פרקליט המדינה, משה לדור, יכריע בימים הקרובים אם להגיש כתב אישום נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, ומנכ"ל הבנק בהווה, ציון קינן. הנטייה בפרקליטות היא כי יש מקום להעמיד לדין את השניים בפרשת ההלוואה שקיבל דנקנר בעת שכיהן כיו"ר הבנק בהמלצתו של קינן, שהיה אז מנהל המחלקה העסקית, וכן להעמיד לדין את דנקנר בפרשיות נוספות. ההערכה כי לדור יאשר את הגשת כתב האישום בימים הקרובים.
על שולחנו של פרקליט המדינה מונחת טיוטת כתב אישום שגיבשה המחלקה הכלכלית נגד דנקנר וקינן. אם יקבל לדור את המלצת הפרקליטות, תינתן לדנקנר וקינן הזדמנות לשנות את רוע הגזירה בשימוע מקדים. בלשכת דובר משרד המשפטים לא אישרו אתמול את הידיעה ומסרו בתגובה כי "טרם התקבלה החלטה בתיק".
תיק החקירה בפרשת אי הסדרים בניהול בנק הפועלים הועבר לפרקליטות בפברואר, לאחר חקירה שבוצעה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) ושהסתיימה בהמלצות להעמיד לדין את דנקנר בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד בשורה של פרשיות. יאח"ה המליצה להעמיד לדין את קינן בעבירה של סיוע למרמה והפרת אמונים בתאגיד. ראש אגף החקירות, ניצב יואב סגלוביץ', תמך בהמלצות.
חקירת המשטרה לוותה באופן הדוק על ידי מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, ועל ידי הפרקליט המלווה עו"ד ד"ר מאור אבן חן. אלף יזמה את החקירה שנפתחה בעקבות פנייתה לבנק ישראל, על רקע המידע שהגיע למפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, בנוגע להתנהלותו של דנקנר, ושהוביל להדחת דנקנר מכהונתו בעקבות מאבק מתוקשר מול בעלת השליטה שרי אריסון.
ככל הידוע, הדיון בתיק בפרקליטות נמשך חודשים רבים, בין היתר בגלל התייחסות כבדת ראש לזעזוע שעלול כתב אישום נגד קינן לגרום לבנק הפועלים. החשדות קינן התמקדו בהלוואה בסך 3.4 מיליון דולר, שאושרה לדנקנר בעת שכיהן כיו"ר דירקטוריון הבנק באוקטובר 2008 בוועדת עסקות עם בעלי עניין. המשטרה חושדת כי הלוואה זו אושרה על ידי קינן בתנאים חריגים, שלא לפי הנהלים וללא שדנקנר נדרש להציג הצהרת עושר כמתחייב.
לא ידוע בשלב זה מה העבירה שתיוחס לקינן בכתב האישום הצפוי. ההערכות הן כי בפרקליטות מתלבטים אם להאשים את קינן בסיוע למרמה והפרת אמונים בתאגיד או בעבירת מרמה והפרת אמונים. למרות שהפרשה המיוחסת לקינן חמורה פחות מהעבירות שמיוחסות לדנקנר, מיוחסת לה בפרקליטות חומרה רבה. אם אכן יוחלט על הגשת כתב אישום, דירקטוריון בנק הפועלים ייאלץ לשקול את המשך כהונתו של קינן כמנכ"ל.
לדנקנר ייחסה המשטרה ניגוד עניינים חמור בעסקת רכישה של בנק פוזיטיף הטורקי. מדובר בעסקה שהחלה להתגבש ב-2005 בין בנק הפועלים וקבוצת RP לבין בעלי הבנק הטורקי. באותה עת היה דנקנר דירקטור בבנק. ביולי 2007 הוא מונה ליו"ר הדירקטוריון.
המשטרה ייחסה לדנקנר כי בראשית 2008 הוא הוביל כיו"ר הבנק החלטה להעניק פיצוי כספי גבוה לקבוצת RP בעת שידע כי RP היא שותפה עסקית של קבוצת אלרן שבבעלות משפחת דנקנר. ניגוד עניינים חמור עוד יותר מיוחס לדנקנר בכך שפעל לפי החשד בסוף 2008 ותחילת 2009, כשכבר היה יו"ר הפועלים, לקבלת החלטות שנועדו לפתור בעיות נזילות של בעלי הבנק הטורקי - כמו החלטה לרכוש אחזקות נוספות בבנק הטורקי - כשבמקביל באותה תקופה קיבל הלוואה בסך 5 מיליון יורו מבנק הולנדי שהוחזק על ידי בעליו של הבנק הטורקי. דנקנר חשוד שהסתיר מנושאי המשרה והדירקטורים בבנק הפועלים את דבר ההלוואה, שאותה קיבל לטענת המשטרה תמורת ההטבות שהשיג עבור בעלי הבנק הטורקי.
עורכי דין מהמגזר הפרטי מתחו באחרונה ביקורת על הפרקליטות וטענו כי מדיניותה מחמירה יתר על המידה והופכת תקלות בעלות גוון מינהלי לעבירות פליליות. ביקורת מיוחדת נמתחה על השימוש שעושה הפרקליטות בעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד - באופן מרחיב - המזכיר את המאבק בשחיתות ציבורית באמצעות עבירת המרמה והפרת האמונים במגזר הציבורי.
נראה כי גישת פרקליטות המדינה היא שעל נושאי משרה בבנקים ובגופים המנהלים כספי ציבור חלה חובה מוגברת של אמון כלפי המפקידים והחוסכים, וכי הפרה בוטה של חובה כזו מצדיקה גם צעדים פליליים. ההערכה היא כי סניגוריהם של דנקנר וקינן ינצלו את זכות השימוע. בעבר הצהיר עו"ד צבי אגמון, המייצג את קינן, כי מרשו נהג לפי כל הנהלים וכי ההלוואה לדנקנר אושרה כדין. עו"ד יוסי בנקל, המייצג את דנקנר, ועו"ד אגמון מסרו אתמול: "אין תגובה".