פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרשנות: התפטרות המתמחים - האם זה חוקי?

      תכליתה של התפטרות היא להביא לסיום יחסי עבודה. דפנה שמואלביץ סבורה שאם למעלה מאלף איש מתפטרים בעיצומו של סכסוך עבודה מטרתם לשפר את תנאי העסקתם - ההתפטרות היא רק אמצעי

      התפטרות היא אקט אישי ודיסקרטי בין עובד למעבידו. מטרתה להביא לסיום יחסי העבודה. הודעת ההתפטרות נעשית בדרך כלל בשיחה אישית ולאחר מכן נלווה לה מכתב מהעובד, בו הוא מחויב על פי החוק לנקוב במועד בו תיכנס ההתפטרות לתוקף.

      כאשר למעלה מ-1,000 עובדים כאיש אחד מפקידים מכתב התפטרות בידי גוף חיצוני, שאינו המעביד, בעיצומו של סכסוך עבודה תלוי ועומד, ללא נקיבת תאריך כניסת ההתפטרות לתוקף ותוך מתן סמכות לגוף חיצוני (עמותת "מרש"ם") להחליט מתי להגיש את המכתבים ומתי לאפשר חזרה מהם, על פי עקרונות של "ערבות הדדית" - אין פה שום דבר אישי. יש פה פעולה מתואמת ומאורגנת שתכליתה המקורית היתה מניעת ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות הרפואית לבין המדינה ותכליתה כעת היא פתיחת ההסכם לאחר שנחתם, ותביעה להכנסת שינויים בו.

      במלים אחרות: המתמחים לא רצו באמת להפסיק את עבודתם, אלא לשפר את תנאי העסקתם. משזו המטרה, ההתפטרות היא דרך להשיג אותה ולא החלטה שעומדת בפני עצמה. תכלית זו מנוגדת לכוונת התפטרות אמיתית שבאה לשים ליחסי העבודה סוף.

      גם אם ההתפטרויות חוקיות - לא ניתן לאפשר כניסתן לתוקף באחת

      בית הדין לעבודה נדרש היום להגן על אבני היסוד של יחסי העבודה הקיבוציים: כאשר מעביד וארגון עובדים יציג מנהלים משא ומתן קיבוצי ומגיעים להסכם קיבוצי - יש לכבד את ההסכם. גם אם קבוצת עובדים כזו או אחרת אינה מרוצה מההסכם, היא מחויבת לפעול על פי האמור בו ולא לחתור תחת מי מהצדדים החתומים על ההסכם. אם כל קבוצת עובדים תוכל להתפטר כאשר תוצאות משא ומתן קיבוצי לא נראות לה יופרו ערכי היציבות והוודאות הנדרשים במקום העבודה.

      זו הסיבה שבית הדין לא הסתפק בכך שקבע כי מכתבי ההתפטרות חסרי תוקף אלא אשרר את צו המניעה שניתן לפני כחודש, על פיו מנועים הרופאים לנקוט בצעדים ארגוניים כלשהם שלא על דעת ארגונם היציג. אי התייצבות של רופא מתמחה לעבודה, כך נקבע בצו שהוצא היום, כמוה כנטישת משמרת על כל המשתמע מכך. המשמעות היא שהרופאים חייבים לעבוד בהתאם לשיבוצם, אחרת יחשבו כמפרי משמעת.

      בית הדין נתן משקל רב לנזק האדיר שעלול להיגרם לציבור כתוצאה מהתפטרות המונית ולא מדורגת שנכנסת לתוקפה בן-לילה. נפסק כי זהו צעד לא מידתי. בית הדין אומר כי גם אם היה תוקף למכתבי ההתפטרות, בכל מקרה אין מקום לאפשר כניסתם לתוקף בבת אחת, אלא להתחשב בצרכי מערכת הבריאות. לפיכך ברור כי הגשת ערימת מכתבי התפטרות נוספת, כפי שמאיימים המתמחים, לא תועיל. כל עוד לא מדובר באקט אישי אמיתי של מתמחה פלוני, אלא בקבוצה הפועלת באופן מתואם - לא יראו בה התפטרות, אלא הפרת הסכם והפרת צווים שיפוטיים.

      אז מה צפוי לנו? חילוקי דעות פנים ארגוניים הובילו בעבר לפיצול יחידת המיקוח ולכך שקבוצות מסוימות החל לנהל, בהסכמת המעבידים, משא ומתן נפרד לקביעת זכויותיהם. כך קרה למשל, אחרי הסכסוך הממושך במוסדות להשכלה גבוהה בשנת 1995, עת חברי הסגל האקדמי הזוטר שלא היו מרוצים מההסכם שנעשה בין ארגוני הסגל האקדמי לבין האוניברסיטאות, הקימו את פורום הסגל הזוטר, אשר מנהל מאז משא ומתן אוטונומי עבור חבריו, בנפרד מחברי הסגל האקדמי הבכיר.

      אלא שפעולות כאלו נושאות פני עתיד. בהווה יש לכבד את ההסכם שהושג ובפרט את ההוראה שבו הקובעת כי כל עוד הוא עומד בתוקף ישמר השקט התעשייתי מצד העובדים ולא יועלו דרישות כלכליות חדשות בנושאים שהוסדרו בו. התפטרות המונית נחשבת הפרת השקט. משההסכם עומד בתוקף עד ליולי 2019, מצופה שהארץ תשקוט שמונה שנים, אלא אם בג"ץ יחליט אחרת.

      עוד על מאבק המתמחים
      הרופאים המתמחים: "החלטת בית הדין לא מוסרית"
      בית הדין לעבודה: "התפטרות המתמחים אינה חוקית"
      הפיטורים נכנסו לתוקף: מאות מתמחים לא הגיעו לעבודה

      הכותבת היא מומחית לדיני עבודה