פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית חולים שדה

      בית החולים יוספטל באילת חזר לכותרות בשבוע שעבר כשנתן טיפול ראשוני לפצועי הפיגוע. בפועל מדובר במרפאה גדולה, לא יותר: 36 רופאים אמורים לתת מענה לאזור שבו חיים עשרות אלפי תושבים ומבקרים עשרות אלפי תיירים • דו"ח פנימי חסוי איתר במקום שורה של כשלים

      בשבוע שעבר, בדיוק כמו באירועים קודמים, הרוטינה חזרה על עצמה. אירוע רב נפגעים באזור אילת, כוננות מוכרזת בבית החולים יוספטל, חלק מהחולים נשלחים הביתה כדי לפנות מיטות, הפצועים מקבלים טיפול ראשוני, וכעבור זמן קצר כבר נוחתים במקום מסוקי צה"ל כדי להעביר את רובם לבית החולים "האמיתי", סורוקה שבבאר שבע, מרחק 40 דקות טיסה. כל כך קבועה ומוכרת הרוטינה, שאיש כבר לא מרים גבה איך ייתכן שגם היום, בשנת 2011, כל חלקה הדרומי של מדינת ישראל, ובייחוד העיר אילת - נתונים לחסדיה של מרפאה משודרגת, לא יותר.

      בית חולים יוספטל - אילת (יח"צ)
      הכתובת הרפואית של 65 אלף תושבי אילת והערבה, 12 אלף חיילים המשרתים באזור, ועשרות אלפי תיירים מהארץ ומהעולם. בית החולים יוספטל (צילום: יח"צ)

      בית החולים יוספטל הוא הכתובת הרפואית הדחופה של כ?65 אלף תושבי אילת והערבה, של 12 אלף החיילים המשרתים באזור ושל עשרות אלפי תיירים מישראל ומשאר העולם השוהים בעיר בכל ימות השנה. הוא גם ינקז אליו נפגעים מכל אירוע שיתרחש באזור הערבה ובחצי האי סיני - כפי שקרה בתאונת הדרכים הקטלנית של התיירים מרוסיה בדצמבר 2008, שלאחריה הגיעו לבית החולים עשרות נפגעים, ובפיגועי הטרור בחופי סיני ובמלון הילטון טאבה ב?2004. קופת חולים כללית, הבעלים של בית החולים מאז הוקם ב?1968, כותבת באתר שלה: "למרכז הרפואי יוספטל חשיבות אסטרטגית (לאומית) בשל מיקומו בדרום הארץ, כ?240 ק"מ מבאר שבע, בעיר תיירות מובילה, בין שתי מדינות ערביות - מצרים וירדן". אבל תחקיר "ישראל היום", המתבסס על מסמכים, על דו"חות פנימיים ועל שיחות עם רופאים בכירים שעבדו או עובדים בבית החולים, חושף את הדרך הכושלת שבה מתפקד בית החולים, תפקוד שלא נראה כמותו בשום בית חולים ציבורי בישראל.

      רק 65 מיטות אשפוז יש ביוספטל, כגודלן של מחלקה וחצי בבית חולים במרכז הארץ. רק 36 רופאים עובדים בבית החולים. אבל במחלקה לרפואה דחופה (חדר המיון) מבקרים מדי שנה כ?60 אלף בני אדם. מדו"ח פנימי של קופת חולים כללית עולה כי בחדר המיון של בית החולים מועסק רק רופא מומחה בכיר אחד, שהוא גם מנהל המחלקה וגם הכונן ברוב ימי החודש. כל שאר הרופאים הכוננים בבית החולים הם חסרי כל התמחות ברפואה דחופה או בכל תחום רפואי אחר. זאת בזמן שבכל בתי החולים האחרים בארץ מוצבים בשעות הלילה ובסופי השבוע רופאים מתמחים בכל המחלקות - כל רופא לפי תחום התמחותו - מה שמאפשר מתן מענה רפואי מיידי מרופאים מיומנים בבעיה הספציפית של כל חולה. מתברר גם כי ביוספטל מופעלת יחידת טיפול נמרץ לטיפול בחולים הקשים ביותר, אף על פי שאין בבית החולים אפילו רופא אחד שמומחה בתחום זה. בכל מחלקות בית החולים, מלבד המחלקה הגינקולוגית, אין מ?16:00 ועד 08:00 למחרת, ובכל סופי השבוע והחגים - רופא מומחה בתחומים רפואה פנימית, כירורגיה, אורתופדיה וילדים. הסמכות הרפואית היחידה בשעות אלה לטיפול מיידי בחולים היא של שלושת הרופאים התורנים במיון, שהם חסרי כל התמחות.

