שלושה יהודים - מהיום

"אף פעם לא הייתי בכלא, אבל היום אני מרגיש כמו אסיר שנשלח למאסר על לא עוול בכפו ויצא לחופשי עם החותמת - הוא זכאי", כך תיאר אתמול עמנואל פרי, שניהל במשך כעשר שנים מאבק עיקש עם רשויות הרישום שסירבו להכיר ביהדותו.

פרי, בן 27, "נאשם" בכך שעבר גיור רפורמי. הוא עתר לבית המשפט יחד עם 50 גרים בדרישה להכיר ביהדותם. אתמול בבוקר קיבלו שופטי בג"צ את העתירה בהחלטה תקדימית והיסטורית, וסללו לעמנואל את הדרך למשרד הפנים, שם יוכל לקבל תעודת זהות חדשה שבסעיף הלאום יתנוסס התואר יהודי.

מנתונים שנאספו על ידי התנועה ליהדות מתקדמת עולה כי מידי שנה מבקשים כ-800 בני אדם לעבור גיור רפורמי או קונסרבטיבי. מרביתם סירבו להמשיך בהליכים לאחר שנודע להם כי מדינת ישראל לא תקבל אותם כיהודים. עד היום בחרו 200 בני אדם להתגייר שלא באמצעות גיור אורתודוקסי, אולם בתנועה מצפים כי לאחר קביעת בג"צ מספר המתגיירים יעלה. "מהרגע שניתן פסק הדין, הטלפון במשרד לא מפסיק לצלצל", מספרת דוברת התנועה. "מרבית הפנים הם עולי מדינות חבר העמים או הורים שאימצו ילדים ממדינות זרות".

עמנואל פרי, עלה לארץ עם הוריו מרומניה כשהיה בן 7 חודשים בלבד. המשפחה עלתה מתוקף חוק השבות מאחר שאב המשפחה הוא יהודי.

עמנואל גדל והתחנך כיהודי ואף עבר טקס ברית מילה. "מהרגע שנולדתי אורח החיים במשפחה היה יהודי. אף פעם לא העלתי על דעתי שאולי אני לא יהודי", הוא מסביר. את האכזבה הראשונה חווה עם הגיעו לגיל המצווה. "הלכתי לפגישה אצל הרב והוא הסביר לי שאני לא נחשב יהודי כי לא עברתי גיור".

עמנואל, כיום בן 27, לא ויתר ועבר גיור רפורמי. "בגיל 16 הלכתי להוציא תעודת זהות וגיליתי שמשרד הפנים רוצה לרשום לי בלאום - רומני. ככל שנקף הזמן, עמנואל הבין כי המאבק לשינוי הסעיף קשה וכמעט בלתי אפשרי. "רק אחרי שאתה נתקל באטימות של פקידים שמגיעה עד למשרד הפנים והכנסת, אתה מתחיל לחוש את חוסר האונים".

כרמן דרוקמן מתארת תחושה מרה שחשה לאחר שהתגיירה. היא עלתה לארץ מרומניה בגיל 19. גם היא בת לאב יהודי ואם לא יהודיה. "עליתי מטעמי ציונות וביקשתי לעבור תהליך גיור אורתודוקסי", היא מספרת.

התהליך היה ארוך ונמשך יותר משלוש שנים. בסיומו היא נענתה בשלילה ולא קיבלה הכרה כיהודיה. "הם טענו שלא מילאתי אחר הדרישות של לבוש, ושמירה על כשרות. הם פשוט דרשו ממני לחזור בתשובה", היא אומרת בכאב. כשהבינה כי סיכוייה אפסו, חשבה לעזוב את הארץ. בעלה היה קשור לקהילה הרפורמית בירושלים, והוא שיכנע אותה לנסות ולעבור גיור נוסף.

לדבריה, אין הבדל מהותי בין הגיור הרפורמי לאורתודוקסי לבד מנושא הכפיה הדתית. "מה שיש לרפורמים זה כבוד הדדי, אהבת הדת וחיבור נפלא בין הדת לעם ישראל".

ענבל סמיט היא יהודיה המתגוררת בארץ, נשואה ואם לשתי בנות מאומצות מגואטמלה. בניגוד לעמנואל או כרמן, למרות היותה יהודיה על פי חוקי הדת, הרבנות האורתודוקסית הערימה עליה קשיים בבואה לגייר את בנותיה המאומצות רק משום שסירבה לנהל אורח חיים דתי. "הייתי צריכה לשמור כשרות, להתחייב לשלוח את הילדה לגן דתי, וללכת לבית הכנסת מידי שבוע".

למרות שאורח חיים דתי אינו מקובל עליה התחייבה ענבל למלא אותו. "כשיש לך ילד אתה אומר לעצמך זה מסריח, אבל אני אשקר רק כדי שלילדה לא יהיו בעיות".

בדרך לגיור הנכסף נאלצה המשפחה החדשה להתייצב בבית הדין הרבני לשלב התשאול. "השאלות לא היו קשות, וגם באנו מוכנים עם תשובות מהבית, כך שזה עבר בסדר". הבעיות, לדבריה, צצו לאחר שאימצה בת נוספת וביקשה לגייר גם אותה. "כשדיברנו אתם הם ביקשו שנצרף את אישורים המוכיחים כי הילדה הגדולה לומדת בגן דתי כמתבקש".

למרות הבקשה הבעייתית ענבל האמינה שהכל תחת שליטה ושהרבנות לא תכביד עליה. היא אפילו היתה מוכנה לאמץ משפחה דתית ולהתארח אצלה בכל חג דתי. למרות כל מאמציה, בסופו של התהליך נאמר לה שאם ברצונה לגייר את בתה הקטנה עליה לשלוח את בתה הבכורה לגן דתי. "הבטחתי לרב שאני לא אגדל אותה כבודהיסטית, אני רוצה שהיא תגדל כיהודיה אבל לא כדתיה".

לבסוף, כשהבינה שלא נותרה לה עוד ברירה, איימה על הרב המגייר כי תפנה לבג"צ, בידיעה כי בעבר איום זה אכן גרם לרבנים לזרז את תהליך הגיור. "הוא צחק לי בפנים ואמר שאין לי סיכוי להצליח". בתום השיחה היא הבינה כי לא רק שהיא לא תוכל לגייר את בתה הקטנה אלא שהליך הגיור של בתה הבכורה נמצא בסכנה. "פניתי לרב לאו (הרב הראשי) בבקשת עזרה אבל קיבלתי תשובה שהוא לא מוכן להתעסק בסוגיה".

היום, עם פרסום פסיקת בג"ץ, יצרה ענבל קשר עם התנועה הרפורמית וביקשה להתחיל עם הליך גיור מוקדם ככל האפשר. "בשבוע הבא נתחיל שוב את התהליך", היא מסכמת.

בניגוד לענבל, עמנואל לא ממהר לזנוח את דרך המאבק. מאחר שהוא כבר למוד אכזבות הוא לא ירוץ מחר למשרד הפנים "אני מכיר את הסחבת הזאת של 'תלך-תחזור' ולכן אני למשרד הפנים אלך רק לאחר שאני אדע שגם הפקיד במשרד מודע לשינויים". ואכן שר הפנים, אלי ישי הודיע מיד לאחר הפסיקה כי הוא מתכוון להילחם בה, אם בדרך של חקיקה או באמצעות תוספת מיוחדת לתעודת הזהות, שתזהה לאיזה זרם משתייכים המתגיירים.