פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הגיע הזמן להצטרף לרוטשילד

      עד עכשיו ערביי ישראל טרם הצטרפו למאבק נגד יוקר המחייה, למרות שרוב הדרישות של המוחים זהות לדרישותיהם. מוחמד דראושה יצא לרוטשילד ומצא שם אנשים אמיתיים שלא רואים בו שונה מהם

      עד אתמול הסתכלתי על המחאה בתל אביב ממרחק, ואיכשהו חיפשתי לעצמי, כנראה כמו כל אזרח ערבי אחר במדינה, תירוצים ללמה החברה הערבית עדיין לא מצטרפת. אתמול לקחתי את עצמי לשדרות רוטשילד בתל אביב, ביליתי שם שעות רבות, ושוחחתי עם אנשים מגוונים. ביקשתי להבין את עיקר עמדותיהם ומאווייהם של המפגינים בצורה ישירה ובלתי אמצעית. ביקשתי גם לבדוק מול האדם הממוצע שהקים אוהל שם איך הוא תופש אזרח ערבי במדינה.

      מצאתי שם אנשים חברתיים אמיתיים, אנשים בעלי מודעות אזרחית אמיתית, שמעריכים את האדם והאזרח בהיותו אדם ואזרח, ושלא סוגרים את דלתם בפני אזרחים ששונים מהם מבחינת פרופיל חברתי, לאומי, או דתי. אנשים אשר מיקדו את דרישותיהם בעיקרון אחד - צדק חברתי. עיקרון שיכול להוות מכנה משותף להם ולאזרחים הערבים במדינת ישראל. אולי בפעם הראשונה, נוצרת כאן הזדמנות ליצירת קונצנזוס חברתי-כלכלי בין הרבדים הרבים של האוכלוסייה היהודית שמפגינים ובין האוכלוסייה הערבית בישראל.

      הנמענים הם אותם נמענים

      נכון שישנם לא מעט הבדלים בין דרישותיה של החברה הערבית לבין דרישותיהם של המוחים ברוטשילד, אבל כשמעמיקים את הבדיקה, רואים שאם תהיה היענות של הממשלה והטייקונים לדרישות המחאה, הדבר יועיל רבות לחברה הערבית בישראל שסובלת מאותן בעיות, במינון הרבה יותר גבוה.

      אין ספק גם שהנמענים של המחאה הם אותם נמענים של מחאת החברה הערבית. זהו אותו מנהל מקרקעי ישראל אשר משמש ככלי המרכזי למניעת פיתוח היישובים הערבים בישראל על ידי הצרת מרחב המחייה, זהו אותו מנהל תכנון שלא מקדם תכניות מתאר ליישובים הערבים, אלה אותן ועדות תכנון ובנייה שלא כוללות נציגים של החברה הערבית, אותו משרד תחבורה שלא מפתח פתרונות תחבורה ציבורית ליישובים הערבים, אותו משרד חינוך ששומר על הפערים בתקצוב בין בתי ספר יהודים וערבים, ואותו משרד אוצר שהפקיר מזה שנים את עיקרון השוויון והצדק החברתי, והוביל לכך שיותר ממחצית האזרחים הערבים חיים מתחת לקו העוני.

      אי לכך, אין מנוס לחברה הערבית אלא למהר ולהצטרף למחאה בכל הכלים שיש לה, אבל לשמור על הזהות החברתית-כלכלית של המחאה, ולהימנע מלהפוך אותה למחאה פוליטית-לאומית. הציבור הערבי צריך להגיד "כן" לצדק חברתי לכלל הישראלים, "כן" לחינוך שוויוני לכלל הישראלים, "כן" לדיור ציבורי לכלל הישראלים, "כן" להורדת מחירי המים, החשמל, הדלק, הקוטג' הלחם האחיד, והפיתה- לכלל הישראלים. אסור לתת למחאה הזאת להיות מחאה של היהודים בלבד, ואסור מצד שני להשאיר את מצוקתם של האזרחים הערבים כמצוקתם של הערבים בלבד. חיבור בין שתי האג'נדות הוא מה שיקדם את בניית העתיד המשותף.

      הכותב הוא מנהל שותף של עמותת יוזמות קרן אברהם, הפועלת לשילוב ושוויון בין יהודים לערבים

      עוד על מחאת הדיור:
      מסמך דרישות המוחים: "חינוך חינם והפחתת מע"מ"
      לשכת נתניהו: המוחים יצטרכו לסגת מחלק מהדרישות
      השר אהרונוביץ': "מחאת האוהלים מוצדקת, עלינו לסייע"