      "השימוש במונח בית חולים לגבי יוספטל הוא מטעה ובהחלט לא מדויק", אומר גורם רפואי בדרום הארץ, המעורה במתרחש בבית החולים. "זו אגדה. מדובר לכל היותר במוקד רפואי מורחב של קופת חולים. הציבור צריך לדעת שהשירותים הניתנים שם אינם עומדים בחלק ניכר מהסטנדרטים של בית חולים מודרני. אנשים עם בעיות רפואיות כגון מחלות לב או נשים בהריון מתקדם, מוטב שיחשבו פעמיים לפני שהם יורדים לאילת".

      מסוק צהלי יוצא מבית החולים יוספטל,פיגוע בדרום, אוגוסט 2011 (רויטרס)
      במקרה של אירועים עם נפגעים רבים, מסוקי צה"ל מעבירים את רוב הנפגעים לבית החולים "האמיתי", סורוקה שבבאר שבע, מרחק 40 דקות טיסה. מסוק מפנה פצועים לבאר שבע בזמן הפיגוע בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

      לפני כשנתיים נפטר בבית החולים צעיר תושב אילת כתוצאה מכשל נשימתי. ממצאי החקירה של קופת חולים כללית, שהוגשו להנהלת הקופה בספטמבר 2009, נשמרו עד עתה הרחק מעיני הציבור. על פי עדויות הרופאים והמנהלים בבית החולים, בשנתיים מאז הוגשו הממצאים לא השתנה דבר בסדרי העבודה וההשגחה הרפואית בבית החולים. החקירה העלתה כי במשך שלושה ימים הגיע החולה לחדר המיון שלוש פעמים עם תלונות חוזרות על חום ושיעול. בביקורו השלישי, בשעה 15:40, הוא אושפז במחלקה הפנימית, אך רק למחרת בצהריים נבדק לראשונה על ידי רופא והועבר לחדר טיפול נמרץ במחלקה הפנימית. החולה המשיך לסבול מרמה נמוכה של חמצן בדם וברקמות הגוף, אבל נבדק על ידי רופא מומחה בכיר רק ב?22:00. בשלב זה החלו להנשים את החולה, אך מצבו הידרדר ובוצעה בו החייאה. לאחר כשעה נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

      לפי מקור רפואי בכיר הקשור למקרה, את החקירה הפנימית הרגישה ניהלו שני רופאים בכירים בקופת חולים כללית: ד"ר עמירם לב, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים העמק בעפולה, וד"ר עליזה זיידמן, מנהלת מחלקה פנימית בבית החולים השרון בפתח תקווה. הוועדה קבעה שלא נמצא קשר ברור בין הכשלים בתפקוד בית החולים לסיבת מותו הסופית של החולה, שלא היו לפגמים שהתגלו בחדר המיון של בית החולים השלכות לגבי הצלחת הטיפול בחולה ושאי אפשר לקבוע בוודאות שאילו הונשם החולה לפני כן היה מותו נמנע. ואולם, נתגלתה שורה ארוכה של ממצאים מטרידים מאוד על אופן העבודה של כל מחלקות בית החולים. ד"ר אבי גולדברג, מנהל בית החולים, העיד בפני הוועדה כי מלבד ד"ר קובי ארד, מנהל המחלקה לרפואה דחופה, שהוא רופא מוערך הנחשב לעילוי בתחומו, כל הרופאים האחרים בחדר המיון אינם מומחים בשום תחום רפואי ורובם "רופאים צעירים שסיימו לימודים וסטאז' ללא כל התמחות". גולדברג הוסיף כי היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים ממוקמת בתוך המחלקה הפנימית - שיש בה אמנם ציוד "סביר", אבל אין בה שום רופא או אחות שהם מומחים לטיפול נמרץ. הרופאים במחלקה הפנימית ממונים גם על הטיפול הנמרץ - תופעה שלא קיימת בשום בית חולים אחר בישראל.

