פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המודל הוא שבדיה או קובה?

      למחאה שהחלה באמצע חודש יולי יש כמה הישגים לא מבוטלים. הראשון שבהם הוא השפעה מהותית על סדר היום הציבורי, ונראה שאנחנו נמצאים לפני סידרת הישגים קונקרטית שישיגו המוחים. אלא שלא בטוח שרוח ההישגים הזאת תישמר, משום שכבר עתה נראה שהרוח המהפכנית הלוהטת הנושבת מהמאהל בשדרות רוטשילד לא תסתפק, ככל הנראה, בדו"ח שיציג פרופ' טרכטנברג.

      "מחאה אדומה"

      מסיבת העיתונאים שכינסו אתמול בכירי השמאל הכלכלי-חברתי מהאקדמיה רק ממחישה לאן נושבת אותה הרוח: פריצת מסגרת התקציב, עוד מיסים, שינוי יסודי של השיטה. מהפכה סוציאליסטית מנשבת מכיוון כיכר הבימה. אולי עדיף לכנותה בשם "מחאה אדומה", לנוכח ריבוי הדגלים האדומים. כן, גם אלה עם המגל והפטיש שהתנופפו בהפגנות, ואני בספק אם מניפיהם הצעירים יודעים את ההבדל בין מה שסימלו למה שהובילו בפועל, והוא, איך נגיד, מתחיל להזכיר את נעימות האינטרנציונל הסוציאליסטי. "עולם ישן עדי היסוד נחריבה, מגב כפוף נפרק העול" וכיו"ב.

      הבעיה היא שמי שישלם את החשבון שיגישו לו המהפכנים, בסופו של יום, הוא דווקא מעמד הביניים. הרי אם יתקבלו הדרישות לפריצת מסגרת התקציב והעלאת המיסים - הן יוגשו קודם כל לאותו מעמד רחב שאחראי ממילא לקופת המדינה. כל הפנטזיות על כך שהעשירים ישלמו את כל החשבון הן בדיוק הדבר שממוטט פעם אחר פעם את חזיונות השווא של הסוציאליזם הקיצוני. אז אנא, הפסיקו לפנטז על שבדיה. אפשר לדבר גם על קובה, צפון קוריאה, מזרח גרמניה ובריה"מ.

      היו צריכות, כנראה, לעבור 30 שנה מאז החל הפירוק הכואב של המשק מזרועות השליטה האינסופיות של מפא"י, כדי שהציבור ישכח את מה שהוריו מאסו בו והצליחו לפרק בעמל כה רב. הזרועות החזקות של מפא"י לא פורקו לחלוטין, דרך אגב. הן עדיין חזקות מתמיד: ההסתדרות שבאמצעותה שולטים ועדי העובדים החזקים במונופולים הגדולים של המשק, כמו גם משרדי הממשלה שמוחזקים על ידי עובדים מאוגדים שאין דרך לפטר אותם ולדרוש מהם להתייעל. כן, שרידי הסוציאליזם הישן ממשיכים לעלות לנו במיליארדים רבים.

      הערגה לסוציאליזם - הורדת רמת החיים

      אבל ההפרטה הנוראה שאנשי המהפכה מדברים נגדה הכניסה גם דברים טובים. בלעדיה היינו כנראה עם מפעיל סלולרי אחד במדינה, כמו שהיה בין 1986 ל-1994, בשנים שרק פלאפון של בזק הציעה שירותי סלולר. היינו מחכים אולי כמה חודשים טובים לקו טלפון כמו שהיה בימי מפא"י. או נאלצים ליהנות מפתרונות בסגנון המחיקון, אותו מכשיר שמחק את הצבע מהטלוויזיות של ה"עשירים" בתחילת שנות ה-80 והונהג על ידי רשות השידור שהיה לה ערוץ טלוויזיה אחד ויחיד. והכל, כמובן, ברוח האחידות. כי אין דבר יפה יותר מדירת שיכון רעועה, ריבית ענקית על המשכנתא ואיסור להוצאת הון זר מהמשק - גם כשיוצאים לטיול בחו"ל. כל מיני דברים שהיו לחם חוקה של מפא"י ההיסטורית.

      הערגה לסוציאליזם, או בקריאה המוכרת שלה: העם דורש צדק חברתי, משמעותה הורדת רמת החיים, בריחת ההון הזר מהמדינה ועבודה קשה שתסתיים בתשלום מיסים גבוהים. נחשוב שאנחנו כמו שבדיה, אבל נרגיש יותר כמו קובה.