הפוך על הפוך: יכריזו? יפסידו

החומר הלוהט ביותר בימים האחרונים ברחוב הפלשתיני טמון בחוות דעת משפטית, בעלת חזות משעממת לחלוטין, הפרושה על פני שבעה עמודים. מחברה הוא פרופ' גיי גודווין-ויל, איש אוקספורד ומומחה למשפט בינלאומי פומבי. הוא מקורב מאוד לפלשתינים, וסייע להם בבניית התיק נגד הקמת גדר ההפרדה על ידי ישראל כאשר הנושא נדון בבית הדין הבינלאומי בהאג. ולכן אין זה מפתיע שההנהגה הפלשתינית ביקשה דווקא ממנו להכין את הדו"ח המשפטי על אפשרות ההכרה במדינה במוסדות האו"ם בסתיו המתקרב.

אבל מתברר שהפרופסור הנכבד אינו חש עצמו מומחה מטעם, והוא הכין נייר מקצועי מאוד, המביך את מובילי ההכרה באו"ם. בין השאר כותב גודווין-ויל כי ברגע שתכיר העצרת הכללית של האו"ם בפלשתין כ"מדינה שאינה חברה" (בהנחה שהאמריקנים אכן יטילו וטו על הצעה להכיר במדינה פלשתינית במסגרת מועצת הביטחון), יבוטל מעמדו של אש"ף כמשקיף קבוע לארגון, מעמד שהוא זוכה לו זה 37 שנים, שהרי לא ייתכן כי גם המדינה וגם המסגרת הקדם-מדינתית יהיו חברות במסגרת הבינלאומית.

הבעיה היא שאש"ף זכה להכרה כארגון היציג והלגיטימי היחיד של העם הפלשתיני והוא טוען לייצוג כל הפלשתינים בעולם, שפליטי 48' וצאצאיהם הם רוב ברור בקרבם. אם יוחלף הארגון המוחשי במדינה בלתי מוחשית, יאבדו הפליטים את נציגותם, ואילו המדינה הווירטואלית תוכל לדבר רק בשם אזרחיה ולא בשם העם כולו. לדבריו, ייווצר מצב פרדוקסלי, שבו הרשות שתהפוך למעין מדינה תדחק את רגלי אש"ף, בשעה שכל כולה יצירתו של אש"ף, וכל סמכויותיה נובעות מנכונותו של אש"ף להעביר אותן אליה.

חוות דעת זו מתווספת לטענות המועלות על ידי חלק מן המנהיגים הפלשתינים, ולפיהן מחיר ההכרה במדינה שלא הוקמה יהיה גבוה מדי, בעיקר בהקשר ליחסים החיוניים בין אש"ף והרשות לבין ארה"ב, ולאובדן התמיכה הכספית האמריקנית. לדברי אותם מבקרים, ברגע שתוכר מדינה פלשתינית יהפוך הדיון בינה לבין ישראל לעוד סכסוך טכני ולא מעניין על גבולות, במקום שיישאר בגדר סכסוך לאומי עד שייפתר.

כמו בהרבה מקרים אחרים, גם בסיפור הישראלי-פלשתיני מה שנראה לרגע כאיום של האחד הופך, למעשה, לאיום של האחר; ומה שהזולת תובע בתוקף הופך לנושא שהוא עצמו מבקש לשנותו או לבטלו (לדוגמה: ישראל עושה שמיניות באוויר כדי לאפשר לעוד כוחות מצריים להתפרש בחצי האי סיני, אף על פי שהתביעה לפירוז חצי האי היתה, כמובן, שלנו). כיוון שלא מעטים בממשלת ישראל רואים את הסכסוך כמשחק סכום אפס שבו אם האחד זוכה האחר מפסיד, אנו עוד עשויים לראות מצב שבו בספטמבר תהיה זו ישראל שתעלה את הצעת ההכרה במדינה הפלשתינית להצבעה באו"ם.