לא גומרים את החודש: נהג אוטובוס

"חייבים לטפל ביוקר שכר הלימוד. המדינה צריכה לעזור לנו לשלם אותם. אחרי הצבא מיד הלכתי לעבוד באגד, כי רציתי לסדר לעצמי עתיד, לקנות אוטו ולטייל - אבל זה לא ככה היום. הזמנים השתנו - הכי חשוב לי שהילדים ילמדו וככה הם יצאו מהמעגל הזה, אני מקווה. אני עובד בלי סוף כדי שיהיה להם עתיד, לא כמונו.

עוד משהו שצריך לשפר זה נושא הדיור. המדינה צריכה להעמיד דיור ציבורי לרשות הצעירים לפחות לכמה שנים ראשונות, עד שיסתדרו בחיים. במצב הנוכחי הם משכירים דירה ב-4,000 שקלים והנטל נופל על ההורים כמובן, וזה בלתי אפשרי. הילדים משתחררים מהצבא, או מתחתנים צעירים, ואין להם מספיק כדי לקנות דירה, ואפילו בשביל להשכיר דירה הם צריכים את העזרה שלנו".

"אני מאוד תומך והולך לכל ההפגנות, כי אנחנו רוויים- המשכורות נמוכות ויוקר המחייה בשמיים. אנחנו סוחבים מינוסים והלוואות מחודש לחודש ולא מדובר בהוצאות על פינוקים, אלא על צרכים בסיסיים: לחיות, ללמוד ולהתפתח. נמאס לנו. בשביל לפתור את הבעיה צריך להתחיל מהתחלה - לתת לנו קצת אוויר לנשמה ולחיות בכבוד ולא להיות שקועים בעבודה כל היום. צריך להתחיל מהגנים ובתי הספר, ולשפר את התנאים של החיילים המשוחררים, ולהוריד את המיסוי העקיף. אם רוצים יש מאיפה - צריך רק לקצץ בשטחים או במשרד הביטחון.

"המחאה מתנהלת בצורה טובה ואני בעד ההנהגה כי הם באו מלמטה, הם לא מתנשאים והם מדברים בגובה העיניים של כולם. לא מדובר ב"בנים של" ולכן הם מייצגים אותי. אני חושב שהם בדרך הנכונה – הם משתפים את כל שכבות העם, ומספקים חתך רוחבי של כל העם.

לפי דעתי לא יצא מהמאבק שום דבר. נתניהו ישנה קצת קוסמטית אבל בגדול הוא לא יכול לעשות דבר נגד נוחי דנקנר, שרי אריסון וחבריהם - כי הוא תלוי בהם יותר מדי. אני מייחל לשינוי קיצוני ושנחזור למדינה סוציאליסטית; אני חייתי בתקופה הזו - זה היה לא רע בכלל- התחשבו בנו. הנציגים למעלה צריכים להבין שהם זה אנחנו ולא הטייקונים. יש לי הרגשה שעוד תהיה פה מלחמת אזרחים פנימית של העם נגד השכבות החזקות; זה לא יותר גרוע מכל האויבים שמבחוץ".