מדוע העולם הערבי נסגר בפנינו

ראיתי שאנשים רציניים נאספו בראשית השבוע כדי לדון בשיתוף פעולה אזורי. לפחות אל נרמה את עצמנו: אין שיתוף פעולה כלכלי אזורי, וגם לא יהיה כזה בעתיד הנראה לעין, וכל דיבור על כך במצב המדיני הקיים הוא בבחינת זריית חול בעיניים.

הסיפור האמיתי הוא שעד ראשית העשור האחרון של המאה הקודמת לא היו לא שיתוף פעולה כלכלי אזורי ולא קשרים כלכליים דו-צדדיים בין ישראל לשכנותיה. החרם הערבי (הראשוני, השניוני והשלישוני) עבד באופן מלא והצליח להרחיק מאיתנו לא רק חברות אזוריות, אלא גם חברות רב-לאומיות חשובות שחששו פן קשר כלכלי שלהן עם ישראל יגרום לניתוק קשריהן עם העולם הערבי.

ועידת מדריד בשלהי 1991 הביאה עימה גם את הדיונים בוועדות הרב-צדדיות, שעסקו בעניינים כלכליים ואחרים ופתחו בפני ישראל את האפשרות לקיים דיונים פתוחים ורשמיים עם 13 מדינות ערב, שרובן נמנעו מכך קודם לכן. הסכם אוסלו מ-1993 התיר מחסומים רבים נוספים, ובכלל זה הודעות רשמיות על ביטול חלקים ניכרים מן החרם, ואיפשר את קיומן של ועידות כלכליות אזוריות בהשתתפות מנהיגי ישראל ומנהיגי העולם הערבי. היה זה חלון שאורכו נמשך פחות מחמש שנים, והתקיים בו שיתוף פעולה אזורי גלוי: חברות רב-לאומיות עמדו בתור כדי להיכנס לישראל, וגורמים כלכליים בישראל הגיעו למדינות ערב, בעיקר למפרץ ולצפון אפריקה, כדי לבחון אפשרויות של ייבוא וייצוא.

זה הסתיים ב-1996 עם חילופי השלטון בישראל ועם אי-מימושו של הסכם האוטונומיה שנחתם ערב הירצחו של יצחק רבין הי"ד. מאז לא היתה שום התכנסות של הוועדות לשיחות רב-צדדיות, לא התקיימה שום ועידה כלכלית אזורית (למעט ועידה פתטית שהיוותה הכרזה על סוף המאמצים הללו), החרם הערבי חזר במידה רבה למתכונתו הקודמת, הקשרים הכלכליים עם מצרים התרופפו, הקשרים הכלכליים עם ירדן נחלשו (בעיקר לאחר שהסכם הסחר החופשי איבד את משמעותו), והקשר הכלכלי המשמעותי היחיד שיש לישראל הוא עם הרשות הפלשתינית.

הקשרים הכלכליים שעדיין קיימים, וגם הם מתמעטים, מתקיימים בחשאי, במעטה של חברות לא ישראליות, באמצעות אנשים הנוסעים עם דרכונים לא ישראליים ובלי ידיעת הציבור במדינות ערב או בישראל. שבנו לתקופת המחתרות.

ממשלת ישראל קיבלה שורה של החלטות, החשובה שבהן - לא לחזור להפסקה בהתנחלויות, שתאפשר חזרה לשולחן המו"מ עם הפלשתינים. זוהי זכותה. משמעות ההחלטות היא שהעולם הערבי והמוסלמי נסגר והולך עלינו. גם זו זכותה. אבל שלא יעבדו עלינו, ושלא יספרו לנו סיפורים על שיתוף פעולה כלכלי המתקיים לו בשעה שאין התקדמות מדינית.