מה השינוי שהכי חשוב עבורך במאבק, שהכי יקל על חייך?
"פיקוח על שכר הדירה. אני גרה בדירה בשטח 30 מ"ר, ולא יכולה להרשות לעצמי לחשוב על לעבור לדירה גדולה יותר. וגם אם חשבתי לצאת מהעיר - זה לא משתלם. העבודה שלי, החברים שלי והלימודים שלי הם כאן. אז אני אצטרך רכב והוצאות דלק וזה פשוט אותו דבר, אותו מעגל של הוצאת כספים אינסופי.
גם המזון נורא יקר, אמנם, תמיד אפשר לבשל בבית, אבל עדיין מוצרי המזון הבסיסיים ממש יקרים, בייחוד בתל אביב. יש לי תואר ראשון ולומדת כרגע תואר שני, אני עובדת נורא קשה ומרוויחה יחסית יפה ועדיין - בגלל יוקר המחייה - לא מסוגלת לסגור את החודש.
ההורים שלי כרגע עוזרים לי אבל אני לא בטוחה שאני אוכל לעזור לילדים שלי וזה סוג של פחד, שכל עוד נמשיך ככה, אני חוששת שיתממש".
האם את תומכת במאבק על יוקר המחייה?
"אני מאד תומכת, זהו מאבק חשוב ומוצדק על העתיד שלנו במדינה, ועל כך שנוכל לחיות בכבוד. במציאות של ימינו עם יוקר המחייה אין לנו אפשרות לחסוך, שלא לדבר על לסיים את החודש. אני בתור סטודנטית מחוייבת לעבוד במשרה מלאה כדי לסגור את החודש ואין לי אפשרות לעבוד במשרה סטודנטיאלית אפילו. אם יום אחד ארצה לקנות אוטו או דירה, אז אין סיכוי, אז אני אפילו לא חושבת על זה. אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית, עם מנטליות של "תקנו, תקנו", אבל היא לא ריאלית למשכורות שלנו. מה שהכי מפריע לי זה שאי אפשר לחשוב היום על העתיד, שלא לדבר על לחסוך כסף, ואין אפשרות לתכנן. אם אני רוצה לנסוע לחופש, אני לא יכולה. אפילו בילוי בערב של כוס יין, עולה 35 שקלים הכל נורא יקר.
"אני חושבת שהגיע הזמן לקחת את המאבק צעד אחד קדימה, למקד את המטרות שלנו ולחשוב על דרכים מקוריות להשתמש בכוח שלנו, כקהל צרכני, ולהחליט מה הצעד הבא. אם זה הצליח עם הקוטג', ויש לנו ההוכחות, אז חייבים להמשיך עם זה הלאה - כי זאת הדרך שלנו להשפיע באופן מיידי ומשמעותי".