לריק - אמריקאי בשנות ה-50 לחייו, חשוב להבהיר לי שהוא לא חובב של תיאוריות קונספירציה. והשאלה שלי הייתה בכלל "למה הגעת לכאן?" ה"כאן" הוא מרכז דוידסון, כמה מאות מטרים מהכותל המערבי, והעיתוי הוא עצרת "החזרת אומץ" של גלן בק.
ריק יודע על מה הוא מדבר. בק, עד לאחרונה בעל תוכנית יומית בערוץ החדשות האמריקאי Fox News ותוכנית רדיו פופולרית, אוהב מאוד תיאוריות קונספירציה. אפילו באירוע בירושלים, טרח בק להזכיר את כוחות האופל שינסו לעצור אותו ואת האנשים עבורם הוא ספק-מנהיג, ספק-מורה. "חלק מכם ישלם בקריירה", אמר בק כשהוא מדבר על היוזמה החדשה שלו והוסיף כי "אחרים, ובכן, ישלמו את המחיר האולטימטיבי". בחלק אחר של נאומו, דיבר על ה"זוממים שזוממים להם", בהתייחסו לדיפלומטים. אך לפני שאנחנו צוללים עמוק יותר אל שיא הביזאר, שהינו גלן בק, צריך להבין למה באמת הוא הגיע לכאן, ולמה ריק, שאינו חובב תיאוריות קונספירציה, בא איתו.
גלן בק, שהחל את דרכו התקשורתית בתוכניות בוקר ותוכניות קומיות ברדיו, עלה לתודעה הציבורית האמריקאית ב-2002, עת תוכנית הרדיו היומית שלו החלה להיות משודרת בכל רחבי ארצות הברית. הפרסונה של בק בתוכנית היא פרשן חדשות שמרן, קסנופוב בדרך כלל, בעל נבואות אפוקליפטיות וסלידה רבה ממושגים כמו "סוציאליזם" ו"פרוגרסיביזם".
ב-2006 נוצר החיבור הטבעי שבין בק לערוץ הטלווויזיה. בשנתיים הראשונות היה זה ערוץ של רשת CNN, ואילו ב-2008 עבר בק ל-Fox News, שהסלוגן שלה - "הגון ומאוזן", הוא הבדיחה הטובה ביותר בטלוויזיה האמריקאית, זאת עקב ההטייה הפוליטית הברורה שלה לכיוון השמרנות הרפובליקנית. בערוץ הזה, קיבל בק תוכנית יומית בה פרשן את החדשות עבור 4 מיליוני אמריקאים בשיא הרייטינג.
בק דיבר אל העם, והעם האזין. האזין להסברים על כך שפרוגרסיביזם הוא קומוניזם, על כך שאובמה שונא את האדם הלבן ועל כך שכוחות האופל זוממים נגד ארצות הברית. בדרך, השתמש בק בעזרים דוגמת לוח כתיבה, בו צייר את תרשימי הזרימה שקישרו בין שלל אנשים לנאצים. ביניהם, אגב, המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס, לו הקדיש בק שלוש תוכניות בשנה שעברה.
למרות הערות שיכולות להיחשב לאנטישימות פה ושם, בק נחשב ל"ידיד ישראל". בתוכניותיו מרבה לדבר על הזכות ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל (האיש נוצרי אדוק) ועל ההתמודדות של המדינה מול כוחות הרשע של האיסלאם. חבר הכנסת דני דנון, שנכח באירוע, אמר בשיחה עם וואלה! כי "אנחנו צריכים להיות גאים שיש לנו חברים כאלה, ולעבוד יחד איתם נגד האויבים שלנו. כי האויבים שלנו, האיסלאם הקיצוני, היום הם נגד מדינת ישראל ומחר הם נגד הנוצרים".
כשלפני מספר חודשים הכריז בק כי יערוך עצרת בירושלים תחת השם "מחזירים את האומץ" וביקש ממאזיניו להצטרף אליו, מספר גבות הורמו. האיש ארגן בעבר עצרת המונית בוושינגטון, אך מה פתאום הוא נוסע לישראל? אך אנשים באו. כאלף איש, רובם נוצרים אוונגליסטים מארה"ב, אך מקצתם יהודים ומוסלמים ישראלים, הגיעו לאירוע המרכזי.