      הוועדה מצאה כי בעת שהחולה ביקר בחדר המיון של בית החולים, לא נלקחו ממנו בדיקות מעבדה בסיסיות, צילום החזה שלו לא פוענח על ידי רופא מומחה, לא היתה התייחסות לנושאים קריטיים החיוניים במקרים של חולים עם קושי בנשימה ולא נרשם בתיק הרפואי, כמתחייב, פירוט של הבדיקה הגופנית של החולה. למרות מצבו המידרדר של החולה וקשיי הנשימה שלו, לא תועד שום מעקב רפואי במחלקה הפנימית במשך כ?20 שעות והוא לא קיבל טיפול רפואי הולם. בחדר טיפול נמרץ לא קיבל החולה תמיכה בנשימה במשך עשר שעות, אף על פי שבאותן שעות סבל מהחמרה נוספת במצב נשימתו, ולא נעשו לו בדיקות מעבדה חיוניות וצילום רנטגן נוסף. האחיות בטיפול נמרץ "סמכו על הכונן הבכיר, שמצידו סמך על הדיווחים שלהן... נראה שלאחיות טיפול נמרץ יש הסמכה וניסיון בטיפול בחולה המונשם, אך לא נראה שיש רצון לערב גורמים נוספים מבית החולים... עובדה שאולי היתה מעוררת גורם מחוץ למחלקה להתערבות נשימתית מוקדם יותר".

      ועדת החקירה קבעה כי "התנאים המיוחדים של בית החולים יוספטל וריחוקו הגיאוגרפי משפיעים על שיטות העבודה בו. אין רופא תורן לכל מחלקה, ורופא חדר המיון מכסה את כל מחלקות בית החולים, מלבד מחלקת נשים ויולדות. הרופאים שמבצעים את התורנויות אינם מומחים כלל, וחלקם בתחילת דרכם הרפואית. יש אמנם רופאים כוננים למחלקת המיון ולמחלקות האשפוז (רופאים בכירים שנמצאים בביתם ונותנים ייעוץ טלפוני או מוזעקים לבית החולים בשעת הצורך) - ואולם, ברגע שחולה מגיע למחלקה אין רופא במחלקה, ושיקול הדעת להתייעצות עם כונן הפנימית... ניתן בידי אחיות המחלקה. אין במחלקות רצף טיפולי רפואי בשעות התורנות - כל יום בשעות הערב והלילה, ובכל סופי השבוע".

      החקירה הפנימית חשפה עוד כי בחדר המיון של יוספטל "אין פענוח מסודר של מומחה רנטגן לתצלומים (למעט אם מדובר בבדיקת סי.טי). במצב זה, הרופא הלא מיומן אשר יושב במיון רואה מקרים מכל תחומי הרפואה כמעט, כולל אורתופדיה, כירורגיה וילדים, והוא גם אחראי לפענח בעצמו את הצילומים - בניגוד למצב בחדרי המיון בבתי חולים אחרים". על המחלקה לטיפול נמרץ נקבע: "עובדים בה אותם רופאים שעובדים במחלקה הפנימית ומבצעים תורנויות מיון, ללא כל הכשרה מתאימה לעבוד כרופאי טיפול נמרץ וללא מעורבות רופאים מרדימים. הידע הוא בעיקר על סמך ניסיון מעשי, ואין כל הכשרה מיוחדת לרופאי המחלקה".

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      "מנסים לעשות את המיטב"

      ד"ר ארד, המנהל הקבוע של המחלקה לרפואה דחופה ביוספטל, ורעייתו ד"ר טובה ארד, מנהלת המחלקה הפנימית בבית החולים, שהו בארה"ב בזמן מקרה המוות שנחקר. כל אחד מהם הוחלף באותה העת, בנפרד, על ידי רופא מומחה בכיר שהגיע ממרכז הארץ. ארד (56) הגיע ליוספטל לפני כ?14 שנים ונחשב רופא מצוין בתחומו. בפגישה עימו השבוע ביוספטל הוא ניסה לפוגג את החששות מתפקודו הלקוי של בית החולים. לדבריו, בגלל שיטת העבודה של בית החולים, שבה הרופאים התורנים בחדר המיון אחראים גם למענה הרפואי במחלקות האשפוז - מצאו בבית החולים כמה דרכים לשיפור המענה הרפואי לחולים במחלקות ובחדרי המיון.

      מערכת "הבלמים והאיזונים" כוללת, לדבריו, תהליכים ממושכים של הכשרה לרופאים לפני שניתן להם אישור לעשות תורנות בחדר המיון, וכן מערכת מחשב, שמעבירה את בדיקות הרנטגן לפענוח בביתם של הרופאים הכוננים. ארד מודה ש"השיטה אינה אידיאלית, אבל כדי לשנות אותה אנחנו צריכים להגדיל את מצבת כוח האדם בחמישה רופאים, ולא ברור מאיפה נגייס אותם, על רקע המחסור ברופאים בארץ. בבתי חולים רבים בעולם, כולל בארה"ב, עובדים עם תורנים שאינם עובדים קבועים של בית החולים".

      ארד אומר שבגלל שיטת העבודה בבית החולים, העומס המוטל על הרופאים הכוננים גדול מאוד בהשוואה לבתי חולים אחרים בארץ. "כל אחד מהרופאים המומחים הבכירים כאן הוא כמעט יחיד סגולה. המשמעות היא שהעומס שמוטל עלינו עצום. אצלנו, הרופאים התורנים לא מתלבטים אם להתקשר לרופא הכונן ביום ובלילה. אני זוכר שפעם ספרתי במהלך סוף שבוע אחד 31 התייעצויות טלפוניות. אני גם מגיע לבית החולים בעצמי בתדירות הרבה יותר גדולה מאשר כל בית חולים אחר. ברור שיש כאן אנומליה".

      ואיכות הטיפול בחולים לא נפגעת?
      "אני חושב באמת ובתמים שאנחנו נותנים כאן רפואה דחופה נכונה וטובה יותר - ומהירה יותר - מהרבה בתי חולים. אבל אנחנו שואפים לשפר את הרפואה הדחופה".

      לגבי החולה עם הכשל הנשימתי, שמת בבית החולים ב?2009, אומר ארד: "היה כאן כשל נקודתי, אבל לא כישלון של השיטה".

      לא היה הכרחי שבגלל המיקום האסטרטגי של אילת, בית החולים יקבל תקציבים מהמדינה כדי לתפקד בצורה סבירה יותר?
      "כן. אבל אם היה ניתן לי התקציב לאיוש המשרות, היה לי קושי לאייש את המשרות. ברור שאנחנו צריכים מומחה לטיפול נמרץ, רופא כירורג, רופא מומחה שלישי ורופא מומחה רביעי לגינקולוגיה. להביא רופאים מומחים זו משימה קשה מאוד, והראיה היא שיש לנו תוכנית מלגות לרופאים - שמקבלים במשך שלוש שנים 375 אלף שקלים, שזה סכום לא מבוטל. אבל בשנים האחרונות הצלחתי להביא רק רופא אחד בתוכנית הזו, שגם הוא פרש בינתיים ועובר עכשיו לרפואת משפחה ומוותר על הכסף הזה. זה בית החולים היקר לתפעול במדינת ישראל, בכל מדד שתבדוק את זה. בסופו של דבר, מדינת ישראל רוצה שקופת חולים כללית תסבסד את בית החולים ותחזיק אותו, ואנחנו שוב מגיעים למשרד האוצר וזה מונח לפתחם. אנחנו מנסים לתת את המיטב".

