מה לגבי גבול זמני לפלשתין?

אחת ההודעות המשונות ביותר ששמעתי בשבוע שעבר בניו יורק היתה זו של שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, שהכריזה כי ארה"ב לא תעסוק בשאלות של ניסוח החלטת העצרת הכללית בנושא הפלשתיני.

גם אנשים מקורבים מאוד לממשל הנוכחי הביעו באוזניי תמיהה על ההכרזה הזו. אחרי הכל, עדיין איננו יודעים מהו הנוסח שיביאו הפלשתינים לאו"ם, וגם הם עדיין לא גמרו בדעתם כיצד בדיוק תיראה ההחלטה. זהו הרגע האחרון לנסות להשפיע כדי למנוע החלטה בעלת אופי חד-צדדי.

עצרת האו"ם מתכנסת ואיש אינו מדבר על שום נושא אחר מלבד המדינה הפלשתינית. האם הצעת ההחלטה תגיע למועצת הביטחון או לעצרת הכללית? האם יהיה רוב בעצרת הכללית שיוכל לייתר את הצורך בווטו אמריקני? האם, לאחר ההחלטה, תממש ארה"ב את האיום להפסיק את הסיוע לפלשתינים? האם ישראל תנקוט צעדי גמול: תספח שטחים, תמנע מן הפלשתינים את תשלום המכס על סחורות שהם מייבאים, תמנע מאח"מים את תעודות הכניסה שלהם לישראל?

מבחינת הפלשתינים זהו הישג בלתי מבוטל. החלטה שעלולה היתה להירמס תחת החלטות רבות מאוד באשר לסכסוכים שונים בעולם, הופכת לראש פינה שכולם חייבים להתייחס אליו. מבחינת האמריקנים זהו כאב ראש אמיתי בגלל רצונם שלא להתעמת עם העולם הערבי המתעורר, וביודעם כי אין נושא, כמו הנושא הפלשתיני, שניתן להצית באמצעותו בעירות בעולם הזה.

אבל שוב - כמו בסיפור הלובי - הם מעדיפים, משום מה, להנהיג מאחור. סוזן רייס אינה מתערבת, ואילו נציג הקוורטט, טוני בלייר, מחליף עם הצדדים ניירות במטרה להגיע להחלטת קוורטט משמעותית מספיק כדי למנוע את הצורך בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם.

והרי זו החלטה אשר אף צד אינו רוצה בה באמת - גם לא הפלשתינים, שעלולים לשלם עבורה ביוקר רב (בעיקר בגלל אובדן הסיוע האמריקני), רק כדי לקבל מעמד לא משמעותי דיו של מדינה שאינה חברה, ולהתיישב ליד נציג הוותיקן שזה גם מעמדו.

קשה להאמין שמאמציו של בלייר יעלו יפה. קשה להאמין שבשלב מאוחר זה יהיה די בכך שהקוורטט יקבל החלטה כדי שהפלשתינים יוותרו על הדרישה לקבל הכרה ממוסדות האו"ם.

מה שעדיין אפשר הוא להציע לארה"ב לעבור מן המושב האחורי אל המושב הקדמי, ולקיים דיפלומטיית דילוגים (כפי שקיים מזכיר המדינה לשעבר ג'יימס בייקר לפני 20 שנה), כדי לעצב את החלטת העצרת הכללית בדרך כזו שגם ישראל וגם הפלשתינים יוכלו ליהנות ממנה.

החלטה כזו תתייחס לנושאים החיוניים לכל צד, והיא תוכל להוות בסיס לפתיחתו של מו"מ על מימוש חלקה השני של מפת הדרכים: מדינה פלשתינית בגבולות זמניים, שתהווה את הבסיס לדיון שיתחיל מחדש על הסדר הקבע. זה עדיין אפשרי.