גיל המשתתפים הממוצע נשק ל-50, ומרובם היה קשה מאוד להבין למה בדיוק הגיעו. ריק, אותו הזכרנו בתחילת הכתבה, אמר שהיו אלה סיבות אישיות; ננסי - גם היא בשנות ה-50 לחייה, טענה שבעלה קנה כרטיסים עוד לפני ששאל אותה. רק הישראלים ידעו למה הם באים: שני דוברי העברית עמם דיברתי לאחר האירוע אמרו כי באו "לקבל חיבוק". דבר דומה שמעתי מחבר'ה ישראלים שעמדו בחוץ עם חולצות של "לוחמי ציון". "תראה כמה אהבה", אמר אחד מהם לאחר.
ואהבה אכן הייתה שם. בכל פעם בה נפגשו אנשי בק עם חיילים - סיור מג"ב שגרתי או כל אדם אחר במדי צה"ל, הם פצחו במחיאות כפיים סוערות, וניסו ללחוץ את ידיהם של החיילים. "תודה רבה לכם" שמעתי אשה אמריקאית לחייל שפטרל על הקיר סביב האירוע, וכעשרה אנשים סביבה התחילו להריע.
טקס חלוקת פרסים ביזארי
אך מה, בעצם, היה שם, בעצרת הזאת? בתחילת האירוע, אחרי נאום חגיגי של ניר ברקת (ירושלים לא תחולק), התקיים טקס חלוקת פרסים ביזארי. ראש הישוב איתמר קיבל את פרס "החזרת האומץ" בשם משפחת פוגל, הבעלים של מסעדת "מקסים" קיבלו גם הם את הפרס על כך שלא נכנעו לטרור ובנו את המסעדה מחדש, ורמי לוי קיבל פרס על צדקה ודו קיום. "החנות שלו בגוש עציון", נאמר, "היא מופת לדו קיום בין יהודים לערבים".
גלן בק עצמו, כמו רבים וטובים לפניו, הכריז בעיר העתיקה של ירושלים על הקמת תנועה עולמית חדשה. רק שהוא היה עוד פחות ברור מאלה שבאו לפניו. הם ניסחו משנה מסודרת וארוכה, ואילו בק רק דיבר הרבה על כך שיש לאדם זכויות וחובות, ועל כך שצריך לקחת את העניינים בידיים - לא לסמוך על הממשל.
אי שם, כשכבר נכנס חזק לתפקיד המטיף, החל בק לדבר על "זכויות אדם", ועל כך שהמושג עוות לגמרי על ידי הפוליטיקאים. הפתרון: "היום, אנו לוקחים את המושג זכויות אדם ושמים אותו במקומו, כחלק הראשון של התוכנית האלהית לאנושות. החלק השני הוא אחריות. היום אני מציע דרך חדשה, אותה תובילו אתם, כיחידים, יד ביד עם אחרים. דרך בה ממשלות וארגוני כביכול-זכויות אדם זזים הצידה ואנשים מתאחדים כדי לפתור את בעיותנו. כפי שאלהים התכוון". ואז הוא די רמז שהוא עמוד האש שמאחוריו צריכה האנושות ללכת.
ומה עם המוסלמים?
גם כשנביאים נתנו לעמם משנה סדורה, היו כאלה שפירשו אותה בדרכים שונות מאוד. ואילו בק לא היה ברור מאוד, מה שגרם לי לתהות מה אנשים הבינו שהוא רוצה שיעשו. וכאן, כצפוי, התשובות היו שונות לגמרי. ריק אמר שהוא צריך לחשוב על זה, שהוא לא יודע מה לעשות; ננסי ביקשה לחזור לקהילתה ולעשות מעשים טובים; ג'ניס מטורונטו החליטה להוציא לאור ספרונים שינגדו את הפרופגנדה המוסלמית; וליביש הלר, רב בקהילה בלונדון שהגיע לאירוע, הבין מהאירוע שצריך לדבר גלויות על אהבת ישראל.
ובק? בק עלה על מטוס וטס לדרום אפריקה. ואז לדרום אמריקה. וביום ראשון הוא ינאם בטקסס. המורה הרוחני של השמרנים האמריקאים - מורמוני שאימץ את סגנון ההגשה האוונגליסטי התיאטרלי, רק מתחיל את עבודתו על המיזם הלא ברור אותו התחיל כאן. ביציאה מהאירוע אני פוגש את יעקב - צעיר חרדי אמריקאי שרוצה, בעקבות הנאום של בק, להקים באוניברסיטה בה הוא לומד בארה"ב ארגון שמקרב בין נוצרים ליהודים. ומה עם המוסלמים, אני שואל? אחרי המתנה ארוכה, יעקב עונה שגם מוסלמים אפשר. אם שלום, אז עד הסוף.