פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אסון התאומים וחשבון הנפש המערבי

      מאמצי הפיוס של אובמה רק חיזקו את קיצוני האיסלם. עשור אחרי ה-11 בספטמבר, ד"ר רונן כהן סבור שעל המערב להראות בנחישות שדרך החיים שלו היא הנכונה, ולא דרך המוות של אל-קאעדה

      קריסת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2011 הייתה אחד מאירועי הטרור הגדולים בכל הזמנים. הפגיעה הקשה בבטנה הרכה של ארצות הברית, הן במרכז הסחר הבינלאומי, לב לבו של הביטחון הכלכלי של ארה"ב, והן בפנטגון, לב לבו של הביטחון והצבאי שלה, הייתה עוד חוליה בשרשרת פיגועים של ארגון שחרת על דגלו את השפלתה וחיסולה של ארה"ב.

      ארגון אל-קאעדה ("המפקדה") הוקם בשנת 1988 על-ידי השייח והטרוריסט הפלסטיני עבדאללה עזאם, ובשלב מאוחר יותר הצטרף להנהגה, להדרכה ולמימון הארגון אוסמה בן לאדן. הארגון שם לו למטרה את גירוש הנוכחות המערבית ובייחוד זו של ארה"ב מארצות האיסלם, וטווה לעצמו אידיאולוגיה נוקשה וחסרת פשרות בכל הנוגע למאבק העולם האיסלמי (לפחות זה המיוצג על ידם) מול ארה"ב כמובילת העולם המערבי.

      11 בספטמבר 2001, אסון התאומים, ניו יורק (AP)
      פגיעה קשה בבטן הרכה. ניו יורק, 11 בספטמבר 2001 (צילום: AP)

      הארגון, שבנוי על עקרונות של קידוש המוות ("איסתישהד") ו"הג'יהאד נגד היהודים והצלבנים", גירוש הנוכחות המערבית מארצות האיסלם ועוד, שואף אף להרחיב את גבולות האיסלם אל מחוץ לגבולות העולם הערבי והאיבלמי ולחזק את הקהילות המוסלמיות בעולם כולו.

      מאבק מנטלי, רגשי ופסיכולוגי

      אל-קאעדה לא מסתפק רק בהצהרת כוונות, אלא פועל לאט ובשקט בארצות המזרח התיכון, בצפון אפריקה, באירופה ובצפון אמריקה. המאבק התרבותי בין הארגון לבין המערב הוא מאבק בין תרבות שהמוות קדוש לה לבין תרבות שהחיים ואיכותם הם נר לרגליה.

      11 בספטמבר 2001, הפנטגון (AP)
      הפגיעה בלב לבו של הביטחון הצבאי האמריקאי - הפנטגון עולה בלהבות (צילום: AP)

      הג'יהאד העולמי ועליית הרדיקליזם האיסלמי בצורה מואצת לקראת סוף המאה ה-20 ותחילת האלף השלישי, נוצרו משלל סיבות שרובן מקובלות אף על "האיסלמיסט המתון". הנוכחות המערבית (ארה"ב וישראל) בארצות האיסלם היא כבר לא סיבה מספקת עבור הצדקת הג'יהאד העולמי, אלא האמונה הטוטלית של הארגון ומנהיגיו הרוחניים בהשלטת האיסלם על העולם הנאור.

      המאבק הזה, על אף סממניו הפיזיים הבולטים, הוא בעיקרו מאבק מנטלי, רגשי ופסיכולוגי. מאבק בו אורך הרוח, הנחישות וההתמדה בצדקת הדרך הם המרכיבים החיוניים להצלחה, וחסרונם - כישלון.

      חיסול בן לאדן - נחמה פורתא

      הבעיה המהותית של המערב עם אויב שכזה, היא לא רק הדרך האלימה בה אל-קאעדה מנסה להשליט את תורתו, אלא האופן שבו המערב יוכל לא רק להילחם נגדו, אלא אף להצליח ולצאת כשידו על העליונה. הבעיה היא, שלארגון הזה אין כתובת מדויקת, שלשם ארה"ב תוכל לשגר טיל מונחה ו"לגמור עניין".

      האויב הנוכחי של המערב בכלל ושל ארה"ב בפרט, הוא אויב רב-זרועות, מפוזר, חשאי ורב-תאי. כל הצלחה בגילוי או בחיסול של תא כזה או אחר, רק מעידה עד כמה הארגון הוא גדול, מורכב, מסוכן ואכזרי.

      אימן א-זוואהירי (AP)
      אויב רב-זרועות, מפוזר, חשאי ורב-תאי. יורשו של בן לאדן, איימן א-זוואהיהי (צילום: AP)

      בעידן הקדנציה הראשונה של אובמה, הממשל האמריקני ביקש להיות קשוב יותר לעולם הערבי והמוסלמי, ולנסות גישות ושיטות שלא נוסו בממשלים הקודמים של בוש הבן וקודמו קלינטון. למרות ניסיונות אלה, התוצאות מראות שגילויי חולשה מצד הממשל האמריקני מביאים לתוצאות הפוכות ולהתגברות האחיזה האיסלמית בארצות המזרח התיכון, צפון אפריקה ובכלל בעולם כולו.

      אמת, ממשלו של אובמה ירש את המציאות הזו מקודמיו - אך לא הם שיצרו אותה. ההלקאה העצמית המערבית הקבועה באשמתו שלו, וההצטדקויות למיניהן בדבר דרכו של המערב, לחיים פלורליסטיים, דמוקרטיים וקידוש החיים, נתפשים בעיני אותם איסלמיסטים כחולשה וככרסום באמונת המערב, ומאידך, בחיזוק לצדקתם שלהם.

      חיסולו של אוסמה בן לאדן השנה סגר אמנם מעגל עבור העם האמריקני, כעשור לאחר אסון התאומים. לא אחת נאמר כי "עדיף מאוחר מאשר אף פעם". האזרח האמריקני הממוצע יודע כי בשעה זו, הגאווה הלאומית בחיסולו של הארכי-טרוריסטי, כמוה כנחמה פורתא בכל הנוגע למאבק הבינלאומי בטרור ובג'יהאד, שכן על אף העברת המסר מצד המערב שראשי אותם ארגונים ישלמו בחייהם, הרי שטיפול שכזה בארגון שמקדש את המוות, כמוה כטיפוח המרטיריות בקרב אותם ארגונים.

      ביום השנה העשירי לאסון התאומים, על המערב בכלל וארה"ב בפרט להראות שדרכם, זו המנוגדת לאותו איסלם קיצוני, היא הדרך האמיתית, הנכונה והאנושית שמצעידה את העולם אל הקדמה הרווחה והנאורות.

      ד"ר רונן א. כהן, מרצה במחלקה ל"ישראל במזרח התיכון" וחוקר ב"מרכז לחקר המזרח התיכון" במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון