פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסתבכותו של הדוד סם

      הרבה אבות יש לו, למשבר הכלכלי והפיננסי המתמשך בארה"ב, שבסוף השבוע אף הביא להורדה הראשונה בהיסטוריה בדירוג האשראי שלה על ידי אחת מסוכנויות הדירוג המובילות. ואולם בתוך המכלול הרחב של הסיבות לחולשה זו בולט מקומו של הנשיא האמריקני כאחראי לשחיקה שחלה לאחרונה במעמדה של מעצמת העל. נכון שאובאמה ירש את המלחמות היקרות בעיראק ובאפגניסטן, ונאלץ להתמודד גם עם התוצאות הקשות של מדיניות קיצוצי המס מבית היוצר של הנשיא בוש. עם זאת, אין ספק שהערכותיו האסטרטגיות השגויות תרמו להידרדרות הנוכחית. בייחוד אמורים הדברים בכל הקשור לסדרי העדיפויות ההתחלתיים שלו.

      למרות רמת האבטלה הגבוהה שקידמה את פניו בבית הלבן, השקיע אובאמה את מירב מרצו - במהלך 14 החודשים הראשונים לכהונתו - בקידום תוכניתו פורצת הדרך לרפורמה בביטוח הרפואי. גם אם היעד הנכסף של הכנסת האומה האמריקנית למועדון מדינות הרווחה המערביות היה ראוי מבחינה ערכית וחברתית, החתירה למימושו - על חשבון קידומם של יעדים מרכזיים אחרים, בייחוד האבטלה - הצמיחה תגובת נגד חריפה בקרב הימין האידיאולוגי.

      מחנה זה הגדיר את יוזמת הרפורמה כניסיון לסטות מכללי משחק ומדפוסי התנהלות מושרשים ביחסי מדינה-חברה, וכך לחדור אל תוככי המרחב המוגן של עולם העסקים ושל שיקולים תועלתניים צרופים. לא זו בלבד שעלותה הכוללת הגבוהה של היוזמה (לא פחות מ-125 מיליארד דולר) הרתיעה רבים, אלא שהיקפה המקורי נתפס כמנוגד מעצם טבעו ומהותו לחלום האמריקני של אינדיבידואליזם ויזמות פרטית. וכך, על רקע העובדה שחלום הצדק החברתי שהיתווה הנשיא נצבע על ידי יריביו בצבעים מאיימים, פרצה מלחמת התרבות רווית המתח והחיכוך, והציבה אתגר חדש בפני הממשל. נכון שהמאבק על חוק הרפורמה בביטוח הרפואי הסתיים בניצחונו ההיסטורי של אובאמה, שניצל עד תום את שליטת מפלגתו בשני בתי הקונגרס, אולם התברר שהיה זה ניצחון פירוס. המשקעים שנוצרו במהלך הקרב על החוק, והעובדה שעם סיומו נקבעו אמות מידה חדשות בכל הקשור לנכונותה של המדינה לנכס לעצמה תחומי פעילות חדשים, הביאו להתגייסות הימין המאוים נגד וושינגטון ותרמו לתבוסת הדמוקרטים בבחירות הביניים של 2010.

      ברווז צולע ונטול מנופי השפעה

      בעקבות בחירות אלה הפכה המפלגה הרפובליקנית למפלגת הרוב בבית הנבחרים. יתרה מזאת, מייד לאחר הבחירות לקונגרס התברר שתנועת מסיבת התה, שהובילה את המאבק ברעיון מדינת הרווחה, וביקשה להחזיר את האומה לימים הרחוקים של המדינה הקטנה והמינימליסטית, זכתה למאחז רב-עוצמה בסיעת הרוב הרפובליקנית. מתוך מאחז זה הובילה התנועה גם את הקרב בסוגיה של העלאת תקרת החוב הלאומי, שממנו יצא אובאמה חבול.

      ואכן, "הפשרה" שהושגה בשבוע שעבר בגבעת הקפיטול עתידה לחשק ולכבול את ידיו של הממשל, בייחוד בכל הקשור למידת יכולתו ליזום תוכניות ציבוריות חדשות ולהשקיע משאבים במישור התעסוקתי. העובדה שבית הנבחרים סיכל את הניסיון הדמוקרטי להעלאת המס על העשירונים העליונים עתידה להקשות על הבית הלבן במאמציו לשקם את המשק האמריקני. זו הסיבה לתהליך הורדת דירוג האשראי האמריקני.

      המפקד העליון לא קרא את מפת הקרב לאשורה בזמן אמת. גישתו המרוחקת והמנותקת של אובאמה מול בית הנבחרים, שקרא תיגר על תוכניותיו, העידה כי לא הפנים את חומרת המשבר. בסופו של יום הפך אובאמה, מייד לאחר חתימת ההסכם בסוגיית תקרת החוב, שבו נאלץ לסגת מרוב עמדותיו, כולל בנושא העלאת המיסוי, לברווז צולע ונטול מנופי השפעה כלכליים עוצמתיים.

      העולם כולו ייאלץ להתמודד עם השלכותיה של היחלשות דרמטית זו במעמדו של ההגמון האמריקני, לפחות עד בחירות 2012, ולקוות שתוצאותיהן (בין בזיקה לבית הלבן ובין בזיקה לקונגרס) יעניקו לדוד סם את שולי התמרון החיוניים כדי להיחלץ מן השפל הנוכחי.