פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אגרקסקו: חוצפת המדינה

      הצעה לקצץ 85 אחוזים מהחובות לציבור. חוסר נכונות משווע של בעל השליטה להחזיר כספים בהיקף נרחב לפנסיה של הציבור. ביקורת קשה מבית המשפט על התנהלות בעל העניין. וכל זה קורה כאן ועכשיו, ואיש כמעט לא פוצה פה. על מה אנחנו מדברים? על איזה טייקון יוצא קצפנו? מי מגלה קשיחות כזאת ומקפח בצורה כה קשה את כספי הפנסיה של הציבור? הרי תספורת של 85 אחוזים - זו לא תספורת, זו גם לא ברית מילה. אולי ניתוח לשינוי מין. אז מי האשם?

      מתברר שיש רק גוף אחד שיכול להתנהג כך והוא לא אחר מאשר מדינת ישראל בכבודה ובעצמה. אנחנו מדברים, כמובן, על אגרקסקו. חברת הייצוא של מוצרי החקלאות שקרסה כלכלית וענייניה נידונים כעת בבית המשפט. שם הולך ומתגבש הסדר חוב, שבו הציע הנאמן לשלם רק 15 אחוזים מהחובות לבעלי איגרות החוב. כן, ההצעה היא שכספי הפנסיה של הציבור פשוט יקבלו 15 אגורות על כל 1 שקל של חוב, ואיש לא מתקומם. נכון, אגרקסקו התנהלה בצורה לא טובה והפסידה את הכספים, והמדינה היא "רק" בעלת השליטה באמצעים כאלה ואחרים באגרקסקו - אבל מסתבר שכאשר המדינה מתנהגת כמו הטייקון הכי נורא, איש לא מגיב. כי המדינה היא הגורם החזק בסיפור.

      עובדי חברת הייצוא החקלאי אגרקסקו מפגינים בקריאה להתערבות הממשלה בטיפול בחובותיה מחוץ לישיבת הממשלה, יולי 2011 (מגד גוזני)
      בישראל 2011, מי שחזק עושה מה שבא לו. הפגנת עובדי אגרקסקו מול ישיבת הממשלה בחודש שעבר (צילום: מגד גוזני)

      הסיפור של אגרקסקו מצביע על בעיה עמוקה יותר. הבעיה היא שבישראל 2011 מי שחזק - עושה מה שמתחשק לו.

      הנה דוגמה: חברת החשמל, החברה עם הוועד החזק במדינה עד כדי כך שגם המדינה מפחדת להתעסק איתה. וכך, כשחברת החשמל ממצמצת, או יותר נכון כשהגז ממצרים מפסיק לזרום והעלות כתוצאה מכך נאמדת בעוד עשרות מיליארדי שקלים - הציבור והממשלה הם שמתחלקים בהתייקרות הדרמטית של החשמל.

      עובדי חברת החשמל יעזרו? יתרמו אגורה שחוקה? הצחקתם אותנו.

      רוצים עוד דוגמה? תע"ש. במשך שנים לא מצליחה המדינה להוביל לפתרון מוסכם בתע"ש. בו בזמן מוזרמים מיליארדים רבים לקופת החברה היישר מהכיס של הציבור (קופת האוצר). לתע"ש יש שני נכסים שאין לאגרקסקו. האחד הוא ועד עובדים גדול ועצום מהסוג שמפחיד כל פוליטיקאי, והאחר הוא כמובן המוניטין הביטחוני. אחרי הכל, מי שמייצר פצצות הוא לא סתם עוד יצואן של בננות שמגדל איזה חקלאי נידח. הוא עוזר לשמור על הביטחון הלאומי.

      שר האוצר בממשלת ישראל וחבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד יובל שטייניץ בוועדת הכלכלה הכנסת, יולי 2011 (עומר מירון)
      הרי משרד האוצר פיקח על אגרקסקו ונתן לו את הרישיון. שר האוצר שטייניץ (צילום: עומר מירון)

      כך יוצא שב-2011 מי שנדחקת לקרן זווית ולא יכולה לזעוק מרה היא הפנסיה של הציבור. גם נציגי הפנסיה מדברים בקול חלש ורפה. הם לא יצאו למלחמה נגד המדינה. כי הרי נציג של חסכונות הפנסיה ייצא למלחמה במשרד האוצר שאמור לחתום על הצ'ק?

      הרי משרד האוצר מפקח עליו, נותן לו את הרישיון, כותב לו את התקנות. וככה מי שנותרת בת ערובה לקופת הציבור היא אותה פנסיה הולכת ומצטמקת.

      קולה של הפנסיה מוחלש ומוחרש על ידי כל הגורמים ה"סוציאליים" במדינה. כל הוועדים החזקים לא סופרים אותה. כל דאלים גבר. גם סוציאליזם יודע להיות חזירי. כי כמו בכל יישום יפה של סוציאליזם - יש שווים ויש שווים יותר. והפנסיה של הציבור שווה פחות.