נפילת הטייקונים? לא סיבה לחגיגה

את המכה הזאת הטייקונים לא צפו.

נכון, כולם יודעים להגיד שהבורסה עלולה להתרסק. אבל מעיכה כזאת של ניירות הערך הבולטים שלהם, אפשר לשער שגם הטייקונים לא העלו על דעתם.

זה היה שבוע שבו בתנועת מלקחיים לחצו שני גורמים את ניירות הערך של אנשי העסקים הבולטים. מצד אחד, המשקיעים המבוהלים שמשכו כספים מקרנות הנאמנות ומשוק ההון בצורה ישירה. מהצד השני, דעת הקהל שאחרי חודש של הפגנות על יוקר המחיה כיוונה את עצמה אל פירמידות השליטה. שני הגורמים הללו יצרו בהלת אמוק בשוק ההון שריסקה חלק מהמניות.

היתה גם הסתבכות אחת, עם השקעה כושלת במיליארדי שקלים במניות קרדיט סוויס, שבוצעה באמצעות כור, אחת החברות הנשלטות על ידי הקבוצה של נוחי דנקנר.

ככל שקרדיט סוויס צללה בחו"ל, כך התפרקו ניירות הערך של הקבוצה. הפסד צורב של מיליארדי שקלים נראה באופק, ואם לא תהיה התאוששות, גלי ההדף של הסיפור הזה יורגשו בכל שוק ההון, לרבות החסכונות הפנסיוניים של הציבור.

אמרנו השבוע, אך נחזור ונדגיש: אסור לאף אחד לשמוח לאידם של הטייקונים. להפך, כעת הם "חייבים" לנפח מחירים לציבור כדי להמשיך לשרת את ההלוואות והמינופים שלהם.

הבעיה היתה ונותרה זהה: אם הם יקרסו, הפנסיה שלנו תחטוף מכה כואבת. הציבור יספוג אגרוף בצלעות. יש כאן סידרה ארוכה של ליקויים לתקן, ובראשם הדרך שבה התנהלו המוסדיים. ועדה אחת - ועדת חודק שבאה לסדר את הדרך שבהם הם מעניקים אשראי, כלומר את כספי הפנסיה של הציבור - עשתה תיקון ראשון. אבל זה בכלל לא מספיק.

צריך להפריד את הטייקונים מבתי ההשקעות, להוציא את פעילויות החיתום שלהם החוצה, ולמנוע מבתי ההשקעות מלהשתתף בחגיגות מינוף חסרות היגיון. הדרך עוד ארוכה, והקשיים עוד לפנינו.

אבל המסקנות הקשות לגבי דרך ניהול חסכונות הפנסיה של הציבור הולכות ומתבהרות.