פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עדיין לא הסיבוב האחרון

      צה"ל היה בעיצומה של פעילות מגוונת אפילו עם הפתעות לאויב כאשר הממשלה לחצה לפני אור ראשון על דוושת ה"עצור" ובחרה לפעול בשיטת התעייה והמבחן. חמאס יזם את הפסקת האש בפנייה ישירה למצרים. הוא עשה כן בפעם הראשונה מאז החלו הדו-קרבות מהסוג השכיח. לא ירה בעצמו. זה חידוש וכדאי לבדוק לאן פניו ובעיקר מדוע.

      במקביל כיכר תחריר רוחשת משטמה כלפי ישראל אך המועצה הצבאית בקהיר מתלבטת בין היענות להמון הנבער מדעת לבין שיקול צונן. בהתחבטותו ביקש העומד בראשה חוסיין טאנטאווי שישראל לא תפגע בחמאס. זה יכביד על משטרו לקנות לו אחיזה בדעת הקהל המצרית. ישראל מודעת לכך שהמועצה הצבאית השלטת במצרים מאבדת מכוחה וממעמדה. אך מה? לירושלים אין את המותרות לגלות אדישות לנוכח האפשרות שטנטאווי וחבריו ייעלמו מהזירה מוקדם מדי. כל דחייה עדיפה על פני החלופה האיסלאמית הקיצונית.

      בברירה שעמדה לפני הממשלה היא בחרה במדיניות המבוגר האחראי והסכימה להפסקת אש קודם שארגוני הטרור נענשו כראוי על הרצח מצפון לאילת ועל ירי הטילים לעבר יישובים במרכז הארץ ובדרומה. זה הותיר טעם מר. גם תחושה כי ההרתעה שהיתה גלומה במבצע עופרת יצוקה מוצתה. אך לרוע המזל ניתן לקבוע שהסיבוב אשר הסתיים כנראה אתמול אינו האחרון והזדמנות לבוא חשבון עם הטרור הפלשתיני לא תחסר.

      בנקודת זמן זו שבה פעל אלי ישי לצרף את קדימה לממשלת אחדות יצאו דובריה המרכזיים בקריאה ליזום מהלך למוטט את שלטון חמאס בעזה. זו הצעה שיש לדון בה בכובד ראש. בלי להקניט איש. בלי לבוא חשבון עם העבר. ציפי לבני ושאול מופז וחיים רמון ויוחנן פלסנר ורונית תירוש נשמעו מתוזמנים ומתואמים. אבל איך לסלק את חמאס מזירת הדרום אם הם לא הירשו לעצמם להציע חדירה יבשתית לרצועת עזה? דיברו על סיכול ממוקד. רעיון יפה. כפי שצה"ל חיסל בהצלחה את ראשי הוועדות מייד עם האירוע בנגב אפשר במהלך איטי ועקבי לפגוע גם במנהיגי חמאס. זה יעיל לזמן ניכר. אך יש לכך מחיר שהוא גם תנאי: המשך שיגור הטילים לעבר באר שבע ואשדוד ואשקלון ושדרות וידיעה מראש כי ישראל לא השכילה להצטייד במלאי של סוללות כיפת ברזל לצמצום משמעותי של הנזק ולפיכך לא ייתכן למוטט את שלטון חמאס בלי חדירה יבשתית ארוכה ועמוקה וממושכת לעזה.

      פעמיים יזמו ממשלות קדימה מהלכים צבאיים דרמטיים. פעמיים לא שקלו מראש מה מחירם. פעמיים גם לא השלימו אותם כראוי. האם הפעם מציעים ראשי קדימה "ללכת עד הסוף?" על כל הסיבוך הלוחמני והבינלאומי הכרוך בכך? תשובתם חשובה. הם אינם יכולים לחמוק ממנה. משתינתן - ראוי שהממשלה תשקול אותה בכובד ראש.