פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מרגול: כשאזרחים פונים לפושעים

      בשיחה שניהלתי לאחרונה עם כתב ותיק ובכיר ברשות השידור בנוגע להבדל שבין השידור הציבורי לפרטי, בחר העיתונאי להסביר את חשיבות השידור הציבורי בכך שכאשר הוא שומע את התחנות הפרטיות הוא מזהה אינטרס בכל ידיעה חדשותית, ובכל תוכנית דרמה או בידור המעבירות מסרים עקיפים שאפשר להצביע על מגמתם. לעומת זאת, הוא טען, השידור הציבורי עדיין חף מהשפעות גסות ובוטות.

      מעצרה של הזמרת מרגלית צנעני והסיקור הבולט של הפרשה גרמו לי להרהר בדבריו של העיתונאי באשר למניעים של הכותבים. אין ספק כי בדיווחה על הפרשה נעה התקשורת בין רכילות מרושעת לשמחה לאיד באשר למעצרה, עד לפרסום תמונות מגמתיות שנועדו כנראה להשחיר את חוקריה של הגברת צנעני כמי שמחסלים חשבונות עם מי שהתבטאה נגד מחאת האוהלים. בתווך ניצבים פרשנים חשובים שהטילו דופי בשיקולי השופטים ובכנות השוטרים - מה שגרם למפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, לצאת לתקשורת כדי להגן על שוטריו ולהבהיר כי לא היה כל מניע זר או פסול בהתנהגות החוקרים.

      נמשכת חקירתה של הזמרת מרגלית צנעני (מערכת וואלה! NEWS)
      מרגלית צנעני בהארכת מעצרה בשבוע שעבר (צילום: מערכת וואלה)

      איני בקיא בעובדות, אך לדעתי מעצרה של מרגלית צנעני הוא פרי פעילות סמויה וארוכה, עבודת נמלים שמבצעת משטרת ישראל נגד משפחות הפשע הבולטות בישראל. החיכוך המתמיד מייצר מידע שאותו מעשירים בתצפיות ובמעקבים, אוספים ראיות במקצועיות, ובבוא העיתוי המתאים הופכים פעילות כזו לפעילות גלויה המגיעה לבירור בין כותלי בית המשפט.

      מותר לי לנחש כי צנעני לא היתה מושא החקירה בראשיתה, כי אם ראשי משפחות הפשיעה. הם זכו למעקבים ומשם נחשף כל מי שבא עימם במגע, אם היה זה מגע תמים ואם היה זה מגע לצורך "בוררות מסחרית". כל מי שבא עימם במגע נטל על עצמו אחריות להסתבכות עם החוק.

      הפנייה למשפחות הפשע להענקת חסויות אינה חידוש. ככל שמתבררים הענפים שאליהם חודרות משפחות הפשע אנו למדים כי הפשע אינו מסתפק בענפים המסורתיים של זנות, סמים, דמי חסות, הימורים בלתי חוקיים וכיוצא בכך, אלא שולח זרועות לכל מקום שקיים בו פוטנציאל כלכלי. מבחינה זו מעצרה של צנעני הוא מסר לכל שומר חוק שלא לעבור את הקו הדק ולהסתייע בשירותי פורעי החוק. משפחות הפשע מסכנות את חיינו כחברה שבה שלטון החוק הוא הקו המפריד בין סדר לתוהו ובוהו.

      אין גוף חסין מפני ביקורת, בוודאי לא המשטרה, אשר עלולה בשימוש לא ראוי בכוחה לפגוע פגיעות אנושות, ולכן ראוי כי פעולותיה יהיו באופן תדיר גלויות למבחן הציבור. מנגד ראוי להדגיש כי סיקור ופרשנות המתעלמים ממסכת עובדתית שנבדקת ומבוקרת על ידי בתי המשפט - ועניינה המאבק במשפחות הפשע ולא המאבק במרגול - עלולים לרפות את ידי העוסקים במלאכה. שכן הנשכרים מאי מיצוי פרשת מרגלית צנעני יהיו גם הפעם בני משפחות הפשע. היינו מאושרים לו היה אפשר לבוא חשבון נוקב עם משפחות הפשע ללא צורך לערב את מרגול, אך עולם דמיוני זה לא קיים לצערי. במציאות הנוכחית האינטרס הציבורי של לחימה ללא פשרות גובר על השיקול הפרטי שייתכן שמחירו האישי גבוה.