      תשכחו מצנתור

      "הבעיה המרכזית של בית החולים יוספטל היא מחסור חמור בכוח אדם מיומן ובציוד רפואי", אומר גורם רפואי מדרום הארץ. "אין בבית החולים רופא תורן לכל מחלקה, והתורנים בחדר המיון נותנים מענה רפואי מיידי לכל המחלקות ולכמה תחומי רפואה, אך אף אחד מהם אינו מומחה ואפילו לא מתמחה. זו בעיה מתמשכת וארוכת שנים שידועה היטב לכל הגורמים - ובכל זאת לא נפתרת באופן משמעותי. הרופאים הזוטרים אינם אפילו רופאים מתמחים, כי בית החולים אינו מוכר להתמחות במרבית תחומי הרפואה והמחלקות. לכן המענה הרפואי שמקבלים החולים ברוב שעות היממה - מ?16:00 עד הבוקר ובסופי שבוע - ירוד בהרבה ביחס למרבית בתי החולים בישראל. בית החולים אינו ערוך לטפל כראוי באנשים שסובלים מהבעיה השכיחה של אוטם לבבי, ואין ביכולתו לבצע צנתור לב - פעולה בסיסית ומתבקשת בימינו, וללא ספק גם פעולה מצילת חיים. צריך לזכור שאילת מנקזת בסופי שבוע ובחגים הרבה אנשים בגיל שמעמיד אותם בסכנה להתקפי לב, ובגלל שלא פועלת בו יחידת צנתורים, הם לא יכולים לקבל את הטיפול האלמנטרי בשעת חירום - כזה שאפשר לקבל כמעט בכל חדר מיון בישראל".

      על פי ד"ר ארד, "אם אתה מגדיר שצנתור לב הוא הסטנדרט הרפואי היחיד ואין בלתו, אז אף אחד לא צריך לגור באילת. אבל במדינות רבות בעולם חולים עם אוטם בשריר הלב מקבלים את הטיפול התרופתי להמסת קרישי הדם בעורקי הלב, ואנחנו מפעילים את המודל הזה כמודל של עניים".

      לפי הנתונים שבידי ארד, "מדי שנה יש כ?150 מטופלים ביוספטל שנזקקים לטיפול הזה, והוא ניתן להם במהירות: בתוך כתשע דקות בממוצע. החולים האלה מועברים באמבולנס לבית החולים סורוקה, ולרוב מתברר שהטיפול שניתן להם ביוספטל הביא לפתיחה של עורקי הלב הסתומים ושהצנתור שלהם לא צריך להיעשות בדחיפות. אנחנו לעולם לא נהיה שיבא, השאלה היא אם במגבלות הגודל שלנו אנחנו עושים את המיטב. לדעתי כן. אנחנו מוציאים מים מן הסלע. ברור שמגיע לנו יותר, אבל יש כאן אילוצים וקושי גדול להביא רופאים בכירים נוספים".

      הכללית: "משקיעים בשיפוץ"

      הנהלת קופת חולים כללית מסרה בתגובה: "הקופה משקיעה ותשקיע בשנים הקרובות סכומי כסף חסרי תקדים בשיפוץ ושדרוג בית החולים, כל זאת מתוך מחויבות לאומית גרידא. החשיבות הלאומית עוד גוברת לאור אירועי הימים האחרונים, שבהם ניהל בית החולים (כמו בעבר) אירוע רב נפגעים על הצד הטוב ביותר. חשוב לציין בעת זו את מעורבותו ותמיכתו של ראש עיריית אילת, מאיר יצחק?הלוי, אשר שותף ותומך בתוכנית התחדשות בית החולים.

      "בימים אלו נכנס בית החולים לתהליך אקרדיטציה (תהליך בחינה המעריך את איכות הטיפול במטרה לעודד שיפור; ר"ר), תהליך איכות ובטיחות הקיים בכל בתי החולים של הכללית ומייחד אותם מבחינות איכות הטיפול ובטיחות המטופל. הסטנדרטים שבהם יעמוד בית החולים במסגרת התהליך הם מן המחמירים בעולם, והם נקבעים על ידי ארגון בינלאומי מוביל. חשוב לציין כי צעדים אלו של הכללית משמעותיים וישנו את פניו של בית החולים, אך הם אינם מספיקים. אנחנו בהחלט מצפים כי מדינת ישראל תהיה שותפה אקטיבית יותר בצד הפיננסי ובלקיחת אחריות על תושבי אילת, הסביבה והמבקרים הרבים בעיר זו".

      קופת חולים כללית מטילה חלק גדול מהאשמה גם על המדינה. בשנים האחרונות העלתה הנהלת הקופה כמה פעמים את הדרישה שהמדינה תממן את תפעול בית החולים, מתוך ראיית החשיבות הממלכתית בהמשך פעולתו התקינה. במסגרת תביעת רשלנות שמנהלים בימים אלה הורים שבתם נולדה בבית החולים ב?1999 ומאז נותרה פגועה באופן קשה, העלתה הקופה טענות קשות נגד משרד הבריאות. במסגרת התביעה העלו ההורים טענות על תפקוד בית החולים, טענות שנדחו כולן על ידי הקופה. אולם הקופה, בצעד יוצא דופן, הגישה לפני כשנה "הודעה לצדדים שלישיים" לבית המשפט, ובה טענה נגד משרד הבריאות שיש לו "מודעות מלאה לעובדה כאל בית החולים יוספטל חסר את האמצעים לתת את השירות כפי שמקובל במרכז הארץ, וההתייחסות אליו היא כאל בית חולים פריפרי". הקופה ציינה עוד כי בתקופות החגים אוכלוסיית העיר מוכפלת, "וחרף זאת נדרש בית החולים לתת שירותים רפואיים במתכונת הקיימת... (משרד הבריאות) לא דאג להעביר לבית החולים תקציבים להעסקת רופאים תורנים, כולל רופאים מרדימים ואחיות במתכונת ובהיקף כנהוג וכמקובל בבתי חולים במרכז הארץ. כמו כן לא דאג משרד הבריאות להעביר תקציבים שיאפשרו הפעלת שירותי מעבדה מתקדמים ולא העביר תקציבים שיאפשרו הקצאת כלי טיס להטסת מקרי חירום לטיפול בבתי חולים במרכז הארץ".

      משרד הבריאות דחה בתשובתו את הטענות, ובהמשך משכה הקופה את הודעתה לבית המשפט.

      מנהל יוספטל: "הטיפול כאן לא פחות טוב מבמרכז"

      מנהל בית החולים יוספטל, ד"ר אבי גולדברג, נמצא בשבועיים האחרונים בחופשה בחו"ל ומחליף אותו זמנית כממלא מקום ד"ר זיו רוזנבאום, מהנהלת קופת חולים כללית, שגם היה בבית החולים בזמן פינוי הפצועים מאירועי הטרור. "בשל מיעוט הרופאים העובדים בבית החולים, נושאים הרופאים בנטל אחריות כבד מאוד", מסר ד"ר גולדברג בשיחה טלפונית. "הרופאים הכוננים נמצאים לרשות בית החולים במשך כל ימי החודש. אני לא חושב שהטיפול שניתן כאן הוא פחות טוב ממרכז הארץ, חד?משמעית לא".
      עוד אמר ד"ר גולדברג כי בית החולים מנסה להתגבר על המחסור בכוח אדם במקצועות דוגמת טיפול נמרץ וקרדיולוגיה אך הוא הדגיש שיש קושי גדול מאוד לגייס רופאים לעבוד באילת, ובית החולים לא מצליח למלא את התקנים הקיימים בחלק מהמקצועות.

      ד"ר גולדברג הדגיש עוד כי באירועים המוניים ובתאונות קשות, בית החולים מתפקד לפי הנחיות משרד הבריאות וצה"ל כבית חולים שתפקידו למיין את הנפגעים, וציין כי הדבר נכון מאוד מבחינת הישרדות הנפגעים שמקבלים טיפול חשוב וקריטי עד לפינוי מבית החולים.

