מפלס ההיסטריה שוב חזר ועלה. הוא היה גבוה כבר ביום חמישי האחרון, נרגע מעט ביום שישי - ואז, לאחר שהבורסות נסגרו, סוכנות סטנדרד אנד פורס זרקה את המגה-פצצה שלה.
כך שנראה שיש סיכוי טוב שהפחד עומד להתדפק היום על שערי הבורסות של העולם, ואיתו כל התחלואים של 2008 הניצבים אל מול פני העולם במראה. כלכלות המערב צריכות להתבונן שוב בעצמן, וזה לא נראה טוב. פניהן מול המראה מצולקות, הן תשושות וסובלות מהשמנת יתר ומתת-תזונה בו בזמן. תוצר של אכילת מזון פיננסי משמין מהסוג הנחות ביותר - חובות הציבור.
המצב הנוכחי של ארה"ב והאיחוד האירופי נובע מהדרך שנעשתה לפני שלוש שנים כדי להתחמק מגורלה של ארה"ב ב-1929. אז החליט הממשל האמריקני שלא להתערב במפולת הקשה של הבורסה, והתוצאה היתה עשור אבוד שבו הידרדר המשק לאבטלה, ורק מלחמת העולם השנייה סיימה אותו.
לאן זורם אוקיינוס המזומנים?
את המצב הזה ניסו לפתור מנהיגי המערב באמצעות הזרמה מאסיבית של כספים. הלאמות, בזבוזים וריביות אפסיות. הכל כדי לחולל צמיחה שתוציא את כולם מהמשבר. השאלה היא אם זה קורה, או לא. זו השאלה שכבר שלוש שנים הכל מתחבטים בה.
לאן זורם אוקיינוס המזומנים הזה? האם הוא משקה ומרווה את העולם, מעודד צמיחה - גם אם איטית, או שמא הוא חוזר בנחשול לאחור ומאיים להטביע את ארה"ב ואת האיחוד האירופי? התשובה עד אתמול היתה: לא ברור.
הפרשנים נחלקים לשניים: אלה שמפחדים מתרחישי יום הדין וסיבותיהם עימם, ואלה שמסבירים שזה בסך הכל עוד רגע של פחד בשווקים. הזדמנות לאיסוף מניות וניירות ערך. לא יותר. זו הסיבה שהיום, אחר הצהריים (שעון ישראל), יהיו אלה רגעים גורליים. משבר או הזדמנות? עד סוף היום נדע את התשובה.