פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תחקיר: מי גונב לכם את הכלבים?

      מתחת לאף שלכם מתנהלת תעשייה אכזרית של גניבות כלבים. ההסבר המרכזי לכך אכזרי לא פחות – קרבות כלבים, אבל זה הרבה מעבר לכך וגם כרוך במפח נפש וחוויות מפוקפקות שאורבות לכולם

      תחקיר: מי גונב לכם את הכלבים?

      צפו באימון לקראת קרבות כלבים באדיבות PTROA

      כשרותם סלע נאלץ להכניס את כלבו טורו, מסטינו בן 4, להסגר של עשרה ימים, הוא לא ציפה שהמקרה הזה ישנה את חייו. כבר ביום השני להסגר, הכלביה נפרצה וטורו נגנב. סלע הגיש תלונה במשטרה, אבל לא זכה לעזרה הנדרשת. "הגנבים ממש התאמצו לפרוץ למקום", הוא מספר. "הם פרצו ארבעה שערים, כולל דלתות פנימיות, ואת הכלוב של טורו. היו בכלביה עוד ארבעים כלבים, ורק הכלב שלי נגנב. המשטרה לא עשתה כלום. לא לקחו אפילו טביעות אצבעות. גם כשהתקשרתי, הם התעלמו, זה הצחיק אותם".

      מאותה הנקודה, סלע, צלם עיתונות במקצועו, ניהל מבצע שלם להשבת כלבו האהוב בעצמו. "לקחתי חופש מהעבודה לשלושה ימים, הרמתי טלפונים לכל הסגר, ווטרינר ועמותה הקשורה לכלבים. נסעתי לכל הכלביות באזור מגורי בצפון, יצרתי קשר עם אנשים המתעסקים בברזל, עברתי בין כפרים באזור מגורי עם תמונת הכלב. הבית שלי הפך לחמ"ל טלפונים".

      אנבל, סן ברנרד מפוחדת מהמים ובעליה במועדון "פיירפקס היל", ראלי, צפון קרוליינה, 10 ספטמבר 2005 (AP)
      כלב וקשישה (ShutterStock)
      ידידו הטוב של האדם? ברוב המקרים כן, אבל יש, למרבה הצער, לא מעטים שרואים בכלב שק אגרוף (צילום: רויטרס; Shutterstock)

      אלא שסלע לא מצא את הכלב. עד שיום אחד עמותת 'תנו לחיות לחיות' בתל אביב נתנה לו טיפ. העמותה המליצה לו על אתר אינטרנט פופולארי בשפה הערבית, שיש לו כמיליון כניסות ליום. "פרסמתי באתר מודעה בעלות של 1,800 שקל לשבוע, והצעתי פרס כספי בעבור טורו. דאגתי שהמודעה תופיע גם בעיתון המחולק בכפרים בסביבה. הבנתי מ'תנו לחיות לחיות' שקיים סיכוי שגנבו אותו עבור קרבות כלבים, והייתי נואש".

      מאותו רגע, סלע קיבל מאות טלפונים. רובם לא העלו דבר. עד ש"באחד הימים, בחצות, צלצל אדם שאמר שהכלב שלי אצלו בנצרת. הייתי סקפטי, אבל אמרתי לו שישלח תמונה, ואם זה הכלב שלי, נדבר. אחרי דקה הוא שלח תמונה של טורו".

      סלע התרגש. הקול מהצד השני דרש 3,000 שקל במזומן והזהיר את סלע מפנייה למשטרה. סלע נענה. הוא לווה כסף, לקח ג'יפ מהוריו, ונסע לנצרת. "כשהגעתי לנקודת המפגש", הוא מתאר, "חיכה לי רכב שהוביל אותי בין שכונות בנצרת. השעה הייתה 01:00 בלילה. הגעתי לשכונה קטנה ומולי עמדה קבוצת גברים גלוחי ראש ועבי זקן, ולידם הכלב שלי קשור לחבית, כשראשו מוצמד לגוף החבית. העברתי להם את הכסף, והם הורו לי לשחרר את הכלב כי הוא היה תוקפני. כשטורו ראה אותי הוא החל להשתולל, וגרר אחריו את החבית. כששחררתי אותו הוא נראה מיובש. רק אחרי יומיים הוא חזר לעצמו ומאותו רגע הוא הולך אחרי לכל מקום".

      טורו כלב של רותם סלע (תמונות גולשים)
      עכשיו הוא כבר לא נפרד מבעליו. טורו, הכלב של רותם סלע שנחטף ושוחרר תמורת כופר (צילום: רותם סלע)

      והתעשייה רק משגשגת

      מה גרם לסיפור המזעזע הזה, שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו בכל נקודה בארץ? אין תשובה אחת לשאלה הזו. לרוב מדובר בגניבות לצורך קרבות כלבים, אבל לא רק. לעתים מדובר בעניין כלכלי נטו, לפעמים זו סתם רשלנות של הגופים האחראים בנושא, אבל לב לבה של בעיית גניבות הכלבים מתחיל ונגמר בקרבות כלבים. וזו בעיה שרק מתעצמת.

      "תופעת קרבות הכלבים הולכת ומתפתחת עם השנים", מסביר יורם ארז, יושב ראש אירגון פטרואה (PTROA), המטפל בזכויות בעלי חיים. "המודעות לגבי יכולותיהם של אותם כלבים המוגדרים בחוק כ"מסוכנים" הולכת וגדלה. הכלבים נמכרים בסכומים הנעים בין 1,500 שקלים ועד 5,000 שקלים".

      "גרוע מכך", מוסיף ארז. "יצא חוק - כל מי שרוצה לקבל רישיון להחזקת כלב המוגדר 'מסוכן' חייב לסרסו. מכיוון שהמחזיקים בכלבים אלו רואים במעשה הסירוס כהחלשת כוחו של הכלב, הם נמנעים מכך, מרביתם אינם מדווחים לרשויות וכתוצאה מכך, הכלבים הללו אינם מחוסנים ומטופלים כראוי".

      ואכן, הגניבה של טורו אינה מקרה יחיד. מנהל עמותת 'צער בעלי חיים' בחיפה, שאול לפיד, מספר שלפני מספר חודשים הוא קיבל את מאי, כלב אמסטף גדול וידידותי שבעליו נאלץ לעזוב את הארץ ולהיפרד מהכלב לאחר חמש שנות חברות. "מאי היה אצלנו שלושה חודשים. הוא אכן היה רגוע וידידותי לכלבים אחרים. באחד הימים אף נמצאה מאמצת לכלב, ויום לפני שהייתה אמורה לאסוף אותו, פרצו למכלאה וגנבו את הכלב".

      המכלאה בחיפה מוגנת באמצעות מצלמות אבטחה, ולרוע מזלם של הגנבים, או שלא, הם תיעדו את הפריצה ואת הגניבה. "הם היו חמישה חבר'ה", מספר לפיד, "מכוסים בקפוצ'ונים, אבל למזלנו מספר הרכב נקלט וגם הפרצוף של אחד הגנבים".

      פריצה לכלביית תנו לחיות לחיות (יח"צ)
      למרבה הצער, תופעה לא נדירה בלבד. תיעוד של פריצה לכלביית תנו לחיות לחיות (צילום: יח"צ)

      פניתם למשטרה?

      "בשלב זה עדיין לא פנינו למשטרה, הצלחנו לאתר מי בעל הרכב דרך חוקר פרטי. אני למוד ניסיון, המשטרה לא עושה עם זה כלום. יש ברשותי קלסר עמוס בתלונות. כשאני מגיש תלונה למשטרה, היא רק פעם בכמה שנים מצליחה לעשות משהו, וגם אם מזמינים לחקירה התיק נסגר בלי כלום".

      לפיד, כאמור, הגיע באמצעות חוקר פרטי למשפחה של עבריינים בישוב בגליל. דרך קרובי משפחה הוא העביר מסר - או שהכלב חוזר או שתוגש תלונה במשטרה. "אחרי שעה וחצי קיבלתי טלפון לבוא לנקודת מפגש. הגיע רכב, יצאו ממנו שלושה טיפוסים מפוקפקים והוציאו את הכלב מתא המטען. לצערי, לא כל הסיפורים נגמרים ככה".

      ארז מארגון PTROA, יודע למה. כסף. לעתים הרבה כסף. מדובר פשוט בתעשייה קטנה ורווחית מתחת לאף שלכם. "בקרבות האלו מהמרים על כסף", מסביר ארז, "מה שהפך את תופעת הקרבות לתעשיית הימורים בה מתגלגל הרבה כסף. אך לא מדובר רק בכסף. ישנם מקרים רבים בהם הקרבות נערכים דרך קבע רק לשם השעשוע. המארגנים רואים בזה ספורט של ממש".

      ארז, שלמד היטב את הנושא, מכיר אפילו את הליך אימוני הכלבים לקראת הקרב (תיעוד מצולם בווידו כאן). "על מנת להכין אותם לקרב, הכלבים עוברים תהליך של סיוט מתמשך", הוא אומר. "הם מוחזקים במקומות מבודדים ונטושים במשך ימים רבים. מרעיבים אותם, מכים אותם ומתעללים בהם, וכל זאת במטרה לשנות את אופיים ולהפוך אותם לחיות טרף צמאות דם".

      מייקל ויק שחקן פילדלפיה איגלס (AP , Matt Rourke)
      קרבות כלבים שכיחים בכל העולם, כשהמקרה המפורסם בשנים האחרונות הוא של שחקן הפוטבול מייקל ויק, שהורשע בארגון קרבות והמתת כלבים ונכלא לשנתיים (צילום: AP)

      הכי מבוקש: אמסטף

      גם יניב מכלביית הבשן מכיר את הצרה הזו היטב. הוא מספר שכלבים מזן מסוכן לא מחזיקים אצלו מעמד מעל לחודשיים-שלושה, ונגנבים. "פעם אפילו הבעירו קרטונים באמצע הכלבייה, כי אין אצלנו תאורה בלילה", הוא נזכר. "הרבה פעמים המשטרה מגיעה ואין להם מה לעשות, אין להם מוט לכידה והם לא יודעים מה לעשות עם הכלב. בכפרים אין תחנות הסגר. בגלל זה מצב הכלבים מזעזע; האוזניים שלהם קטועות בצורה מרושלת, כי האוזן זה הדבר הראשון שנפגע בקרב וכלב עם אוזניים קטנות מקטין את הסיכוי להיפגע. הם נמקים בכפרים. אם שוטר הולך לשם, אין לו איך להתמודד עם זה ואז אנחנו נכנסים לתמונה ולא תמיד זה קורה בזמן. אני מקבל הרבה כלבים מסוג מסוכן, שהבעלים לא מצליחים להתמודד איתם. הלוואי והייתי יכול להחביא אותם כשאני מקבל אותם, כי רוב הסיכויים שיגנבו אותם, והם ימותו בקרב".

      אוזי כלבה מכלביית להבות הבשן (תמונות גולשים)
      האוזן היא הדבר הראשון שנפגע. אוזי, כלבה מכלביית להבות הבשן שנפצעה לאחר שנגנבה לצורך קרבות

      יורם ארז מ- PTROA הצליח לשרטט מפת אקדמית יותר של התופעה, אחרי שנה וחצי של מעקבים ואיסוף מידע. לדבריו, תופעת קרבות הכלבים מתקיימת באוכלוסיית הגברים בין הגילאים 15 ועד 40.

      "במגזר היהודי התופעה בולטת בשני מוקדים", הוא מסביר: "באזורים בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך ובקרב אוכלוסיית יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר. במגזר הערבי תופעה זו בולטת באופן מובהק בקרב האוכלוסייה המוסלמית".

      לפי הנתונים שבידיו, "מרבית הקרבות מתקיימים בסופי שבוע, בשעות הלילה המאוחרות עד שעות הבוקר המוקדמות. הקרבות המאורגנים מתנהלים לרוב באזורים סגורים ומתוחמים מראש כדוגמת בתים פרטיים. הקרבות החובבניים מתקיימים בשטחים ציבוריים, כדוגמת יערות וחופים".

      התלונות על גניבות נערמות במשרדו והוא מנסה בעזרת צעירים שגייס לארגון להגיע לשטח, לעקוב אחרי הגנבים, להשתמש במידע מודיעיני, ולבנות עבור המשטרה תיק. "הכלבים הנגנבים ביותר לפי הנתונים הם אמסטף ופיטבול, אחריהם הרוטוויילר ואפילו הרועה הגרמני". לא מפתיע.