      חשוב לציין עוד שבבית החולים החלו בחודשים האחרונים במימוש תוכנית השיפוצים הנרחבת של כל מחלקות בית החולים בעלות של כ?70 מיליון שקלים שיושקעו מכספי קופת חולים כללית, משרד הבריאות וכספי תורמים. במסגרת השיפוץ יחוזק מבנה בית החולים כולו על פי תקן נדרש לרעידות אדמה, בתחילת 2011 הוחל בפרויקט שיפוץ והרחבה של כלל מחלקות האשפוז, לרבות אגף חדרי הניתוח והמכונים. ההרחבה כוללת בניית מחלקה לרפואה דחופה חדשה ומרווחת שתכלול 30 מיטות, שתי עמדות טראומה, שתי עמדות טיפול נמרץ, שני חדרי בידוד, עמדות מיון וחדרי בדיקה. בנוסף, שיפוץ מחלקת הילדים נמצא בימים אלה בשלבי סיום, והמחלקה הותאמה לרמת הדרישות והצרכים העדכניים.

      "בית החולים נמצא בהתקדמות"

      ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בית החולים יוספטל סובל מבעיות בתשתיות ובכוח אדם עקב היותו בית חולים פריפרי. משרד הבריאות וקופת חולים כללית תומכים בבית החולים, לרבות בהקצאת אמצעים ותקציבים, ובית החולים אכן נמצא בהתקדמות, הן מבחינת תשתיות והן מבחינת המשאב האנושי ומסלולי רוטציה של מתמחים וסטאז'רים בבית החולים. תוכניות משיכת המתמחים והמומחים לפריפריה יהיו נדבך חשוב בשיפור הטיפול בתושבי ובתיירי העיר אילת.

      "משרד הבריאות מקיים בקרה על בית החולים, ולקראת חידוש רישיון ההפעלה בינואר 2011 נמצא כי מרבית ההמלצות מבקרה קודמת יושמו, ובכללן מספר לא מבוטל של שיפורים בתחומי כוח האדם. יש לציין שמנכ"ל משרד הבריאות והנהלת המשרד ביקרו אף הם בבית החולים לפני כמה חודשים, ויתר על כן, סגן שר הבריאות נמצא בקשר עם בית החולים וראש העיר על מנת לסייע ככל האפשר.

      "בעיית כוח האדם באילת, בדומה לכל מקום אחר בפריפריה, ידועה והוא נושא לטיפול ממושך על ידי משרד הבריאות והאוצר. משרד הבריאות נוקט שורה של צעדים לשיפור המצב, ובכללם הטבות לרופאים. אחד הנושאים שעומדים על הפרק במשא ומתן בין ההסתדרות הרפואית ובין האוצר הוא האמצעים וההטבות שיינתנו לרופאים שיבחרו לעבוד בפריפריה לכשייחתם ההסכם. השנה התווספו ליוספטל שני מומחים, אחד בתחום האורתופדיה והשני בתחום רפואת ילדים. העסקתם פתחה תחומים חדשים לטיפול שהיה בעבר חסר. לעומת זאת, נמצא כי חסר מרדים וקיים קושי בגיוסו.

      "למרות המחסור בכוח האדם, הנהלת בית החולים עושה את המיטב לשיפור תחומים רבים, ובהם קידום הבטיחות, בקרת רשומה רפואית ושיפוץ מרבית היחידות בעלות של כ?70 מיליון שקלים. משרד הבריאות תומך מדי שנה בבית החולים על ידי העברת תקציבי תמיכה לקופה במסגרת הסכמי ייצוב עם קופת חולים כללית. במסגרת זאת הוענקו לבית החולים מדי שנה עשרות מיליוני שקלים.

      "באשר לטיפול בנפגעי טראומה - קיימת תוכנית לאומית לתגבור מערך הרופאים והאחיות בבית החולים באירועים רבי נפגעים, ותוכנית זאת הופעלה הלכה למעשה באירועי הטרור בטאבה, בתאונת האוטובוס ובאירועי הטרור סמוך לאילת בשבוע החולף".