וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עוד מעט חגים: זמן לסלוח

אלעד יאנה

8.9.2011 / 9:43

קיץ עמוס עבר עלינו. המחאה, סידרת הפיגועים בדרום, הרעת היחסים עם טורקיה ולקינוח - מרגול כחשודה בפלילים, וזה עוד בלי שדיברנו על האכזבה מנבחרת ישראל. בואו נאמר שהקיץ הזה ממש לא היה עונת המלפפונים.

אבל אחרי שרשרת האירועים הרותחת של הקיץ אנו נמצאים כבר בחודש אלול, החודש שלפני ראש השנה, והוא כבר הביא עימו את היורה. הגשם הראשון הוא קול קורא לתקופה חדשה. עוד מימי הקשת לאחר המבול של נוח השמיים נותנים לנו סימנים המעידים על מצבו הרוחני של העולם, ולנו נותר רק להקשיב להם.

אותו גשם קצר הזכיר לי את מהלך התשובה. תשובה היא תופעה רוחנית מופשטת, לעיתים מופשטת מכדי שנוכל לתאר. כדי להבין כיצד נסלחים לנו עוונותינו וכיצד אנו מצליחים לסלוח איש לאחיו, נדרש יותר ממשל חסידי עממי ופשוט. גשם הוא תופעה המסוגלת להסביר את המהלך העצום הזה של סליחה ותשובה. הגשם יורד במחזוריות של אד העולה מן הארץ, מתעבה במרומים, הופך לשבר ענן, ואז הוא ממטיר עלינו חסד בסיסי כל כך של מים מחיים.

עצרת מחאת האוהלים בראשון לציון, אוגוסט 2011. נמרוד סונדרס
"קיץ עמוס: מחאה, סידרת הפיגועים בדרום, הרעת היחסים עם טורקיה ולקינוח - מרגול כחשודה בפלילים"/נמרוד סונדרס

אותו הגשם מזכיר סיפור חסידי מפורסם שסיפר הרב קרליבך על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. וסיפור שהיה כך היה: ר' לוי והגבאי שלו הלכו פעם בלילה הראשון של הסליחות לבית הכנסת. בדרך, אי שם בערבות אוקראינה, התחיל לרדת עליהם גשם חזק. מכיוון שהיה שם רק בית חרב אחד, הם נעמדו תחת גגו הרעוע והמתינו שייפסק.

עמדו ועמדו עד שפתאום שמעו קולות מתוך הבית. שלח ר' לוי יצחק את הגבאי שלו כדי שיראה מי בבית. הלך הגבאי בשליחותו החשאית והציץ, ואז נמלא תדהמה: בתוך הבית התקיים כנס של כל הגנבים בברדיצ'ב! חזר הגבאי וסיפר לרבי לוי את התגלית המרעישה. להפתעתו, הרב התלהב: "נו, לא ייאמן. ועל מה הם מדברים?". חזר הגבאי, צפה בהם ושב לרב עם תשובה: "הם מחשבים ומספרים זה לזה כמה כל אחד גנב השנה...".

נאנח ר' לוי יצחק והחל לבכות. לפתע החל לרוץ, בגשם הסוחף, לכיוון בית הכנסת, שם פתח את ארון הקודש. עמד מאחוריו הגבאי הנאמן ושמע את הרבי קורא בקול: "ריבונו של עולם, אני כל כך מתבייש! אפילו הגנבים כבר מתוודים יחד על עוונותיהם, ואילו אני ר' לוי יצחק עדיין מחזיק בעוונותיי...".

זו היתה דרכו של הרב להוכיח עד כמה בכל רע ניתן למצוא את הטוב, ואיך אפשר ללמד זכות גם על הגנבים הפשוטים כדי שיזכו גם הם לחסדי שמיים ולתשובה. ואותו חסד של גשם, של מים, של רכות התנועה של העננים שמתחילים להתאסף לקראת החגים בשמיים, מלמד אותנו לזכור כי בראש השנה המתקרב, ולאחריו חגי תשרי, עלינו לדעת איך ללמד זכות על זולתנו, וכמובן - גם על עצמנו.

כבר עתה, שלושה שבועות לפני ראש השנה, כדאי שנשכיל לעצור, ונזכור שהקיץ עומד להסתיים ובכך הוא מבשר לנו שהגיע זמן חשבונות הנפש, וזאת כדי שנגיע אל השנה החדשה נקיים יותר, עם כוחות חדשים ורעננים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully