטט מתוך מודעות מלאה, תהיה זו תפנית של ממש.