ההערכה האופטימית: נתניהו יסייע לרופאים המתמחים

כמה זמן יחזיקו מעמד בתי החולים הציבוריים בישראל ללא 1,000 המתמחים והמומחים הצעירים שפיטוריהם ייכנסו לתוקף ביום ראשון הקרוב? מנהלי מחלקות ורופאים בכירים צופים כי הצוות הבכיר בבתי החולים יוכל לחפות על המתמחים במשך שבוע לכל היותר.

לאחר מכן, כך לפי גורמים במערכת הבריאות וגורמים משפטיים, ייתכנו כמה תרחישים: לפי האופטימי שבהם, ראש הממשלה ושר הבריאות, בנימין נתניהו, עשוי להתערב במשבר ולהיענות לדרישות הרופאים והמתמחים (העיקרי שבהם הוא העלאת שכר הבסיס למתמחה ל-50 שקל לשעה באופן מיידי) ובכך תבוא על סיומה השביתה; לפי תרחיש שני, המדינה תטיל על הרופאים צווי ריתוק לפי תקנות שעת חירום, שיחייבו את הרופאים לחזור לעבודה ולא יועמדו בפני הליך פלילי; ואילו השלישי מדבר על כך שהמדינה תפנה לבתי הדין לעבודה כדי שיטילו על הרופאים צווי מניעה מכוח העובדה שהתפטרותם אינה אישית, אלא כחלק ממאבק ארגוני שלא כחלק מארגון העובדים.

יש לציין כי אם התפטרות המתמחים תהיה גורפת, תהיה לכך השפעה מרחיקת לכת על תפקוד בתי חולים מאחר שמדובר בקבוצת הרופאים הנושאת על כתפיה את מרבית הנטל היומיומי בבתי החולים.

כ-1,000 רופאים, בהם מתמחים, מומחים ורופאים בכירים מילאו אתמול בערב את רחבת הסינמטק בתל אביב בהפגנת תמיכה במתמחים והמומחים שהתפטרותם מבתי החולים תכנס לתוקף ביום ראשון. הרופאים קראו לפתיחת הסכם השכר הקיבוצי שנחתם בשבוע שעבר בין הר"י לאוצר ועיגון דרישותיהם בו.

ד"ר יונה וייסבוך מבית החולים בילינסון אמר אתמול כי "אנחנו קוראים לנתניהו לגלות אחריות. צבא הבריאות חשוב לא פחות מצבא ההגנה לישראל".

ד"ר ירון בר-לביא, מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם בחיפה המגבה את מאבקם של המתמחים והמומחים הצעירים, מציין כי ברמב"ם ובבתי חולים נוספים מתקיים תהליך של פרישה מההסתדרות הרפואית (הר"י) לטובת הקמתו של איגוד מקצועי שייצג את רופאי ומתמחי בתי החולים במשא ומתן חדש מול האוצר.

לדבריו, "התקיימה פגישה ראשונית של כמה ועדים של בתי החולים הגדולים וגם כמה קטנים יותר בעניין הקמתו של איגוד חדש. הר"י היתה אמורה לדאוג לצורכי הרופאים שלה, והיא מעלה בתפקידה. היא עסקה בדברים פריפריאלים ולא בעיקר, כשהשורה התחתונה היא ששכר הרופאים - המתמחים והבכירים - יעלה לפי ההסכם החדש באחוזים בודדים בניקוי האינפלציה. עבור זה נאבקנו במשך 150 ימי שביתה?

"הר"י חיה ב'לה לה לנד' ואינה מקושרת למציאות. הם בטוחים שההסכם מצוין ושציבור הרופאים שמתנגד להסכם מטומטם. לתחושתנו מכרו לנו לוקשים. התייעצנו עם אנשי מקצוע ואנשי כלכלה וכספים שקראו את ההסכם ואמרו בבירור שהוא אינו מתקבל על הדעת".

לדברי בר-לביא, בית החולים רמב"ם, שכל מתמחיו מתכוונים להתפטר, יוכל לעבוד במתכונת חירום במשך שבוע לכל היותר. "נעבור למתכונת עבודה של שבתות, כשרופא בכיר ישמש תורן ורופא בכיר נוסף ישמש כונן ונטפל רק במקרים הדחופים ביותר ובחולים הקיימים. אנשים לא ישלמו בחייהם. כל חולה שיזדקק לטיפול מציל חיים יקבל אותו".


צילום: דורון גולן ג`יניומה יקרה לאחר שבוע?

"אם בנימין נתניהו יכניס יד לכיס וייענה לדרישותינו, יש סיכוי טוב שהעסק יסתיים. עם זאת, אני מעריך שהממשלה והמעסיקים לא ייסוגו בהם ולכן מסתמנת פרישה לטובת איגוד מקצועי חדש".

ד"ר צבי קליין, מנהל היחידה הגניקולוגית ויו"ר ועד הרופאים בבית החולים מאיר בכפר סבא, חושש מקריסה טוטלית של בתי החולים ללא המתמחים. לדבריו, "אנחנו נערכים לשעת חירום וסוגרים את כל השירותים שאינם דחופים כמו מרפאות חוץ, בדיקות רנטגן וצינתורים לא דחופים. נצמצם מחלקות ונעבוד רק מול החולים המאושפזים ומול המיון. נעסוק בטיפולים מצילי חיים בלבד.

פרופ' אליעזר רחמילביץ, מנהלת מחלקת מחלות דם בבית החולים וולפסון, שהיה מעורב במשא ומתן מטעם הר"י עד לחתימת ההסכם, מגלה ספקנות ביחס לאפשרות שהתפטרות קולקטיבית של המתמחים תביא לשינוי בהסכם. "אני קורא לחברי המתמחים הצעירים לתת להסכם הזדמנות לפני ששוברים את כל הכלים ולפני שיקרה אסון".

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, שלח אתמול בערב מכתב המיועד למתמחים ב-14 בתי החולים של הכללית וציין כי "התפטרותכם הוא צעד מחאה שמטרתו ליצור שינוי. אני מעדיף שתמשיכו להיאבק מתוך המערכת ולא מחוצה לה. כשאתה בחוץ, אתה לא משפיע. נא מישכו את מכתבי ההתפטרות. אתם מאלצים אותנו להיערך להתמודדות עם היעדרכם. קבלו החלטה לא בלחץ זמן ולא בלחץ קבוצתי".

מהר"י מסרו בתגובה: "ביום חמישי נחתם הסכם היסטורי, שבפעם הראשונה מתייחס למכלול הבעיות והעיוותים הקיימים במערכת הבריאות לאורך שנים ארוכות, במטרה להעלות את הרפואה הציבורית למסלול חדש. אנו סבורים כי ההסכם העונה על דרישות רבות, הוא הסכם טוב. זהו הסכם שלוקח בחשבון את בעיות מערכת הבריאות הציבורית, ומוצא להן פתרונות. אנו קוראים למתמחים לחזור בהם מההתפטרות. כל מי שרוצה לקבל את מלוא ההסבר, מוזמן לפנות להר"י".

ממשרד הבריאות נמסר: "מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הנחה את מנהלי בתי החולים להכין תוכנית עבודה למקרה שבו ימומשו מכתבי ההתפטרות של המתמחים, תוך התייחסות ללוח תורנויות, תוכניות ניתוחים ופרמטרים נוספים הנוגעים לתפקוד בתי החולים. חובתנו המוסרית למנוע סבל נוסף מהחולים שניזוקו די והותר במשך חצי השנה האחרונה משיבושים במערכת, ולאפשר את יציבותה של המערכת.

"סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן, שב וקרא לרופאים המתמחים למשוך את מכתבי התפטרותם ולשלב ידיים לטובת הרפואה הציבורית".

עו"ד קובי רפאלי, ראש תחום דיני עבודה, במשרד גלוזמן שם-טוב חוברס ברויד ושות', מסביר כי התפטרות היא ככלל מהלך חוקי ולא ניתן לחייב עובד לעבוד בניגוד לרצונו.

עם זאת, רפאלי מציין כי קיימים מקרים יוצאי דופן, ובהם הטלת צווי ריתוק על עובדים בשירותים חיוניים לפי תקנות שעת חירום. לפי תקנות אלה, בסמכות המדינה להוציא צווים שיאפשרו המשך של שירותים חיוניים במצבי חירום, שאינם מוגדרים רק כמצבי מלחמה אלא לפי שיקול דעתה של המדינה.

"המשמעות המשפטית של צווי ריתוק היא שהעובד חייב להתייצב לעבודה, אחרת הוא עובר עבירה פלילית ועלול להיות חשוף למאסר או קנס", מסביר רפאלי. "במקרה של המתמחים זו סיטואציה קשה כי מדובר בקבוצה גדולה שאי אפשר בלעדיה ובגלל גודלה וחשיבותה היא מהווה קבוצת לחץ. יתרחש מאזן אימה כשהשאלה היא מי ימצמץ ראשון".

לדברי רפאלי, אפיק משפטי נוסף שאליו תוכל המדינה לפנות נגד המתמחים המתפטרים, הוא פנייה לבתי הדין לעבודה, שכן ניתן לראות בהתפטרות מהלך קולקטיבי ולא אישי בשל היקף הקבוצה, שפועלת שלא כחלק מארגון עובדים ושחתמה על סעיף סולידריות. "ייתכן שיטילו על המתמחים צווי מניעה, והרופאים לא ירצו להיראות כמי שמבזים את בית הדין או כמי שפועלים בניגוד לחוק. מצד שני, קשה לי להאמין שבית הדין יוציא צווים בכזו קלות".