את השבת האחרונה בילה נשיא טורקיה עבדוללה גול בנסיעה לסעודיה ובשיחות עם המלך הקשיש על המתרחש בסוריה. הוא עידכן אותו בפגישתו של שר החוץ הטורקי אחמט דבוטוגלו עם נשיא סוריה בשאר אסד, באולטימטום בן השבועיים שהציבה טורקיה לאסד ובדבר שתי החטיבות ששיגרה טורקיה לגבול בין שתי המדינות. במצב שבו העולם מתבונן ממרחק באלימות שבה נוהג אסד באזרחיו, וארה"ב עושה להטוטים מילוליים כדי לגנות ולבקר אך לא לקרוא לאסד לנטוש את תפקידו - זו בשורה מעניינת.
אני מודה: לא קל להבין את טורקיה של טאיפ ארדואן, אבל אי אפשר שלא להודות במרכזיותה החדשה במזרח התיכון. זה החל במנהיג בכלא, שעמיתו ייצג אותו בתפקיד ראש הממשלה, עד שארדואן השתחרר והפך את גול לשר חוץ, ואחר כך - לנשיא. זה נמשך במאמץ להוכיח כי גם ראש מפלגה דתי יכול להיות אדם מודרני המפתח את ארצו, בתמונתו של אטאטורק, ומקדם את התקרבותה של ארצו אל החברות באיחוד האירופי. זה השתנה עם תחושת הדחייה מאירופה, עם אוריינטציה חדשה כלפי העולם המוסלמי, עם דחיפת הצבא אל השוליים, ועם החרפת הביקורת על ישראל.
התמונה הבאה היתה יצירת תדמית של הסולטן החדש, מי שרוצה לקומם את הריסות הממלכה העות'מאנית ולהבריא את "האדם החולה על הבוספורוס", עם שר חוץ משונה קצת, אינטלקטואל יומרני המבקש למנוע כל חיכוך עם כל שכן, ולמרות זאת מוצא עצמו מסוכסך עד צוואר. כל זאת לצד עימות מדיני קשה מול ישראל, שהלך והחמיר מעופרת יצוקה ועד למרמרה לקראת הבחירות האחרונות לפרלמנט באנקרה.
החלום על אפס חיכוכים בינלאומיים היה חזון ילדותי
עכשיו, לאחר ניצחון בבחירות שאין בו די כדי לשנות חוקה אבל עם תמיכה ציבורית גדולה דייה להתעמת עם ראשי הצבא, עומד ארדואן במצב חדש ומאתגר: כדי לערוך את השינויים בחוקה שיאפשרו לו להתמודד על שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא יצטרך להגיע לפשרות עם המיעוט החילוני בפרלמנט, ויהיה עליו להתמתן בתחומים שונים.
לנוכח ההתפתחויות בארצות ערב הוא כבר מבין שהחלום על אפס חיכוכים בינלאומיים היה חזון ילדותי, ובכלל זה הרומן עם סוריה ועם איראן.
ולפתע הוא מגלה כי נותר המבוגר האחראי בסביבתה של טורקיה: חוסני מובארק נעלם, בן עלי נעלם, עבדאללה מלך ירדן חלש מדי, עבדאללה מלך סעודיה זקן מדי, ואילו בשאר אסד הסורי נלחם על חייו.
כשהוא במיטב שנותיו, עומד בראש מדינה מוסלמית בעלת אוכלוסייה של כ-73 מיליון תושבים ויכול להצביע על צמיחה כלכלית מהירה המעניקה לו אפשרות גם להשפעה כלכלית מחוץ לגבולות ארצו - עשוי ארדואן, המשלב תפיסה אידיאולוגית דתית עם פרגמטיזם כמעט ציני מבחינה פוליטית, להפוך לגורם מייצב ומשפיע מאוד באזור.
זה כמובן אומר משהו גם מבחינתנו. אם ממשלת ישראל תאמץ, גם בהיבט הטורקי, את עמדתו הגאה והלאומית של הדיפלומט מספר אחת שלנו, אנו עלולים לשלם על כך מחיר גבוה ומיותר.