      קרבות כלבים (יח"צ)
      ככה זה נראה מבחינה גיאוגרפית: פילוח אקדמי של התופעה (באדיבות PTROA)

      ולפעמים זה סתם שוד

      אך יהיה זה שטחי מדי להתייחס לתופעת גניבות הכלבים רק דרך הפריזמה של הקרבות. לעתים מדובר פשוט בתעשייה רווחית ופשוטה, כאשר הקשר היחיד בין המקרים הוא בדרך כלל שכלב נגנב על פי מראהו. קרן מינץ מפרדס חנה יכולה ללמד אתכם הרבה בנושא. היא גידלה שבעה כלבי סלוקים גזעיים, ובערב חג שני של פסח היא חזרה לביתה וגילתה כי הבית נפרץ. לא נגעו בדבר, לא במחשב, ולא במצלמה. שלושה מתוך שבעת הכלבים שגידלה נעלמו.

      מינץ השקיעה כמעט 30 אלף שקלים בחיפושים. היא שכרה חוקרים פרטיים, חילקה פליירים ופנתה לכל עמותה אפשרית. "מספר ימים לפני הפריצה נעלמו הרצועות והצעצועים של הכלבים, ולא ייחסתי לזה חשיבות וקניתי חדשים במקומם", היא נזכרת. מינץ למדה טיפול בבעלי חיים, ובאמצעות הכלבים טיפלה באוכלוסיות שונות. לדבריה, ערך הכלבים יכול להגיע לעשרת אלפים דולר לכל כלב, אך התעודות נותרו ברשותה, וללא התעודות אין להם ערך.

      הנה השאלה הקבועה: פנית למשטרה?

      "התקשרתי מיד למשטרה, הם הגיעו, לקחו טביעות אצבע, גבו עדויות, ומצאו בבית מזרק שככל הנראה השתמשו בו כדי להרדים את הכלבים. רק שהמשטרה לא בדקה איזה חומר היה בפנים, אז אני לא יודעת בוודאות. כעבור כמה ימים הם סגרו את התיק בטענה שמבצע העברה לא ידוע והוסיפו שאין חוקר".

      כלבים סלוקים (תמונות גולשים)
      כלבים סלוקים (תמונות גולשים)
      כשהכלב יקר, זו סיבה מספיק טובה לגנוב אותו. הסלוקי של קרן מינץ (צילום: קרן מינץ)

      מנשה פיקל, "הלוכד משוהם", עובד למעלה מעשור בלכידת כלבים, והוא מכיר את התופעה על שלל סיבותיה. ברוב השנים הוא עבד תחת הרשות המקומית. לדבריו, כל כלב שמסתובב ברחוב ללא רצועה ומחסום פה, הוא כלב משוטט, ודינו החרמה על ידי פקח. "גם אם ראש הממשלה משחרר את הכלב ברשות הרבים הכלב הוא משוטט", חורץ פיקל. "אנשים נוטים לחשוב שכלב משוטט הוא בלי בעלים, אבל זה לא נכון. אפילו כלב של השכן, אם הוא מסתובב בחוץ משוחרר, יכול לנשוך, לרדוף אחרי אופנוע ולגרום לתאונה, ולהבהיל ילד על אופניים. כל כלב כזה, בלי הגבלות של מוצא, צבע ומין, הוא בחזקת כלב משוטט. ואז לוכדים אותם לכלביה העירונית".

      מנשה, האם הלוכדים מתפרנסים לפי מספר הכלבים שהם מביאים?

      "תלוי באופי העבודה. יש מועצות שנותנות שכר חודשי קבוע, יש מועצות שמשלמות על פי נפח בעבודה. אבל גם אם אני מקבל על פי ראש, מצפים ממני לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר".

      יש הטוענים שזו סיבה נוספת אך פחות חמורה להיעלמותם של כלבים. הסיבה הזו, מן הסתם, פחות אלימה ולא נוגדת את החוק, אך במקרים מסוימים עלולה להסתיים בכי רע. לפחות במקרה של פקח אחר ששוחחנו איתו, וביקש להישאר בעילום שם. הוא מספר שישנם פקחים שמקבלים בעבור כלב בין 250-350 שקלים, ולדבריו, "אפילו את הכלב שלי החרימו פעם לכלביה מרוחקת. שם הכלב שלי נדבק במחלות, וכששחררתי אותו כעבור כמה ימים, הוא מת".

