פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אנחנו הרופאים שותקים - ואתם החולים סובלים

      רופאים, מנהלים, אנשי משרדי הבריאות והאוצר עוד יידרשו להסברים כשתיחקר קריסתה של מערכת הבריאות הציבורית. ד"ר ניב מרום, רופא מתמחה מסביר: מצפוננו לא מאפשר לנו להשלים עם ההזנחה

      ההסכם הנוכחי שנחתם בין האוצר וההסתדרות הרפואית הוא מצג שווא ולא ישנה מהותית את השירות שתקבלו בבתי החולים. הרופאים המומחים ימשיכו לעזוב את המערכת הציבורית והמחסור הקשה בכוח אדם יחמיר, בעוד שאתם תמשיכו לשלם יותר ויותר על שירות רע המאלץ אותנו הרופאים לסכן חיי אדם על בסיס יום יומי. לאורך זמן, מצב זה לא יוכל להימשך ובעוד זמן לא רב סיפור מערכת הבריאות הציבורית וקריסתה ייחקר לעומק. רופאים, מנהלים רפואיים, אנשי משרד הבריאות, משרד האוצר ואולי אפילו ראש הממשלה (השתקן בסוגיה זו) יידרשו לעדויות ותחקירים.

      מאבק המתמחים - כותרות אחרונות:
      הרופאים המתמחים: "החלטת בית הדין לא מוסרית"
      בית הדין לעבודה: "התפטרות המתמחים אינה חוקית"
      הפיטורים נכנסו לתוקף: מאות מתמחים לא הגיעו לעבודה
      המדינה הגישה בקשה דחופה למנוע התפטרות המתמחים

      אנו, הרופאים, שנמצאים יום יום ופועלים בתוך המערכת, נידרש להסביר: מדוע שתקנו? מדוע לא התרענו בצורה התקיפה ביותר? כיצד נותרנו אדישים אל מול רפואת העולם השלישי שסיפקנו למטופלינו (גם אם לא מתוך בחירה)? כיצד כיסינו וטאטאנו הצידה את הכשלים היומיומיים שנבעו מתנאי העבודה הבלתי אפשריים? מדוע לא זעקנו בעוצמה את זעקתם של אלו הממתינים כאובים שעות בחדר המיון? של אלו השוכבים במסדרון המחלקה, שנרמס כבודם ופרטיותם מופרת ברגעיהם הקשים ביותר? של אלו הממתינים במשך חודשים לתור למרפאה או לניתוח? של אלו הממתינים מהבוקר במחלקות האשפוז לביקור הרופא שיגיע לראותם לראשונה באותו יום רק בשעות אחר הצהריים?

      פצצת זמן מתקתקת

      מדוע לא הבהרנו באופן חד וברור: רפואה שמבוצעת בתת תנאים ובעומס לא סביר היא רפואה גרועה שמסכנת חיי אדם? רופא צעיר ועייף שעומד יחיד בפרץ במשך יותר מיממה אל מול עשרות מטופלים ואמון על הטיפול בהם, כמו גם רופא תורן שאמור לספק מענה רפואי בכמה מקומות במקביל, וכמו גם רופא מנתח שידו אוחזת בסכין המנתחים, אך עיניו נעצמות אט אט בעודו חותך בבשר החי – כל אלה הם פצצת זמן מתקתקת.

      כיצד הסכמנו להמשיך בעבודתנו בתנאי עבודה (עבדות) והשתכרות משפילים ושוחקים? לשלם מחיר אישי ומשפחתי כבד מנשוא שמותיר אותנו עייפים, ממורמרים, מתוסכלים ובמקרים רבים לא כשירים כלל לספק רפואה מקצועית, סובלנית ואמפתית? כיצד התעלמנו מהנצחת תנאי עבודה והשתכרות שמבריחים רופאים מבריקים מהמערכת וגורמים לרבים אחרים כלל לא להיכנס אליה? מתי בדיוק הפסיק להפריע לנו שהסקרנות המדעית שלנו כבר אינה מתורגמת לעבודה מחקרית ראויה, פשוט כי לא נותר די זמן וכי אין מספיק משאבים?

      אז זהו.. שלא!

      לכשאני וחברי הרופאים נישאל – "ידעתם ולא עשיתם דבר?", כפי שנשאלו בעבר רבים בוועדות החקירה הקמות חדשות לבקרים בישראל, נוכל לומר באופן חד משמעי: עשינו! זעקנו! הבהרנו! לא היינו אדישים! לא כיסינו ולא טאטאנו! יותר מזה – כשהכתה בנו ההבנה שהזעקות וההבהרות אינן מועילות, ושבאופן תמוה (או שלא..) למדינה שלנו אין כלל אינטרס ברפואה ציבורית, החלטנו בלב כבד שאין לנו ברירה. אנו אוהבים את המקצוע ורוצים להמשיך לטפל ולעזור, אך לא נוכל לקחת חלק פעיל במערכת הבריאות המוזנחת, באופן שמנציח ומשמר את כשליה הרבים. מצפוננו אינו מאפשר לנו עוד להמשיך ולכסות על ההזנחה הפושעת כלפיכם.

      המשבר לא ייפתר בצווי מניעה

      אך כל זה לא מפריע לראש הממשלה ושר הבריאות, בנימין נתניהו, להתחמק מאחריות ובמקום להתמודד עם המשבר, לשגר את שליחיו לבית הדין לעבודה עם צווי מניעה במטרה לכבול את הרופאים לבתי החולים, למקום העבודה אותו בחר באופן אישי כל אחד ואחת מהם לעזוב בשל תנאי עבודה מבזים, הפוגעים ומסכנים חיי חולים.

      בית הדין לעבודה צריך לבחור האם הוא מחייב את ראש הממשלה והמדינה להתמודד עם המשבר היום או שהוא נותן להם ארכה טכנית בלבד של ימים או שבועות. המשבר לא ייפתר בצווי מניעה – אף אחד לא יכול להתעלם ממשבר המסכן חיי אדם, גם אם הוא ראש ממשלת ישראל.