      עמיר גולדברג ושני כלביו, צ'יסר הפוינטר בן השנה ובוני השייצו בן השלוש וחצי, 23 אוגוסט 2011 (נמרוד סונדרס)
      השתעשעו עם הכלב, שחקו איתו וכמו עמיר גולדברג שבתמונה - קשרו אותו ברצועה (צילום: נמרוד סונדרס)

      תגובות

      תגובת המשטרה:

      "עבירת גניבות כלבים אינה עבירה שכיחה, אלא מדובר במקרים ספורים. למרות זאת, המשטרה מתייחסת לאירועים אלו, כמו לכל אירועי גניבה, ומנסה לאתר את החשודים. כל תיק מטופל בהתאם לראיות, לנסיבות העבירה ומידת חומרתה.

      "באשר לתופעת קרבות הכלבים, המשטרה אכן מכירה תופעה זו, במיוחד במגזר הערבי. מדובר בתופעה שקשה להילחם בה מאחר והיא נעשית במחשכים, במקומות סגורים, ללא מתלוננים. יחד עם זאת, כאשר מתקבל מידע ספציפי במשטרה, הוא מטופל.

      "אכיפת חוק 'הכלבים המסוכנים' אמורה להיאכף על ידי השירותים הוטרינריים/יחידת הפיצוח של משרד החקלאות או על ידי הווטרינרים העירוניים. אולם, כאשר שוטרים נתקלים בהתנהגות העוברת על אחד מסעיפי החוק, החשוד מטופל ותוצאות הטיפול מועברות לטיפול המחלקה המשפטית של משרד החקלאות. המשטרה מתמקדת באכיפת חוק 'צער בעלי חיים'".

      משרד החקלאות:

      "תקנות הכלבים המסוכנים מקנות סמכויות אכיפה בנושא לווטרינרים הרשויות המקומיות בלבד, ואינן מקנות כל סמכויות אכיפה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, כך שהטענה כי התקנות אמורות להיאכף על ידי יחידת הפיצו"ח (פיקוח הצומח והחי) במשרד החקלאות אינה נכונה. למרות זאת, כאשר מתקבלת בקשה מטעם המשטרה או וטרינר של רשות מקומית ליחידת הפיצו"ח לסייע בפעולת אכיפה כנגד כלבים מסוכנים, היא נענית בחיוב ברוב המקרים, אך כאמור לא עקב חובה חוקית.

      "יש לציין כי אין איסור על מכירת או החזקת כלבים אלה, אך הדבר מותנה בהחזקת רישיון בתוקף מטעם הווטרינר של הרשות המקומית להחזקת כלב מסוכן. אחד התנאים להחזקת כלב כזה הוא ביצוע עיקור לנקבות או סירוס לזכרים.

      "במסגרת פעולות אכיפת החוק, הרופאים הווטרינרים הרשותיים מוודאים כי כלבים רשומים אכן עוברים תהליכי עיקור וסירוס כנדרש ופועלים באמצעות מפקחים עירוניים על מנת לאתר כלבים מסוכנים שאינם רשומים כנדרש. רמת הפיקוח והאכיפה תלויה במספר המפקחים העומדים לזכותה של כל רשות, וכן בפרמטרים נוספים בהתאם למשאבים העומדים לרשותה.

      "משרד החקלאות קורא לאזרחים היודעים על החזקת כלב מגזע מסוכן בניגוד לחוק, לדווח לווטרינר הרשות המקומית בה הם מתגוררים. כמו כן, במידה וידועים מקרים של מכירת גורי כלבים מסוכנים - יש לדווח גם על כך לרופאים הווטרינרים הרשותיים".

      "בנוגע לעניין לכידת הכלבים – השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות אינם מפעילים לוכדי כלבים כלל. לכידת כלבים (כולל כלבים משוטטים) נמצאת בסמכותן הבלעדית של הרשויות המקומיות".